החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

ג’ונאם

מאת:
הוצאה: | 2021 | 281 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

48.00

רכשו ספר זה:

ג‭'‬ונאם‭ ‬‮–‬‭ ‬נשמה‭ ‬שלי‭ ‬‭- ‬סדרת‭ ‬איראן‭ ‬שכתבתי‭ ‬אפשרה‭ ‬לי‭ ‬להתבונן‭ ‬בתוך‭ ‬מרתפי‭ ‬הנפש‭ ‬ולצלול‭ ‬לתוך‭ ‬זיכרונות‭ ‬ילדותי‭ ‬כמתבגרת‭ ‬דחויה‭ ‬חברתית‭. ‬בתוך‭ "‬ארון‭ ‬שחור‭" ‬קברתי‭ ‬את‭ ‬הכאב‭ ‬שצמח‭ ‬בתוכי‭ ‬יחד‭ ‬עם‭ ‬לא‭ ‬מעט‭ ‬רגעים‭ ‬קסומים‭ ‬של‭ ‬תרבות‭ ‬מפוארת‭ ‬וחינוך‭ ‬מיטיב‭, ‬שמרני‭ ‬ומגן‭.‬

שיטת‭ "‬מגן‭ ‬הנפש‭" ‬אותה‭ ‬פיתחתי‭ ‬לאורך‭ ‬השנים‭ ‬מספקת‭ ‬מענה‭ ‬להורות‭ ‬יציבה‭ ‬ושומרת‭, ‬שמייצרת‭ ‬סמכות‭ ‬מנהיגותית‭ ‬ואחריות‭ ‬הורית‭ ‬שבונה‭ ‬עמוד‭ ‬שדרה‭ ‬רגשי‭ ‬ומנטלי‭, ‬מאפשרת‭ ‬לנו‭ ‬להיות‭ ‬בתוך‭ ‬נפשם‭ ‬של‭ ‬המתבגרים‭ ‬שלנו‭, ‬להכווין‭ ‬ולשמור‭ ‬ממקום‭ ‬של‭ ‬הבנה‭, ‬רצון‭ ‬ומשמעות‭ ‬ולא‭ ‬ממקום‭ ‬של‭ ‬אגו‭. ‬

מיניות‭ ‬של‭ ‬מתבגרים‭ ‬בעידן‭ ‬החדש‭ ‬מחייבת‭ ‬התייחסות‭ ‬עומק‭, ‬היכרות‭ ‬עם‭ ‬המרחב‭ ‬המיני‭ ‬הפרוץ‭ ‬ותיווך‭ ‬הורי‭ ‬אחראי‭ ‬ורגיש‭. ‬לרובנו‭ ‬השיח‭ ‬הזה‭ ‬זר‭, ‬מביך‭ ‬ומורכב‭, ‬ובכל‭ ‬זאת‭ ‬אסור‭ ‬לנו‭ ‬לשתוק‭, ‬השתיקה‭ ‬שלנו‭ ‬היא‭ ‬שתיקה‭ ‬רועמת‭.‬

כל‭ ‬משפחה‭ ‬מתמודדת‭ ‬עם‭ ‬אתגרי‭ ‬גיל‭ ‬ההתבגרות‭ ‬בעוצמות‭ ‬ובדרכים‭ ‬שונות‭. ‬זיכרונות‭ ‬הילדות‭, ‬עוגני‭ ‬התרבות‭, ‬האמונות‭ ‬והערכים‭ ‬שלנו‭ ‬מייצרים‭ ‬לעיתים‭ ‬עיוורון‭ ‬הורי‭ ‬שבו‭ ‬אנחנו‭ ‬מגדלים‭ ‬את‭ ‬המתבגר‭ ‬שבנו‭ ‬ולא‭ ‬את‭ ‬המתבגר‭ ‬שלנו‭. ‬

תפקידנו‭ ‬כהורים‭ ‬לחנך‭ ‬עם‭ ‬הנשמה‭, ‬להכיר‭ ‬את‭ ‬מציאות‭ ‬חייהם‭ ‬של‭ ‬המתבגרים‭ ‬שלנו‭ ‬ואת‭ ‬המרחב‭ ‬שבו‭ ‬הם‭ ‬גדלים‭, ‬לגלות‭ ‬מהם‭ ‬העוגנים‭ ‬שמשפיעים‭ ‬עליהם‭ ‬ומייצרים‭ ‬להם‭ ‬תחושת‭ ‬שייכות‭ ‬וערך‭, ‬להבין‭ ‬את‭ ‬רחשי‭ ‬ליבם‭, ‬ולפעול‭ ‬משם‭ ‬בצניעות‭, ‬בהתעניינות‭ ‬וביציבות‭ ‬הורית‭, ‬שבה‭ ‬אנו‭ ‬נשארים‭ ‬משמעותיים‭ ‬בתוך‭ ‬חייהם‭ ‬כעוגן‭ ‬מרכזי‭, ‬לפני‭ ‬שהם‭ ‬בוחרים‭ ‬בעוגנים‭ ‬של‭ ‬הרחוב‭ ‬והרשת‭.‬

כל‭ ‬שנותיי‭ ‬הבוגרות‭ ‬עסקתי‭ ‬בחינוך‭, ‬ליווי‭ ‬וייעוץ‭ ‬למשפחות‭ ‬ולמתבגרים‭, ‬מתוכן‭ ‬25‭ ‬שנים‭ ‬כקצינה‭ ‬בצה‭"‬ל‭. ‬ביקרתי‭ ‬בתוך‭ ‬נפשם‭ ‬של‭ ‬אלפי‭ ‬מתבגרים‭ ‬ותמיד‭ ‬הקפדתי‭ ‬לראות‭ ‬את‭ ‬נשמתם‭, ‬להקשיב‭ ‬לליבם‭ ‬ולתת‭ ‬להם‭ ‬כלים‭ ‬לעצב‭ ‬את‭ ‬מציאות‭ ‬חייהם‭.‬

ליאורה‭ ‬חיים‭,‬‭ ‬מפתחת‭ ‬שיטת‭ "‬מגן‭ ‬הנפש‭", ‬נשואה‭ ‬לחגי‭ ‬ואם‭ ‬לארבעה‭ ‬מתבגרים‭, ‬בוגרת‭ ‬MA‭ ‬בחינוך‭ ‬מיוחד‭, ‬יועצת‭ ‬הורים‭ ‬ומתבגרים‭ ‬ומדריכת‭ ‬מיניות‭ ‬מוסמכת‭ ‬לגיל‭ ‬ההתבגרות‭, ‬רכזת‭ ‬חינוך‭ ‬מיוחד‭ ‬בחטיבה‭ ‬העליונה‭, ‬בעלת‭ ‬תעודת‭ ‬הוראה‭, ‬מנחת‭ ‬קבוצות‭ ‬בכירה‭, ‬מרצה‭ ‬ובעלת‭ ‬קליניקה‭ ‬לייעוץ‭ ‬וליווי‭ ‬מתבגרים‭ ‬והורים‭.‬

מקט: 4-698-918
ג‭'‬ונאם‭ ‬‮–‬‭ ‬נשמה‭ ‬שלי‭ ‬‭- ‬סדרת‭ ‬איראן‭ ‬שכתבתי‭ ‬אפשרה‭ ‬לי‭ ‬להתבונן‭ ‬בתוך‭ ‬מרתפי‭ ‬הנפש‭ ‬ולצלול‭ ‬לתוך‭ ‬זיכרונות‭ ‬ילדותי‭ ‬כמתבגרת‭ ‬דחויה‭ […]

פתח דבר

כשהתחלתי לכתוב את “סדרת סיפורי איראן” התרגשתי כל פעם מחדש מהרגשות ומהזיכרונות שהציפו אותי. פסקול הסרט של חיי רץ לו לפתע בתודעה שלי כשהוא עולה מתוך מרתפי הנפש ויוצא מ”ארון שחור” שבו קברתי כל כך הרבה זיכרונות ילדות, תמונות וסיטואציות.

במרתף הזה אחסנתי גם את גיל ההתבגרות שלי, והמשכתי במרוץ חיי כשאני סוחבת איתי לא מעט “שׂקים” ואמונות מאותו גיל התבגרות, שחוויתי כילדה וכמתבגרת, שהיו לה המון תפקידים ומשמעות בתוך בית חם שהעניק אהבה ותחושת שייכות ונחיצות. יחד עם זאת, חלק גדול מחיי הייתי מתבגרת דחויה חברתית – בגלל משקל הגוף שלי, העדה שלי ועוד. שמות הגנאי להם זכיתי, הרגשות שזעקו מתוכי והכאיבו בכל הגוף, תמונות הזיכרון שנקברו גם הן במרתף הזה, גרמו לי להדחיק את הזיכרונות הללו ולברוח מעצמי, להיות מנוכרת לעצמי, למשפחתי, לשורשים ולעוגנים של חיי. ראיתי אותם כאחראים לחרם שחוויתי כבר בגיל 6 רק בגלל היותי פרסייה, ומאז חשתי סלידה מהמוצא שלי. חייתי בקונפליקט פנימי תמידי וקשה בין הבית שגדלתי בו, שהיה מלא בקודי תרבות מרגשים, בחינוך מיטיב, באהבה ועוד, לבין השיח שהתקיים מחוץ לבית, והרגשות הכואבים שחוויתי שם כמתבגרת.

הדחייה החברתית זרעה בתוכי את תחושות האשמה, הבושה, ההקטנה העצמית והריצוי. כל אלו המשיכו ללוות אותי גם בחיי הבוגרים בכל מקום. תמיד היה חשוב לי להוכיח לכולם מה הערך שלי, ולהיות הטובה ביותר כדי לקבל את ה”אישור” שאני בסדר. זה ליווה אותי גם בהורות שלי, כאימא צעירה. היה לי חשוב להיות האימא המושלמת, זו שעושה הכול למען הבית והמשפחה. וכן, בחרתי להיות עבורם ולא להיות עבור עצמי. בדיוק כמו אמא שלי, הקטנתי וביטלתי את עצמי. זה פגש אותי כעבור שנים אחדות עם נפש מלאה במרמור ובכאב, ובעיקר עם הבנה אחת משמעותית ומשנת חיים, שאימא טובה ומסורה ככל שתהיה, לא טובה עבור ילדיה ועבור סביבתה כל עוד המרמור שוכן בתוכה ומשרה אווירה של כבדות רגשית, מעין משקולת גדולה המונחת על הנפש ומונעת חוויית אושר ורווחה נפשית.

רעשי הרקע של הרחוב והשיח המלגלג על העדה שלי, על המראה שלי ועליי תפסו מקום בתוכי ותפחו היטב בנשמתי, לא אפשרו לי להתבונן בטוב וב”יש”, וגרמו לי להתרכז בתסכול ובכעס. את השינוי האישי שלי עשיתי לפני 15 שנים, ברגע אחד שבו הבנתי שאני לא טובה לעצמי ולא טובה למשפחתי, למרות שאני אימא “מושלמת”. מין מסע אישי שיצאתי אליו עם עצמי, בדרך לתוכי, אל המקום ההוא שממנו ברחתי בגיל ההתבגרות שלי. במסע הזה החלטתי להשיל מעליי את תסכולי העבר ואת זיכרונות הילדות הכואבים, לפנות מקום למי שאני רוצה להיות כיום וגם לחבק את הרגעים האלו בילדותי, שכן היה בהם גם הרבה טוב שלא יכולתי לראות אז – הייתי עיוורת אליהם.

כתיבת הסדרה הייתה עבורי סוג של תרפיה, מין טיפול רגשי שאפשר לי לשחרר את כעסי העבר ולהתבונן על עברי בפיוס ובמשקפיים חיוביים יותר ושיפוטיים פחות. דרך “סיפורי איראן” יכולתי להתבונן בפער שבין המתבגרת שהייתי אז, בשנות ה-80, באתגרים שניצבו בפניי ובפני הוריי ומנגד, בהתמודדות שלי כהורה למתבגרים וכמטפלת במתבגרים, בעלת ניסיון של אלפי שעות אימון, ייעוץ וליווי מתבגרים ובני משפחותיהם בעידן החדש.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.