החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על מאיה בנקס

מאיה בנקס, סופרת אמריקאית, מככבת בצמרת רשימות רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" ו"יו־אס־איי טודיי", ונמצאת במקום השלישי ברשימת סופרי הארוטיקה הנמכרים ביותר של "אמזון". בנקס פירסמה יותר מ־50 ספרים, בהם הטרילוגיה שכנוע מתוק, פיתוי מתוק וכניעה מתוקה. ... עוד >>

הסתערות של תשוקה

מאת:
מאנגלית: שרית פרקול | הוצאה: | 2014 | 383 עמ'
קטגוריות: אהבה ותשוקה

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית סיפריאפ במכשירי אנדרואיד, אייפד ואייפון בלבד

זמינות:

39.00

רכשו ספר זה:
בתאני היפהפייה נאלצת כל חייה לדאוג לעצמה. היא נדדה בין משפחות אומנה ולמדה להיות עצמאית. עכשיו לשם שינוי, היא רצתה שמישהו יטפל בה. רק בה. ייקח את העול מעל כתפיה. יקבל את ההחלטות. והיא תוכל פשוט לחיות. ליהנות מכך שאינה צריכה לדאוג מנין תבוא הארוחה הבאה שלה, או איפה תישן הלילה. היא רצתה עדינות. היא רצתה… אהבה.
גייב, ג´ייס ואש נמנים עם הגברים העשירים והחזקים ביותר באמריקה. הם רגילים לקבל כל מה שהם רוצים. כל דבר שהוא. ג´ייס, עם עיניו הכהות החודרות ומבטו המהורהר, הוא פיתוי טהור עבור בתאני. הוא עושה ואומר את כל הדברים הנכונים. דברים שחודרים ישירות לליבה, וגרוע מכך – מעוררים מחדש את הדבר היחידי שוויתרה עליו כל כך מזמן. תקווה.
ג´ייס מקיף אותו, נוגע בה, ממלא אותה. ממלא בתוכה מקומות שבמשך זמן כה רב היו חלולים וכואבים. הוא הגיע ונגע בתוך תוכה והפיץ בה חמימות וסיפוק. הוא לימד אותה ליהנות מההתמסרות לסקס אחר, כזה שמעולם לא חוותה.
ג´ייס לא יכול לשנות את עברה של בתאני, אך הוא בהחלט יכול לשנות את ההווה שלה ואת גורלה.
מקט: 001-2850-027

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


פרק 1

גֵ’ייס קְרֶסְטוֶול טפח על כתפו של גֵייבּ המילטון. כשגייב הסתובב, ג’ייס חייך. ‘השתלטת מספיק על אחותי. עכשיו תורי לרקוד אִתה.’

גייב לא נראה מרוצה מההפרעה; הוא ומיה היו דבוקים זה לזה בשעה האחרונה. בלית ברירה, פסע אחורנית, ומיה חייכה חיוך קורן כשג’ייס תפס את מקומו.

אולם הנשפים במלון בנטלי היה מקושט לכבוד חג המולד. מיה הרי אוהבת את חג המולד יותר מכל דבר אחר, וברור שגייב יעשה כמעט הכול כדי לשמח את ארוסתו החדשה.

כן, גייב פעל בזריזות כשרצה משהו. הוא התחיל לתכנן את מסיבת האירוסין ברגע שהשחיל את הטבעת על האצבע של מיה. כמעט כאילו חשש שתתחרט, אם לא יתחיל לפעול מיד.

די שעשע את ג’ייס לראות את חברו מטורף על מישהי בצורה כזאת. העובדה שהמישהי הזאת היא אחותו הקטנה של ג’ייס אכן קצת מוזרה, אבל מיה מאושרת, וזה הכי חשוב.

‘את נהנית, ילדונת?’ שאל ג’ייס כשסובב אותה על רחבת הריקודים.

פניה אורו. ‘זה מדהים, ג’ייס. הכול. זה ממש קסום. אני לא מאמינה שגייב ארגן את זה כול כך מהר. זה פשוט… פשוט מושלם.’

ג’ייס חייך אליה בחזרה. ‘אני שמח שאת מאושרת. גייב יתנהג אלייך יפה, או שאני אראה לו מה זה. כבר הבהרתי לו את זה.’

מיה צמצמה את עיניה. ‘אם הוא לא יתנהג אליי יפה, הוא צריך לחשוש לא ממך אלא ממני. אני אראה לו מה זה.’

ג’ייס צחק. ‘אין לי כל ספק בכך. את גרמת לו להתאמץ. אני חייב להעריך את זה.’

פניה של מיה הרצינו וג’ייס קימט את מצחו, תוהה מה יכול לגרום לה להיות כול כך רצינית בערב שבו היא אמורה להיות מאושרת עד הגג.

‘אני יודעת שוויתרת על הרבה דברים למעני,’ אמרה בקול נמוך. ‘תמיד תהיתי אם בגללי לא התחתנת ולא הבאת ילדים לעולם.’

הוא הביט בה כאילו יצאה מדעתה.

‘אולי עכשיו תוכל להפסיק לדאוג לי כול כך, ואתה יודע…’

‘לא, אני לא יודע,’ אמר והניע בראשו. ‘יצאת מדעתך, מיה. קודם כול, זה שאת מתחתנת לא אומר שאני מפסיק לדאוג לך ולהשגיח עלייך. זאת פשוט עובדה, אז תתמודדי עם זה. שנית, את לא חושבת שאילו הייתי מתחתן בעבר, בייחוד כשהיית קטנה יותר, זה דווקא היה מקל על העניינים, בשבילי ובשבילך? הייתה יכולה להיות לך דמות אם, במקום שתהיי תקועה עם אח שתלטן ומגונן מדי בתור המשענת היחידה שלך.’

היא נעצרה באמצע הריקוד, השליכה את זרועה סביבו וחיבקה אותו בחָזקה.

‘אני לא מתחרטת על שום דבר לגבי הדרך שבה גידלת אותי, ג’ייס. על שום דבר. עשית עבודה נהדרת, ותמיד אהיה אסירת תודה על כל הדברים שהקרבת למעני.’

הוא חיבק אותה בחזרה, עדיין מניד בראשו. מטורפת. פשוט מטורפת. היא קרנה מאושר בגלל נישואיה הקרובים לגייב, ועכשיו היא רוצה שכל יקיריה יהיו מאושרים כמותה. אלוהים יעזור לו. אַש והוא כנראה צריכים להיזהר ולברוח.

‘לא הקרבתי כלום, מיה. גם אני לא מתחרט על כלום. לא עלה בדעתך שאולי לא רציתי להתחתן ולעשות ילדים?’

היא נסוגה ממנו בפרצוף זועף, ואז לכסנה מבט לעבר הצד השני של האולם, שם עמד אש ושוחח עם גייב. ‘כן, אני מניחה שזה עלה בדעתי.’

ג’ייס בקושי הצליח להבליע אנחה. ברור שיש למיה מושג טוב מאוד על ההעדפות המיניות שלו ושל אש, בכל הנוגע לסקס בשלישייה עם אישה אחת. זה לא בדיוק משהו שאח רוצה שאחותו תדע על חיי המין שלו, אבל אין מה לעשות. הוא לא יתנצל על אורח החיים שלו, אבל הוא גם לא מתכוון לדון בכך עם אחותו הקטנה.

‘לשחק חזק ולחיות חופשי,’ אמר כהסבר.

מיה העוותה את פניה בשאלה.

ג’ייס צחק. ‘זה המוטו שלנו. של שלושתנו, גייב, אש ואני. רק את שינית את המשחק, מבחינתו של גייב. זה לא אומר שאש ואני משתוקקים לעשות כמוהו.’

היא גלגלה עיניים. ‘אלוהים ישמור, אתה גורם לגייב להישמע כמו שפוט שלי.’

ג’ייס כחכח בגרונו. ‘על ראש הגנב…’

מיה החטיפה לו מכה בכתף. ‘אני אספר לו שאמרת את זה!’

ג’ייס צחק שוב. ‘האיש כנראה יודה שהוא לגמרי שפוט שלך. וזה לא דבר רע. אני רוצה שהוא יתייחס אלייך כמו שצריך.’

שיחתם נקטעה כשאש התקרב אליהם וסחף את מיה בזרועותיו.

‘תורי,’ הכריז אש. ‘גייב בטח לא יסכים לחכות הרבה עד שיתבע אותה בחזרה, אז אני ארקוד אִתך עכשיו, כל עוד הוריו מעסיקים אותו.’

ג’ייס נשען קדימה ונשק למיה על מצחה. ‘זה הלילה שלך, ילדונת. אני רוצה שתזכרי אותו לתמיד. תעשי חיים!’

חיוכה האיר את כל האולם. ‘תודה, ג’ייס. מתה עליך.’

הוא נגע בלחייה ואז נסוג, בעוד אש סוחף אותה לריקוד.

ג’ייס הלך לחלק המרוחק של האולם ועמד שם, מתבונן במסיבה. האירוע היה מצומצם, לבקשתם של גייב ומיה. הם רצו לילה שבו יחגגו את אהבתם בחברת היקרים להם.

זה אמנם נשמע נדוש מאוד, אבל מבט אחד בשניהם הספיק כדי לדעת שהם מאוהבים עד לקצות אוזניהם. ג’ייס עדיין לא היה בטוח לגמרי איך הוא מרגיש בקשר לזה, שחברו הטוב ביותר נושא לאישה את אחותו הקטנה. 14 שנה הפרידו ביניהם, והוא הכיר היטב את הדרישות המיניות של גייב.

הוא התחלחל, נזכר בסצנה שלתוכה נקלע בטעות לפני כמה שבועות, כשנכנס ללא הודעה מוקדמת לדירתו של גייב. הוא היה צריך לשפשף את עיניו באקונומיקה אחר כך. יש דברים שאח אף פעם, אבל ממש אף פעם, לא צריך לראות בהקשר לאחותו הקטנה.

הוא עדיין תהה אם מיה יודעת באמת לתוך מה היא נכנסת. אבל גייב נמס לגמרי בכל הנוגע למיה. לעזאזל, האיש השפיל את עצמו מול חצי ניו יורק רק כדי להשיג אותה בחזרה! ג’ייס הניח שמיה תצליח להתמודד עם כל מה שיידרש.

הוא פשוט יצטרך לא לחשוב על זה.

הוא נאנח בעוד מבטו נודד על פני אורחי המסיבה והאולם המקושט. מיה היא חלק עצום מחייו מאז נהרגו הוריהם בתאונת דרכים. היא נולדה בטעות, כשכבר היו מבוגרים, אבל גם הוריו וגם הוא העריצו אותה. כשהוריהם נהרגו בתאונת דרכים, חייו וחייה של מיה השתנו לחלוטין.

הוא היה אז סטודנט בקולג’, וכל מה שעניין אותו היה בירה, בחורות ובילויים עם גייב ואש, כשלפתע נאלץ לקבל אחריות על מיה בת השש. גייב ואש היו לו מקור עצום לתמיכה, ואולי, מבחינות רבות, מיה היא זו שגיבשה את חברותם. זה רק מתאים שיעביר אותה עכשיו להשגחת חברו הטוב ביותר, כשהיא מבוגרת ובונה את חייה שלה.

הוא יצטרך להסתגל לכך שמיה כבר לא באחריותו הבלעדית. לא שתכנן לעזוב אותה, כמובן, אבל המצב שונה עכשיו. היא נמצאת במערכת יחסים רצינית, והיא כבר לא תפנה אליו עם בעיותיה. הוא אמור להרגיש הקלה, אך עצבות מילאה אותו מעצם המחשבה שאחותו התינוקת כבר לא צריכה אותו כמו בעבר.

מבטו נח על הבחורה שאספה כוסות וצלחות מהשולחנות. זו הפעם השנייה שעיניו נחו עליה הלילה, אם כי היא הגיחה רק מדי פעם כדי לנקות. היא לא הייתה אחת המלצריות. הוא לא ראה אותה מסתובבת עם מגשי מתאבנים או שמפניה. היא לבשה מכנסיים שחורים, חולצה לבנה וסינר.

הוא בחן אותה ארוכות לפני שקלט מה ריתק אותו אליה. היא נראתה לגמרי לא שייכת. והוא לא היה לגמרי בטוח מה נתן לו את הרושם הזה. ככל שהביט בה יותר, חשב שהיא נראית כאילו היא אמורה להשתתף במסיבה, לא לנקות אחרי האורחים.

שערה היה אסוף למעלה בתסרוקת שראה גם אצל מיה, במעין זנב סוס גבוה רופף, שהוצמד לראשה בסיכה. התוצאה הייתה ערימה סקסית של שער, שהתחנן ליד גברית שתמשוך ותפזר אותו. תלתלים פרועים, בצבע שחור כמו הלילה, שמקצתם נשמטו מהסיכה ונפלו על עורפה.

היא הייתה דקה, לא עסיסית כמו שהוא בדרך כלל אהב את הנשים שלו. ירכיים צרות וחזה קטן, אבל בתוך חולצת הכפתורים שלה היו די קימורים כדי שתהיה מפתה. היא בכלל הייתה קטנטונת. עדינה. כמעט שברירית.

היא הסתובבה והוא ראה כעת את פניה. נשימתו נעתקה. מבנה העצמות שלה היה קטן ומעודן. עצמות לחיים גבוהות ובולטות מאוד, כמעט כאילו היא מורעבת, וסנטר קטן. והעיניים שלה, אלוהים, העיניים שלה. ענקיות ביחס לפניה הקטנות. ובצבע כחול זוהר, כחול מחשמל, כמו להביט בקרח. זה היה מדהים על רקע השער השחור.

היא מהפנטת.

כשמיהרה משם, זרועותיה נושאות במאמץ את המגש העמוס כלים שפינתה מהשולחנות, עקב אחריה ג’ייס במבטו על פני האולם, עד שנעלמה בתוך המטבח.

‘לא הטיפוס הרגיל שלך’ מלמל אש, שנעמד לידו.

ג’ייס התנער מהזיותיו ופנה לעבר אש, שכבר גמר לרקוד עם מיה. מבט קצר לעבר רחבת הריקודים הבהיר לו שגייב כבר תבע לעצמו שוב את מיה, והם שוב דבוקים זה לזה. עיניה של מיה קרנו משמחה ומצחוק. מקצת מהמתח שחש קודם התפוגג. מיה בידיים טובות. היא מאושרת.

‘על מה אתה מדבר, לעזאזל?’ שאל את אש, מעוצבן מעט.

‘הבחורה שמפנה את השולחנות. ראיתי אותך בודק אותה. לעזאזל, ממש הפשטת אותה במבטיך.’

ג’ייס הזעיף את פניו ושתק.

אש משך בכתפיו. ‘אני בעניין. היא מדליקה.’

‘לא.’

הסירוב נשמע תקיף יותר מכפי שג’ייס התכוון. הוא אפילו לא היה בטוח מאיפה באה הבוטות הזאת, או למה נלחץ פתאום.

אש צחק. ‘תירגע. מזמן לא חגגנו. אני אלך להפעיל עליה את קסמיי.’

‘אל תתקרב אליה, אש,’ נהם ג’ייס.

אבל אש כבר מיהר לעבר המטבח, משאיר את ג’ייס עומד שם, אגרופיו קמוצים לצדי גופו. איך לעזאזל הוא אמור להסביר לחברו הטוב ביותר, חבר שאִתו הוא חולק את הנשים שלו, שהוא לא רוצה שיתקרב אליה בכלל?

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “הסתערות של תשוקה”