החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

איליאדה

מאת:
מיוונית: שאול טשרניחובסקי | הוצאה: | 2016-11 | 500 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

27.00

רכשו ספר זה:

האיליאדה היא שירה אפית המיוחסת להומרוס, שעלילתה מתרחשת בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה. אָכִילֵס, גדול הגיבורים היוונים, נוטש את המערכה לאחר שהמלך אגממנון, המפקד העליון של הצבא היווני, גוזל ממנו שבויה יפת-תואר אשר הוענקה בשעתו לאכילס כשפחה. מות פַטרוֹקלוֹס, ידידו הקרוב של אכילס, מידי הגיבור הטרויאני הֵקְטוֹר, גורם לאכילס לשוב למערכה ולבקש נקמה, והוא הורג את הקטור. פְרִיאמוֹס, מלך טרויה ואבי הקטור, מגיע אל אכילס במחנה היווני (בתחפושת של קבצן) כדי לפדות את גוִית בנו, לאחר שאכילס התעלל בה נוראות, ואכילס נמלא רחמים; לווית הקטור חותמת את השירה.

האיליאדה היא יצוג נוקב של טראגדית חורבן חברוּת ומשפחה בעת מלחמה. המשורר שאול טשרניחובסקי תרגם את האיליאדה לעברית בתחילת שנות העשרים של המאה העשרים. הוא הקפיד לשמור על המשקל האפי (הקסאמטר דקטילי), ותרגומו נחשב מופתי ומהטובים שנעשו ללשון כלשהי.

מקט: 001-2790-001
האיליאדה היא שירה אפית המיוחסת להומרוס, שעלילתה מתרחשת בשנה העשירית והאחרונה של מלחמת טרויה. אָכִילֵס, גדול הגיבורים היוונים, נוטש את […]

שִׁיר רִאשׁוֹן: הַמַּגֵּפָה / הַמַּשְׂטֵמָה

שִׁירִי, בַּת-הָאֱלֹהִים, חֲרוֹן אַף אֲכִילֵס בֶּן-פֵּלֵס,

אַף הָאֲבַדּוֹן, שֶׁהֵמִיט מַתְּלָאוֹת בְּלִי-קֵץ עַל-אֲכַיִּים,

רַבּוֹת נְפָשׁוֹת עֲצוּמוֹת הִשְׁלִיךְ אֶל-יַרְכְּתֵי הָדֶס,

נַפְשׁוֹת גִּבּוֹרִים, וְאוֹתָם נָתַן טֶרֶף לִכְלָבִים

אַף לְעֵיט צִפּוֹר כָּל-כָּנָף  –  עֲצָתוֹ שֶׁל-זֵאוּס הִיא קָמָה –

5

לְמִן-הַיּוֹם בּוֹ רִאשׁוֹנָה הִתְפָּרְדוּ בַּמְּרִיבָה בֶּן-אַטְרֵס

שַׁלִּיט עוֹצֵר בָּעָם  –  וַאֲכִילֵס הַגִּבּוֹר הַנֶּהְדָּר.

מִי מִבְּנֵי-הָאֱלֹהִים, מִי שִׁלַּח מְדָנִים בֵּינֵיהֶם?

בְּנָם שֶׁל-לֵטוֹ וְשֶׁל-זֶבְס. בְּשַׁגָּם אַפּוֹ חָרָה בַמֶּלֶךְ

שִׁלַּח מַגֵּפָה רָעָה בַצָּבָא, וּלְאֻמִּים נִגְזָרוּ,

10

יַעַן כִּי-חִלֵּל בֶּן-אַטְרֵס אֶת-כְּבוֹדוֹ שֶׁל-חֲרִיסֵס הַכֹּהֵן,

אֲשֶׁר אָתָא אֶל-סְפִינוֹת בְּנֵי-הָאֲכַיִּים הַמְּהִירוֹת

לִפְדּוֹת אֶת-בִּתּוֹ וְהֵבִיא הַכֹּפֶר מֵרֹב לֹא-יִסָּפֵר,

עִמּוֹ כְלִיל-דַּפְנִים שֶׁל-פֵיבּוֹס-אַפּוֹלוֹן הַמַּרְחִיק-לִפְגֹּעַ

תָּלוּי בְּשַׁרְבִיט הַזָּהָב, וַיְחַל אֶת כָּל-בְּנֵי-הָאֲכַיִּים,

15

אוּלָם מִכֻּלָּם אֶת-בָּנָיו שֶׁל-אַטְרֵס הָרוֹדִים בָּעַמִּים:

“בָּנָיו שֶׁל-אַטְרֵס וְכָל-יֶתֶר אֲכַיִּים עֲדוּיֵי-הַמְּצָחוֹת!

יִתְּנוּ לָכֶם הָאֵלִים הַיּוֹשְׁבִים בְּהֵיכְלֵי אוֹלִמְפּוֹס

וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת-עִיר פְּרִיאַמּוֹס וּבְשָׁלוֹם תָּשׁוּבוּ!

אַךְ אֶת-הַיַּלְדָּה הַיְקָרָה הָשִׁיבוּ-לִי, קְחוּ אֶת-הַכֹּפֶר,

20

יִרְאוּ אֶת-פְּנֵי-בְנוֹ שֶׁל-זֶבְס, אֶת אַפּוֹלוֹן הַמַּרְחִיק-לִפְגֹּעַ!”

כָּל-הָאֲכַיִּים פֶּה-אֶחָד נֵאוֹתוּ לִדְבָרָיו אָז וְאָמְרוּ

לְהַדֵּר פְּנֵי אוֹתוֹ הַכֹּהֵן, לָקַחַת הַכֹּפֶר הַנֶּהְדָּר;

אוּלָם בְּעֵינֵי בֶן-אַטְרֵס, הוּא אֲגַמֶּמְנוֹן, לֹא מָצְאוּ

דְּבָרָיו חֵן, וַיְשַׁלְּחֵהוּ בְחֶרְפָּה וַיְדַבֵּר לוֹ קָשׁוֹת:

25

“זָקֵן, אַל-אוֹסִיף לְפָגְשְׁךָ פֹּה אֵצֶל הַסְּפִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת!

אַל-תִּתְמַהְמַה עַתָּה וְשֵׁנִית אַל-תָּשׁוּב וְתָבוֹא,

כִּי לֹא יוֹעִילְךָ אֲזַי גַּם הַשַּׁרְבִיט וּכְלִיל הָאֱלֹהִים!

וְאוֹתָהּ לֹא אֶשְׁלַח לַחָפְשִׁי, עַד-אִם-תְּבוֹאֶנָּה הַזִּקְנָה

שָׁם בְּבֵיתֵנוּ בְאַרְגּוֹס הַרְחֵק מֵאֶרֶץ הָאָבוֹת.

30

תִּהְיֶה סוֹבֶבֶת אֶת-נוּל-הָאֲרִיגָה וְתִשְׁכַּב בְּחֵיקִי.

לֶךְ-לְךָ, אַל-תַּרְעִימֵנִי, לְמַעַן תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם”.

כָּכָה דִּבֵּר; וְנִבְהַל הַזָּקֵן וְשָׁמַע בְּקוֹלוֹ.

דּוּמָם הָלַךְ הַלָּז אֶל-שְׂפַת-הַיָּם רַב-הָרָעַשׁ.

אֶפֶס כְּשֶׁהָלַךְ וְרָחַק הִתְפַּלֵּל הַזָּקֵן וַיֶּעְתַּר

35

לְפֶבּוֹס-אַפּוֹלוֹן הַמּוֹשֵׁל בֶּן-לֵטוֹ יְפַת-הַתַּלְתַּלִּים:

“שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, הוֹי דּוֹרֵךְ קֶשֶׁת-הַכֶּסֶף, הַנּוֹטֵר

חֲרִיסָה וְקִלָּה הַקְּדוֹשָׁה וּמוֹשֵׁל בִּגְבוּרָה בְטֶנֶּדּוֹס,

נוֹרָא בִסְמִנְתֵּי, אִם-פַּעַם סָפַנְתִּי לְךָ הֵיכַל חֶמְדָּה,

אִם-הִקְרַבְתִּי לְךָ פַּעַם עוֹלָה שׁוֹקַיִם דְּשֵׁנוֹת,

40

שׁוֹקֵי פָרִים וְעִזִּים, נָא-מַלֵּא כַיּוֹם שֶׁאֱלָתִי:

נְקֹם בְּחִצֶּיךָ אֶת-נִקְמַת דְּמָעַי מִבְּנֵי-הַדַּנָּאִים”.

כָּכָה הִתְפַּלֵּל לָאֵל, וַיֵּעָתֵר לוֹ פֶבּוֹס-אַפּוֹלוֹן.

יָרַד מֵרָמוֹת אוֹלִימְפּוֹס וּבְלִבּוֹ חֲמָתוֹ נִתֶּכֶת,

קַשְׁתּוֹ עַל-כְּתֵפוֹ וְאַשְׁפָּתוֹ הַסְּגוּרָה עַל-כָּל-עֲבָרֶיהָ.

45

צִלְצְלוּ חִצָּיו עַל-כְּתֵפוֹ בְּצַעֲדוֹ בַחֲרוֹן אַפּוֹ;

הָלַךְ, וְהָיָה מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה לֵיל-הַצַּלְמָוֶת.

יָשַׁב מִנֶּגֶד לַסְּפִינוֹת וְאֶת-חִצּוֹ יָרָה בַמַּחֲנֶה;

צִלְצוּל בַּלָּהוֹת הִתְמַלֵּט מִקֶּשֶׁת הַכֶּסֶף הַדְּרוּכָה.

תְּחִלָּה הִכָּה בִּפְרָדִים, בִּכְלָבִים מְהִירֵי-רַגְלַיִם,

50

אַחַר נָגַף גַּם-אוֹתָם בְּחִצּוֹ, חֵץ טְעוּן-צָעַר;

פָּגַע בָּהֶם, וְלֹא-כָבוּ הַשְּׂרֵפוֹת שֶׁשָּׂרְפוּ לַמֵּתִים.

תִּשְׁעָה יָמִים הִתְעוֹפְפוּ חִצֵּי אֱלֹהַּ בַּמַּחֲנֶה,

וּבָעֲשִׂירִי – וַיַּקְהֵל אֲכִילֵס הָעָם לְמוֹעֵצָה.

נָטְעָה בְּלִבּוֹ הֵרָה לִבְנַת-הַזְּרוֹעוֹת הָעֵצָה,

55

יַעַן כִּי-לִבָּהּ כָּאַב לִרְאוֹת בְּמוֹת הַדַּנָּאִים.

אַךְ כְּשֶׁנִּקְבְּצוּ, בָּאוּ וְעָמְדוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים,

קָם בְּקִרְבָּם אֲכִילֵס מְהִיר-הָרַגְלַיִם וַיֹּאמַר:

“עַתָּה, בֶּן אַטְרֵס, אֲדַמֶּה עָלֵינוּ שׁוּב לִתְעוֹת בַּיַּמִּים,

לָשׁוּב עַל-עִקְּבוֹתֵינוּ, אִם-אַךְ נִמָּלֵט מִמָּוֶת,

60

יַעַן מִלְחָמָה וְדֶבֶר אוֹכְלִים בִּצְבָא הָאֲכַיִּים.

אֲבָל הָבָה וְנִשְׁאַל בְּאַחַד הָרוֹאִים אוֹ בְכֹהֵן,

וְאוּלַי בְּפוֹתֵר חֲלוֹמוֹת, כִּי גַם הַחֲלוֹם מֵאֵת זֵאוּס,

וְיַגִּיד לָנוּ, עַל-מָה כֹּה-חָרָה אַף פֶבּוֹס-אַפּוֹלוֹן.

הֲבִגְלַל נֶדֶר לֹא-שֻׁלַּם, אוֹ יֶאֱנַף בִּדְבַר הֶקָּטֹמְבָּה,

65

וּבַהֲרִיחוֹ מֵרֵיחַ עֲשַׁן טְלָאִים וְעִזִּים תְּמִימוֹת

יוֹאִיל וְיָסִיר מִמֶּנּוּ אוֹתָהּ הָרָעָה הַגְּדוֹלָה”.

כָּכָה דִּבֵּר וַיֵּשֵׁב עַל-מְקוֹמוֹ. וַיָּקָם בְּתוֹכָם

קַלְכַס בֶּן-תֶּסְטוֹר הַמְנַחֵשׁ, הַטּוֹב שֶׁבַּמְנַחֲשִׁים בְּצִפֳּרִים,

הוּא אֲשֶׁר יָדַע מָה-הֹוֶה, מֶה-הָיָה וְכָל אֲשֶׁר-יִהְיֶה,

70

וְהוּא אֲשֶׁר נָהַג עַד-אִלְיוֹן אֶת-סְפִינוֹת בְּנֵי-הָאֲכַיִּים

בְּרוּחַ הַנְּבוּאָה, אֲשֶׁר אָצַל לוֹ פֵֶבּוֹס-אַפּוֹלוֹן;

דִּבֵּר בְּהַשְׂכֵּל וּבִינָה וַיִּשָּׂא אֲמָרָיו וַיֹּאמַר:

“הוֹי, אֲכִילֵס, יְדִיד-זֶבְס! הֲלֹא תְצַוֵּנִי לְהַגִּיד,

לָמָּה אָנַף אַפּוֹלוֹן הַשַּׁלִּיט הַמַּרְחִיק-לִפְגֹעַ?

75

הִנְנִי מַגִּיד לְךָ, וְאוּלָם הִשָּׁבַע לִי אַתָּה

לַעֲמֹד לִימִינִי בְּחֵפֶץ לְבָבְךָ, בִּדְבָרִים וּזְרֹעַ;

יַעַן יָרֵאתִי, פֶּן-יִקְצֹף גֶּבֶר מוֹשֵׁל בִּזְרוֹעַ

בְּכָל-הָאַרְגֵּיִם וּבְקוֹלוֹ יִשְׁמְעוּ בְּנֵי-הָאֲכַיִּים.

יַעַן מְאֹד עָצַם הַמֶּלֶךְ בְּאָנְפוֹ בְגֶבֶר דַּל מֶנּוּ;

80

וְהָיָה כִּי-יַעֲצֹר בְּקִצְפּוֹ בּוֹ-בַּיּוֹם, יַסְתִּיר חֲמָתוֹ

עַד לְאַחֲרִית הַיָּמִים וְיִטֹּר, עַד שֶׁיִּנָּקֵם

יִשְׁמֹר בְּלִבּוֹ עֶבְרָתוֹ. הַרְהֵר, הֲתִהְיֶה מָגִנִּי?”

הֵשִׁיב אֲמָרָיו אֲכִילֵס מְהִיר-הָרַגְלַיִם וַיַּעַן:

“רַק חֲזַק וְהַגֵּד אֶת-אוֹת הָאֱלֹהִים  יָדָעְתָּ;

85

יַעַן, קַלְחַס, נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפּוֹלוֹן יְדִידוֹ-שֶׁל-זֵאוּס,

אֲשֶׁר-אֵלָיו תִּתְפַּלֵּל בְּגַלּוֹתְךָ אוֹת אֵל לַדַּנָּאִים:

כָּל-עוֹד אֶתְהַלֵּךְ בַּחַיִּים וְעֵינַי תֶּחֱזֶינָה פְּנֵי אֶרֶץ,

יָדוֹ יָד קָשָׁה לֹא יִשְׁלַח בְּךָ עַל-הַסְּפִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת

אִישׁ מִכָּל-הַדַּנָּאִים, וְלוּ-גַם אֲגַמֶּמְנוֹן בְּעַצְמוֹ,

90

אֲשֶׁר יִתְיַמֵּר פֹּה לֵאמֹר, כִּי הוּא הַטּוֹב בָּאֲכַיִּים”.

חָזַק לִבּוֹ, וַיַּעַן הָרוֹאֶה הַתָּמִים וַיֹּאמֶר:

“אַפּוֹ חָרָה וְלֹא בְשֶׁל הֶקָּטֹמְבָּה אוֹ נֵדֶר,

אֶפֶס בִּגְלַל הַכֹּהֵן, שֶׁהִלְבִּין אֶת-פָּנָיו בֶּן-אַטְרֵס,

אֲשֶׁר לֹא שִׁלַּח אֶת-בִּתּוֹ לַחָפְשִׁי וְלֹא לָקַח הַכֹּפֶר.

95

לָכֵן הֵמִיט הַמַּרְחִיק-לִפְגֹעַ מַתְּלָאוֹת וְעוֹד יוֹסִיף.

וְאוֹתָה הָרָעָה הַגְּדוֹלָה לֹא יָסִיר מֵעַל הַדַּנָּאִים

עַד-אִם-הֵשִׁיבוּ לְאָבִיהָ הַנַּעֲרָה עַלִּיזַת-הָעַיִן

חִנָּם אֵין-כֶּסֶף, וְנָהֲגוּ הַהֶקָּטֹמְבָּה הַקְּדוֹשָׁה

עִירָה חֲרִיסָה; נְכַפֵּר אֶת-פָּנָיו וְאוּלַי יִרְצֵנוּ”.

100

כָּכָה דִבֵּר וַיֵּשֶׁב עַל-מְקוֹמוֹ. וַיָּקָם בְּקִרְבָּם

אָז אֲגַמֶּמְנוֹן בֶּן-אַטְרֵס הַגִּבּוֹר הָרוֹדֶה-בָרַבִּים;

קָצַף מְאֹד וּלְבָבוֹ נִמְלָא עֶבְרָתוֹ הַשְּׁחוֹרָה,

עֵינָיו תִּלְהַטְנָה נוֹרָאוֹת וּדְמוּתָן דְּמוּת אֵשׁ מִתְלַקָּחַת.

תְּחִלָּה הִבִּיט בְּקַלְחַס בְּשִׂנְאָה אֲיֻמָּה וַיֹּאמַר:

105

“חוֹזֵה הָרָעוֹת! גַּם-פַּעַם הֵן לֹא נִבֵּאתָ לִי טוֹבוֹת!

תָּמִיד אַךְ רָעוֹת עֲתִידוֹת תָּחוּשׁ וּלְבָבְךָ בָּן יָדוּץ,

טוֹבוֹת לִי לֹא נִבֵּאתָ מֵעוֹלָם וְגַם לֹא פָּעָלְתָּ.

הִנֵּה גַּם-עַתָּה תַגִּיד דְּבַר-אֵלִים לִבְנֵי-הַדַּנָּאִים

לֵאמֹר: לָכֵן מֵמִיט עָלָיו הַמַּרְחִיק-לִפְגֹעַ מַתְּלָאוֹת,

110

עֵקֶב אֲשֶׁר-מֵאַנְתִּי לָקַחַת כֹּפֶר בַּת-חֲרִיסֶס,

פִּדְיוֹן נֶהְדָּר מְאֹד, – וְגַם נַפְשִׁי בָהּ-חָשְׁקָה לִהְיוֹתָהּ

עִמִּי בְּבֵיתִי, וְאוֹתָה אֲבַכֵּר עַל-פְּנֵי קְלִיטֶמְנֶסְטְרָה,

אֵשֶׁת נְעוּרַי כַּדָּת, כִּי אֵינָהּ נוֹפֶלֶת מִמֶּנָּהּ

גַּם בְּקוֹמָתָהּ וּדְמוּתָהּ, בִּתְבוּנָה וּמְלֶאכֶת כַּפָּיִם.

115

אֶפֶס גַּם-אוֹתָהּ אֲשַׁלַּח, אִם-אָמְנָם כֵּן טוֹב וְכֵן יָאֶה;

טוֹב לִי וְאֶרְאֶה אֶת-עַמִּי נוֹשָׁע, מֵרְאוֹת בְּאָבְדָנוֹ!

אוּלָם עוּשׁוּ וּבְרוּ לִי תְּשׁוּרָה אַחֶרֶת, וְלֹא אֶחְסַר

לְבַדִּי מִכָּל-הָאַרְגֵּאִים הַמַּשְׂאֵת, וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה;

אַתֶּם כֻּלְּכֶם הָרוֹאִים, הֲלֹא תְּשׁוּרָתִי הָלָכָה”.

120

הֵשִׁיב אֲמָרָיו אֲכִילֵס מְהִיר-הָרַגְלַיִם וַיַּעַן:

“הוֹי בֶּן-אַטְרֵס הַמְהֻלָּל, הַגָּדוֹל בְּאוֹהֲבֵי בָצַע!

אֵי-מִזֶּה אֶשְׁכָּר לְךָ יִתְּנוּ אֲכַיִּים נְדִיבֵי-הַלֵּבָב?

אֵין לָנוּ אוֹצְרוֹת הַכְּלָל נֶעֱרָמִים וְרַבִּים וְנֵדַע,

בִּלְתִּי הַבִּזָּה בַזּוֹנוּ וּשְׁלַל כָּל-הֶעָרִים חִלַּקְנוּ,

125

גַּם לֹא-יָאֶה, כִּי יָשׁוּב הָעָם וְיַאַסְפֵהוּ מֵחָדָשׁ.

אוּלָם אוֹתָהּ תְּנָה עַתָּה לָאֵל, וּבְנֵי-הָאֲכַיִּים

יַרְבּוּ לְךָ וְיוֹסִיפוּ פִּי-שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה, כְּשֶׁיִּתֵּן

זֶבְס אָבִינוּ וְנִתֹּץ אֶת-טְרוֹיָה הַבְּצוּרָה לְמִשְׂגָּב”.

הֵשִׁיב אֲמָרָיו וַיַּעַן לוֹ אֲגַמֶּמְנוֹן הַשַּׁלִּיט:

130

“וְאִם-גַּם גָּבַרְתָּ, אֲכִילֵס הַנִּמְשָׁל-לָאֵלִים, אַל-תֹּאמַר

לָסֹב אוֹתִי בְכַחַשׁ אוֹ לְפַתּוֹתֵנִי בִדְבָרִים!

אוּלַי רָצִיתָ, כִּי-אַתָּה יֵשׁ-לְךָ אֶשְׁכָּר – וְאָנֹכִי

נַפְשִׁי תֶחְסַר, גַּם תִּפְקֹד, כִּי-אֶשְׁלַח מִפָּנַי הַנַּעֲרָה?

אֲבָל יִתְּנוּ בְנֵי-הָאֲכַיִּים הַנְּדִיבִים הַתְּשׁוּרָה,

135

אֲשֶׁר-תִּבְחַר-בָּהּ נַפְשִׁי, וְעֵרֶךְ תְּמוּרָתָהּ כְּעֶרְכָּהּ.

אֲבָל אִם-לֹא יִתְּנוּ הֵם, אָנֹכִי לִי אָבֹר בְּעַצְמִי;

אֶשְׁכַּר הַכָּבוֹד שֶׁלְּךָ, שֶׁל-אַיַס אוֹ שֶׁל-אוֹדִיסֵס

אֶקַּח וְאֶשָּׂא; וְיִקְצֹף הָאִישׁ אֲשֶׁר-אֵלָיו אָסוּרָה.

אֶפֶס עַל-אֹדוֹת הַדָּבָר עוֹד נָשוּב נְדַבֵּר; אַךְ עַתָּה

140

הָבָה נַסִּיעַ אֳנִיָּה שְׁחוֹרָה בַיָּם הָאֱלֹהִי,

נַזְעִיק עָלֶיהָ שַׁיָּטִים וְנִטְעַן אֶת-הַהֶקָּטֹמְבָּה,

נוֹרִיד בָּהּ אֶת-בַּת-חֲרִיסֶס, הַנַּעֲרָה יְפַת-הַלְּחָיַיִם,

נַפְקִיד עָלֶיהָ נָשִׂיא, אִישׁ מִן-הַיּוֹעֲצִים עֵצָה,

אַיַס אוֹ אִידוֹמֶנֵּס אוֹ הָאֱלֹהִי אוֹדִיסֵס.

145

וְאוּלַי אוֹתְךָ, בֶּן-פֵּלֵס, הַגֶּבֶר הָאָיֹם בַּגְּבָרִים,

לְמַעַן תְּכַפֵּר אֶת-פְּנֵי הַמַּרְחִיק-לִפְגֹעַ בְּזָבַח”.

הִבִּיט בְּזַעַם אֲכִילֵס מְהִיר-הָרַגְלַיִם וַיָּעַן:

“אוֹי-לִי, אִישׁ נֶאְפַּד חֻצְפָּה, גֶּבֶר רוֹדֵף אַךְ-בָּצַע!

אֵיכָה יִשְׁמַע בְּקוֹלְךָ אִישׁ מִן-הָאֲכַיִּים בְּרָצוֹן

150

לִפְשֹׁט בִּגְדוּד אוֹ-לִתְגָּר בִּגְבוּרָה מִלְחָמָה בַאָדָם?

הֵן לֹא יָרַדְתִּי בִּגְלַל הַטְּרוֹיִים נוֹפְפֵי-הָרֹמַח

לִתְגָּר פֹּה קְרָבוֹת, וְיַעַן לֹא עָשׂוּ לִי רָעָה מִיָּמָי,

יַעַן מֵעוֹלָם לֹא גָזְלוּ בְקָרִי שֶׁלִּי אוֹ אֶת-סוּסָי,

גַּם לֹא הִשְׁחִיתוּ תְנוּבָתִי בִפְתִּיָּה שְׁמֵנַת-הַקַּרְקַע,

155

אֶרֶץ זָנָה בְנֵי-אָדָם, כִּי הָרִים מְצִלִּים וּגְבֹהִים

רַבִּים נִמְתָּחִים בֵּינֵינוּ, וְגַם זֶה-הַיָּם רַב-הָרָעַשׁ;

בָּאנוּ לְמַעַנְךָ הֵנָּה לְהֵיטִיב עִמְּךָ, רַב-חֻצְפָּה,

לִנְקֹם נְקַם מֶנֶּלָּאוֹס וְנִקְמָתְךָ אַתָּה, עֵין-כֶּלֶב,

נְקָמָה בַטְּרוֹיִים; אַךְ אַתָּה לֹא תָשִׂים לֵב לְאֵלֶּה, לֹא תַעֲרִיךְ

יֶתֶר עַל-כֵּן עוֹד תְּאַיֵּם, כִּי בְעַצְמְךָ תִּגְזֹל אֶשְׁכָּרִי,

160

עָלָיו הַרְבֵּה עָמַלְתִּי, וְנָתְנוּ לִי בְנֵי-הָאֲכַיִּים.

לְעוֹלָם אֵין אֶשְׁכָּר לִי נִתָּן שֶׁיֶּעֱרַךְ לְאֶשְׁכָּרְךָ, בְּהַחְרִיב

בְּנֵי-הָאֲכַיִּים מְצוּדָה רַבַּת-עָם בְּאֶרֶץ הַטְּרוֹיִים;

אוּלָם בִּתְשׁוּאוֹת הַקְּרָב אֶזְרֹעִי שֶׁלִּי עוֹשָׂה חַיִל

יֶתֶר מִכֹּל, אַךְ כְּבוֹא עֵת לְחַלֵּק הַשָּׁלָל, חֶלְקְךָ

165

עוֹלֶה וְעוֹלֶה עַל-חֶלְקִי, וְעִם-תְּשׁוּרָה דַלָּה בְיָדִי

שָׁב אֲנִי אֶל-הַסְּפִינָה, יְגַע עֲמַל הַמִּלְחָמָה.

עַתָּה אָשׁוּב אֶל-פְּתִּיָּה, כִּי-אָכֵן טוֹב יוֹתֵר וְנָאֶה

לָשׁוּב הַבַּיְתָה בִסְפִינוֹת עֲקוּמוֹת מִשֶּׁבֶת פֹּה אִתְּךָ

מְנֹאָץ וּלְהַרְבּוֹת לְךָ עֹשֶׁר וְטוֹב עַל-עָשְׁרֶךָ”.

170

עָנָה לוֹ אֲגַמֶּמְנוֹן הָרוֹדֶה-בַגְּבָרִים וַיֹּאמַר:

“בְּרַח-לְךָ, אִם-נַפְשְׁךָ תִרְצֶה, וְאוּלָם אָנֹכִי לֹא אֶפְצַר

בְּךָ, כִּי תִשָּׁאֵר בִּגְלָלִי: כִּי יֵשׁ עוֹד רַבִּים עִמָּדִי

לָתֵת לִי כָּבוֹד, וְעַל-כֻּלָּם זֵאוּס חֲכַם-הַמּוֹעֵצוֹת.

וְאַתָּה שְׂנוּא נַפְשִׁי מִכָּל-הַמְּלָכִים מִזַּרְעוֹ שֶׁל-זֵאוּס,

175

יַעַן לְעוֹלָם אָהַבְתָּ מְדָנִים וּקְרָב וּמִלְחָמָה.

כִּי אִם-חָזַקְתָּ מְאֹד – חֲנָנְךָ רַק אַחַד הָאֵלִים.

שׁוּב אֶל-בֵּיתְךָ עִם-סְפִינוֹתֶיךָ וְעִם-מֵרֵעֶיךָ,

מְשָׁל עַל-מִרְמִידוֹנִים, מַה-לִּי וּלְךָ כִּי-אֶדְאָגָה!

לִבִּי לֹא אָשִׂים לְקִצְפְּךָ; אוּלָם בְּךָ אֲנִי מַתְרֶה:

180

יַעַן לוֹקֵחַ מִמֶּנִּי אַפּוֹלוֹן אֶת-חֲרִיסֵאִידָה,

אוֹתָהּ אָמְנָם אֲשַׁלַּח בִּסְפִינָה שֶׁלִּי עִם-עֲמִיתָי, –

אֶפֶס תְּשׁוּרָתְךָ לִי אֶקַּח, בַּת-בְּרִיסֵס יְפַת-הַלְּחָיָיִם,

בְּעַצְמִי אָבוֹא אָהֳלֶךָ, לְמַעַן תִּוָּכַח וְתֵדַע,

כַּמָּה עָצַמְתִּי מִמֶּךָ, וְיִירְאוּ גַם הָאֲחֵרִים

185

לַעֲרֹךְ אֵלַי וּלְהִדַּמּוֹת וּלְהָעֵז בִּי אֶת-פְּנֵיהֶם”.

כָּכָה סָח; וּבֶן-פֵּלֵס כָּעַס מְאֹד, וּבִלְבָבוֹ

אֲשֶׁר-בְּחָזֵהוּ הַשָּׂעִיר שְׁתַּיִם עֵצוֹת נִלְחָמוּ:

אִם יְנַתֵּק מֵעַל יְרֵכוֹ הַחֶרֶב הַחַדָּה,

יָפִיץ אֶת-כָּל-הַנֶּאֱסָפִים וְיִקַּח אֶת-נֶפֶשׁ בֶּן-אַטְרֵס,

190

אוֹ יִכְבֹּשׁ אֶת-כַּעֲסוֹ הַגָּדוֹל וְיַעֲצֹר בְּרוּחוֹ.

עוֹד הוּא נוֹעָץ בְּלִבּוֹ וְנִמְלָךְ בְּכִלְיוֹתָיו, וְשׁוֹלֵף

חַרְבּוֹ הַגְּדוֹלָה מִנְּדָנָהּ, וּפַּלַּס-אַתֵּנָה יוֹרֶדֶת

מִן-הָרָקִיעַ, כִּי הֵרָה לִבְנַת-הַזְּרוֹעוֹת שְׁלָחַתָּה,

יַעַן אֶת-שְׁנֵיהֶם אָהֵבָה, וְלִבָּהּ דָאַב לִשְׁנֵיהֶם.

195

עָמְדָה מֵאָחוֹר וַתֹּאחַז בְּצִיצִיּוֹת רֹאשׁוֹ הַזְּהַבְהָב,

נִגְלְתָה אַךְ-לוֹ לְבַדּוֹ, וְיֶתֶר הָעָם לֹא רָאוּהָ.

תָּמַהּ אֲכִיל וַיִּלָּפֵת, וַיַּהֲפֹךְ פָּנָיו וּפִתְאֹם

הִכִּיר פְּנֵי פַּלַּס-אַתֵּנָה; עֵינֶיהָ אֲיֻמּוֹת נוֹצֵצוּ.

נָשָׂא מְשָׁלוֹ אֵלֶיהָ, וַיְדַבֵּר אֶת-אִמְרֵי-הַכָּנָף:

200

“לָמָּה חָרַדְתְּ אֵלַי, בַּת-זֵאוּס תּוֹפֵשׂ הָאֵיגִיס?

אֵין-זֹאת כִּי-לִרְאוֹת אֶת זְדוֹן-אֲגַמֶּמְנוֹן בֶּן-אַטְרֵס?

אֶפֶס לָךְ דָּבָר אַגִּידָה, וּבָא מֻבְטְחָנִי הַדָּבָר:

זְדוֹנוֹ יִהְיֶה בְעוֹכְרָיו, וּבְנַפְשׁוֹ יְכַפְּרוֹ לְאַלְתַּר”.

עָנְתָה הָאֵלָה אַתֵּנָה תְּכֻלַּת-הָעַיִן וַתֹּאמֶר:

205

“הִנֵּה בָאתִי לְשַׁכֵּךְ חֲמָתְךָ כִּי-תִשְׁמַע בְּקוֹלִי,

מִן-הַשָּׁמַיִם שְׁלָחַתְנִי הֵרָה לִבְנַת-הַזְּרוֹעוֹת,

יַעַן אֶת-שְׁנֵיכֶם אָהֵבָה, וְלִבָּהּ דּוֹאֵב לִשְׁנֵיכֶם.

חִדְלָה-לְּךָ מִן-הָרִיב וְאַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ לֶחָרֶב.

חָרֵף תְּחָרְפֶנּוּ בִדְבָרִים קָשִׁים, וִיהִי אֲשֶׁר יִהְיֶה!

210

יַעַן זֹאת לְךָ אַגִּיד, וּבָא הַדָּבָר וְכֵן יִהְיֶה:

הֵמָּה יָבוֹאוּ לְכַפֵּר פָּנֶיךָ בְאֶשְׁכָּר פִּי-שְׁלֹשָה

עֵקֶב הָעֶלְבּוֹן הַזֶּה; כְּבֹשׁ עַצְמְךָ, שְׁמַע בְּקוֹלֵנוּ”.

הֵשִׁיב אֲמָרָיו אֲכִילֵס מְהִיר-הָרַגְלַיִם וַיָּעַן:

“אָכֵן, הָאֵלָה, הֵן יֵשׁ וְיֵשׁ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְכֶן,

215

אַף-כִּי חֲמָתִי בוֹעֶרֶת בְּלִבִּי – כִּי כֵן טוֹב וְיָאֶה:

כָּל-הַשּׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אֵלִים, לוֹ יֵעָתְרוּ בְרָצוֹן”.

עָנָה וַיַּנַח אֶת-כַּפּוֹ הַקָּשָׁה עַל-נִצַּב הַכֶּסֶף,

הֵשִׁיב אֶת-חַרְבּוֹ הַגְּדוֹלָה לִנְדָנָהּ, כִּי שָׁמַע לְמִצְוַת

פַּלַּס-אַתֵּנָה; וְהִיא לִמְרוֹם הָאוֹלִימְפּוֹס נֶחְפָּזָה,

220

לְמִשְׁכְּנוֹת זֵאוּס תּוֹפֵשׂ-הָאֵיגִיס וְאֶל-יֶתֶר הָאֵלִים.

אוּלָם בֶּן-פֵּלֵס שׁוּב פָּתַח בְּדִבְרֵי גִדּוּפִים וַיְחָרֶף

אֶת-אֲגַמֶּמְנוֹן בֶּן-אַטְרֵס וְלֹא עָמַד מִקִּצְפּוֹ, לֹא חָדֵל:

“סוֹבֵא-הַיַּיִן, שֶׁעֵינוֹ עֵין-כֶּלֶב וְלִבּוֹ לֶב-צְבִיָּה!

אֲשֶׁר לֹא-נוֹעַז בְּנַפְשׁוֹ מֵעוֹלָם וְיֵצֵא עִם-עַמּוֹ

225

לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה, לְהֵחָלֵץ, לָשֶׁבֶת בְּמַאֲרָב עִם-טוֹבֵי

בְּנֵי-הָאֲכַיִּים, כִּי נוֹרָא הַדָּבָר בְּעֵינֶיךָ כַּמָּוֶת.

יוֹתֵר טוֹב בְּעֵינֶיךָ לִגְזֹל אֶשְׁכָּרִים בְּמַחֲנֵה

בְּנֵי-הָאֲכַיִּים הַגָּדוֹל מִגֶּבֶר מְדַבֵּר כְּנֶגְדֶּךָ;

מֶלֶךְ אוֹכֵל-עַמּוֹ, הַמּוֹשֵׁל בְּעַם-בְּנֵי-בְלִיָּעַל!

230

לוּלֵא-כֵן, כִּי-אָז זַדְתָּ פַּעַם אַחֲרוֹנָה, בְחַיֶּיךָ.

אוּלָם זֹאת לְךָ אַגִּיד וּשְׁבוּעָה חֲמוּרָה נִשְׁבַּעְתִּי

בְּשַׁרְבִיט הַמְּלָכִים הַלָּז, אֲשֶׁר לֹא-יוֹסִיף וְהֶעֱלָה

עָלִים וְדָלִיּוֹת, כִּי נָטַשׁ זֶה-כַּמָּה אֶת-גִּזְעוֹ בֶהָרִים

וְשׁוּב אֶת-שָׁרָשָׁיו לֹא-יַךְ,

עָלִים וּקְלִפָּה, וְעַתָּה יֹאחֲזוּהוּ בִידֵיהֶם כָּל-שׁוֹפְטֵי

בְּנֵי-הָאֲכַיִּים, שֶהֵמָּה הַנּוֹצְרִים מִשְׁפְּטֵי זֵאוּס;

הִנֵּה נִשְׁבַּעְתִּי לְךָ –וְהָיְתָה זוֹ שְׁבוּעָה חֲמוּרָה:

עוֹד יָבוֹא יוֹם, וְעַל-אֲכִילֵס יִתְגַּעְגְּעוּ בְנֵי-הָאֲכַיִּים

כֻּלָּם כְּכֻלָּם – וְאַתָּה, אַף אִם-תִּצְטָעֵר, לֹא תוֹעִיל,

240

כַּאֲשֶׁר יִפְּלוּ רַבִּים מִיָּדָיו שֶׁל-הֶקְטוֹר הַקַּטְלָן,

תַּרְבֶּה תִצְטַעֵר בְּנַפְשְׁךָ, תִּקְצֹף עַל-עַצְמְךָ אַתָּה,

יַעַן חִלַּלְתָּ אֶת-כְּבוֹד הַגִּבּוֹר בִּבְנֵי-הָאֲכַיִּים”.

כָּכָה הִבִּיעַ בֶּן-פֵּלֵס, וַיַּשְׁלֵךְ לָאָרֶץ הַשַּׁרְבִיט,

עָשׂוּי מַסְמְרוֹת זָהָב עַל-סְבִיבָיו, וַיֵּשֶׁב עַל-מְקוֹמוֹ;

245

וַאֲגַמֶּמְנוֹן בֶּן-אַטְרֵס גַּם-הוּא עוֹמֵד בְּקִצְפּוֹ. וַיָּקָם

בְּתוֹכָם נֶסְטוֹר הַנּוֹאֵם, דַּבְּרָן יְפֵה-קוֹל מִפִּילוֹס,

דְּבָרָיו מָתְקוּ מִדְּבַשׁ וּלְשׁוֹנוֹ נֹפֶת נוֹטָפֶת.

שְׁנַיִם דּוֹרוֹת מְדַבְּרִים שְׂפַת-אָדָם זֶה כְּבָר מֵתוּ עָלָיו,

אֵלֶּה שְׁגָּדְלוּ לְפָנִים אִתּוֹ יַחַד וְנוֹלְדוּ

250

בְּאֶרֶץ פִּילוֹס הַבְּרוּכָה, וְהָיָה אָז מוֹשֵׁל בְּדוֹר שְׁלִישִׁי.

דִּבֶּר בְּהַשְׂכֵּל וְדַעַת וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמֶר:

“אוֹי-לִי, מַה-גָּדְלָה הַשּׁוֹאָה שֶׁבָּאָה עַל-אַדְמַת אֲכַיָּה!

עַתָּה מַה-יַּעֲלֹז פְּרִיאַמּוֹס, יָשִׂישׂוּ צֶאֱצָאֵי פְּרִיאַמּוֹס,

יָגִיל מְאֹד לֵב כָּל-יֶתֶר הַטְּרוֹיִים לְשֵׁמַע הַבְּשׂוֹרָה,

255

אֵיךְ אַתֶּם נִצִּים כַּיּוֹם, מְרִיבִים אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ,

אַתֶּם רָאשֵׁי דַנָּאִים, רִאשׁוֹנִים בַּקְּרָב וּבְמוֹעֵצָה.

אֲבָל שִׁמְעוּ בְקוֹלִי, כִּי שְׁנֵיכֶם צְעִירִים מִמֶּנִּי.

הָיָה לִי שִׂיחַ וְשִׂיג עִם-אִישִׁים עוֹלִים עֲלֵיכֶם

לִפְנֵי זְמַן וְעִדָּנִים, וְגַם הֵמָּה לֹא-הָיוּ לִי בָזִים.

260

יַעַן כִּי-לֹא רָאִיתִי וְלֹא אָשׁוּב עוֹד לִרְאוֹת לְעוֹלָם

אִישִׁים כְּמוֹ פֵּרִיתוֹאוֹס וּדְרִיאַס רוֹעֵה-הָעַמִּים,

קֵינֵס וְאֶכְסַדְיוֹס וְהָאִישׁ פּוֹלִיפֶם הָאֱלֹהִי,

תֵּסַס בְּנוֹ שֶׁל-אֵיגֵס, הַנִּמְשָׁל לִבְנֵי-הָאַלְמָוֶת.

הָיוּ הֵם הָעֲצוּמִים בְּכָל-בְּנֵי הָאָדָם בָּאָרֶץ;

265

הֵם הָעֲצוּמִים בַּדּוֹר וְאַךְ בַּעֲצוּמִים נִלְחָמוּ,

בְּשׁוֹכְנֵי הָהָר הַקֶּנְטַבְרִים, הִשְׁמִידוּם בִּגְבוּרָה אֲיֻמָּה.

אִתָּם אֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי בְּבוֹאִי אֲלֵיהֶם מִפִּילוֹס,

אֶרֶץ רְחוֹקָה מְאֹד, – כִּי הֵמָּה בְעַצְמָם קְרָאוּנִי;

בֵּינָם נִלְחַמְתִּי אֲנִי לְבַדִּי; אֵין אִישׁ שֶׁיִּלָּחֵם

270

אִתָּם מֵאֵלֶּה הַחַיִּים כַּיּוֹם עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה.

וְהֵמָּה הִתְיָעֲצוּ אִתִּי וְהָיוּ שׁוֹמְעִים בְּקוֹלִי.

שִׁמְעוּ בְקוֹלִי גַם-אַתֶּם, כִּי אָכֵן יְקָרָה מִשְׁמָעַת.

אַתָּה, וְאִם-כִּי גָבַרְתָּ, אַל-תִּקַּח מִמֶּנּוּ הַנַּעֲרָה,

יִהְיֶה-לוֹ- אֶשְׁכָּר-הַכָּבוֹד, לוֹ נָתְנוּ בְנֵי-הָאֲכַיִּים;

275

וְאַתָּה, בֶּן-פֵּלֵס, אַל-תֹּאמַר לְהִתְקוֹטֵט בַּמֶּלֶךְ וְהָעֵז

פָּנִים לוֹ, כִּי מֵעוֹלָם לֹא נָחַל כָּבוֹד כִּכְבוֹדוֹ

מֶלֶךְ תּוֹפֵשׂ-הַשַּׁרְבִיט, וְזֵאוּס לוֹ חָלַק הַתְּהִלָּה.

אָכֵן כֹּחֲךָ גָדוֹל, וְאִמְּךָ הוֹרָתְךָ בַּת-אֵלִים;

אֶפֶס הוּא עוֹלֶה עָלֶיךָ, וְיַעַן הוּא מוֹשֵׁל בָּרַבִּים.

280

אָנָּא, בֶּן אַטְרֵס, כְּבֹשׁ אֶת-חֲמָתְךָ, אֲנִי-הוּא הַמְחַלֶּה

פֹּה אֶת-פָּנֶיךָ, וְחִדְלָה מִזְּעֹם אֶת-אֲכִילֵס, וְהוּא מִשְׂגָּב

לְכָל-הָאֲכַיִּים בַּקְרָב וּתְשׁוּאוֹת מִלְחָמָה אֲיֻמָּה”.

הֵשִׁיב אֲמָרָיו אֲזַי אֲגַמֶּמְנוֹן הַשַּׁלִּיט וַיַּעַן:

“אֲבָל, הַיָּשִׁישׁ, נְכוֹנִים דְּבָרֶיךָ כָּל-אֲשֶׁר-דִּבַּרְתָּ.

285

אֶפֶס הַגֶּבֶר הַלָּז מִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְנַשֵּׂא עַל-הַכֹּל,

רוֹצֶה הוּא לִהְיוֹת לְנָגִיד לְכֹל וְלִמְצַוֶּה עַל-הַכֹּל,

לִפְקֹד מִצְוֹתָיו לְכָל-אִישׁ; סְבוּרָנִי, שֶׁאֵין לוֹ שׁוֹמֵעַ.

וְאִם-תּוֹפֵשׂ-רֹמַח עָשׂוּהוּ הָאֵלִים הַהֹוִים לָנֶצַח,

הֲמִפְּנֵי-זֶה גַּם-הִרְשׁוּהוּ לִהְיוֹת מְחָרֵף וּמְגַדֵּף?”

290

נִכְנַס לְתוֹךְ דְּבָרָיו אֲכִילֵס הָאִישׁ הָאֱלֹהִי וַיַּעַן:

“אָכֵן גֶּבֶר לֹא-יִצְלַח וְאִישׁ רַךְ-לֵב יְכַנּוּנִי,

אִלּוּ לְעוֹלָם שָׁמַעְתִּי בְקוֹלְךָ לְכָל-אֲשֶׁר-תֹּאמַר;

צַו לַאֲחֵרִים וְיִשְׁמָעוּ, אַךְ לִי אַל-תְּצַוֶּה לְעוֹלָם;

יַעַן כִּי, מֻבְטְחָנִי, לֹא אוֹסִיף לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלְךָ.

295

אֶפֶס זֹאת אַגִּיד לְךָ, וְשָׁמַרְתָּ בִלְבָבְךָ אֶת-דְּבָרַי:

יָדִי אָנֹכִי לֹא אֶשְׁלַח וְלֹא אֶלְחַם בִּגְלַל אוֹתָהּ נַעֲרָה

גַּם-בְּךָ גַּם-בְּאַחֵר, כִּי אַתֶּם נְתַתֶּם – וּלְקַחְתֶּם;

אוּלָם מִכָּל-אֲשֶׁר-אִתִּי בַסְּפִינָה הַשְּׁחוֹרָה הַמְּהִירָה

דָּבָר אַל-תֹּאמַר לָקַחַת וְלָשֵׂאת – וַאֲנִי לֹא רָצִיתִי.

300

אֲבָל נַס-נָא, לְמַעַן יֵדְעוּ וְרָאוּ גַם-יִתְרָם

דָּמְךָ הַשָּׁחוֹר הַנִּגָּר כְּרֶגַע עַל-גַּבֵּי הַכִּידוֹן”.

כָּכָה רָבוּ הַשְּׁנַיִם בְּדִבְרֵי חֲרָפוֹת וּנְאָצָה;

קָמוּ וּפָטְרוּ הַקָּהָל, אֲשֶׁר-עַל-יַד צִי הָאֲכַיִּים.

פָּנָה בֶן-פֵּלֵס לְאָהֳלוֹ וְלַסְּפִינוֹת שָׁווֹת-הַשָּׂפוֹת,

305

אִתּוֹ בְנוֹ שֶׁל-מֶנֵּיטְיוֹס וְיֶתֶר כָּל-רֵעָיו עֲמִיתָיו.

אֶפֶס בֶּן-אַטְרֵס הִסִּיעַ בַּיָּם הָאֱלֹהִי אֳנִיָּה

מְהִירָה וּבָחַר בְּעֶשְׂרִים שַׁיָּטִים וַיִּטְעַן עָלֶיהָ

הַהֶקַּטֹּמְבָּה לָאֵלִים, וְאֶת-בִּתּוֹ הַנָּאוָה שֶׁל-חֲרִיסֵס

הוֹבִיל בַּסְּפִינָה, וּלְרֹאשׁ לָהּ אוֹדִיסֵס הָאִישׁ רַב-הָעֵצָה.

310

הֵמָּה עָלוּ בַסְּפִינָה, הִפְלִיגוּ בַנְּתִיבָה הָרְטֻבָּה;

אַךְ אֲגַמֶּמְנוֹן בֶּן-אַטְרֵס פָּקַד לָעָם וְיִתְחַטְּאוּ.

וְהֵמָּה הִתְחַטְּאוּ, הִשְׁלִיכוּ בַיָּם כָּל-רְבָבִים וּכְתָמִים,

זָבְחוּ הַהֶקָּטֹמְבּוֹת הַתְּמִימוֹת לְפֶבּוֹס-אַפּוֹלוֹן –

פָּרִים בְּנֵי-בָקָר וְעִזִּים עַל-שְׂפַת-הַיָּם זֶה-הַשָּׁמֵם;

315

עָלָה רֵיחַ הַדֶּשֶׁן שָׁמַיְמָה מִתַּמֵּר בֶּעָשָׁן.

כָּכָה הָיוּ אָז טְרוּדִים בַּמַּחֲנֶה; אַךְ אֲגַמֶּמְנוֹן

טֶרֶם שָׁכַח אֶת-אַפּוֹ וַאֲשֶׁר-סָח לַאֲכִילֵס.

נָשָׂא מְשָׁלוֹ לְטַלְתִּבְיוֹס וּלְאֶבְרִבַּטֵס וַיֹּאמַר –

הֵמָּה הָיוּ כָּרוֹזָיו, נְעָרָיו מְשָׁרְתָיו הַזְּרִיזִים:

320

“שְׂאוּ אֶת-רַגְלֵיכֶם וּלְכוּ אֶל-אֹהֶל אֲכִילֵס בֶּן- פֵּלֵס;

תִּפְשׂוּ בְיָדָה וְהוֹלִיכוּ בַת-בְּרִיסֵס יְפַת הַלְּחָיָיִם;

אַךְ אִם-יְמָאֵן לְתִתָּהּ, וּבָאתִי לְקַחְתָּהּ בְּעַצְמִי,

אָבוֹא וְרַב הָעָם אִתִּי, וְהוּרַע לוֹ יוֹתֵר הַדָּבָר”.

כָּכָה דִבֵּר וַיְשַׁלְּחֵם, וַיֵּצֵא דְבַר-מוֹשֵׁל מִלְּפָנָיו.

325

וְהֵמָּה הָלְכוּ בְלִי-חֶמְדָּה עַל-שְׂפַת-הַיָּם זֶה-הַכָּבוּל,

קָרְבוּ עַד-אָהֳלֵי צְבָא הַמִּרְמִידוֹנִים וְהַסְּפִינוֹת.

שָׁם מְצָאוּהוּ, וְהוּא יוֹשֵׁב אֵצֶל הָאֹהֶל וְהַסְּפִינָה

שְׁחוֹרַת הַכְּתָלִים; וְלֹא שָׁמַח לִקְרָאתָם אֲכִילֵס כִּי-רָאָם.

הֵמָּה יְרֵאִים מִפָּנָיו, וְאֵימַת הַמֶּלֶךְ עֲלֵיהֶם,

330

עָמְדוּ תַחְתֵּיהֶם לֹא דִבְּרוּ דָבָר וּמְאוּם לֹא שָׁאָלוּ;

אוּלָם הוּא הֵבִין הֲגִיגָם, וַיִּשָּׂא אִמְרָתוֹ וַיֹּאמַר:

“שָׁלוֹם תָּבוֹאוּ, הַכְּרוֹזוֹת, שְׁלִיחָיו שֶׁל-זֵאוּס וְאָדָם!

קִרְבוּ אֵלַי, כִּי לֹא-אַתֶּם חֲטָאתֶם לִי, אַךְ אֲגַמֶּמְנוֹן,

אֲשֶׁר שְׁלָחֲכֶם עַל-דְּבַר בַּת-בְּרִיסֵס, הַנַּעֲרָה הַנָּאוָה.

335

אָנָּא, פַּטְרוֹקְלוֹס, זְרַע-זֵאוּס, הוֹצִיאָה הַנַּעֲרָה הֵנָּה,

תְּנָה לָהֶם וְיוֹלִיכוּהָ; אַךְ הֵמָּה יִהְיוּ לִי עֵדַי

לִפְנֵי הָאֵלִים הַנִּצְחִים וְלִפְנֵי בְנֵי-אָדָם בְּנֵי-תְמוּתָה,

לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַהוּא, זֶה קְשֵׁה-הַלֵּבָב, כְּשֶׁיִּצְטָרְכוּ

בְּיוֹם מִן-הַיָּמִים שׁוּב לִי לְהָסִיר הָרָעָה הַמְּבִישָׁה

340

מִנִּי יֶתֶר הָעָם! כִּי-אָכֵן בְּשִׁגְעוֹנוֹ יִתְהוֹלָל

אֵינוֹ רוֹאֶה מַה-לְּפָנִים וּמַה-לְּאָחוֹר, לְמַעַן

יִלָּחֲמוּ בְנֵי-הָאֲכַיִּים עַל-יַד הָאֳנִיּוֹת לָבֶטַח”.

כָּכָה סָח; וּפַּטְרוֹקְלוֹס שָׁמַע בְּקוֹל רֵעוֹ הַיָּקָר,

הוֹצִיא מִיָּד מִן-הָאֹהֶל בַּת-בְּרִיסֵס יְפַת-הַלְּחָיָיִם,

345

נְתָנָהּ לָהֶם לְהוֹלִיכָהּ, וְשָׁבוּ אֶל-צִי הָאֲכַיִּים.

הָלְכָה הָאִשָּׁה עִמָּהֶם, אַךְ בְּלִי-חֶמְדָּה. וַאֲכִילֵס

רָחַק מֵרֵעָיו עֲמִיתָיו, יָשַׁב וְשָׁפַךְ דִּמְעוֹתָיו

אֵצֶל שְׂפַת יָם-הַשֵּׂיבָה, מִסְתַּכֵּל בַּמֶּרְחָק הֶעָכוּר;

פָּרַשׂ אֶת-כַּפָּיו, הִתְפַּלֵּל וַיֶּעְתַּר לְאִמּוֹ הַיְקָרָה:

350

“אִמִּי, הוֹאִיל וְאַתְּ יְלִדְתִּנִי קְצַר-יָמִים בָּאָרֶץ,

הֵן יְחָנֵּנִי לְמִצְעָר כָּבוֹד הַשּׁוֹכֵן בְּאוֹלִמְפּוֹס,

זֶאוּס הַמַּרְעִים בַּמְּרוֹמִים, וְעַתָּה חֲשָׂכוֹ מִמֶּנִּי.

יַעַן כִּי אֲגַמֶּמְנוֹן בֶּן-אַטְרֵס הַשַּׁלִּיט עַל-רַבִּים

חִלֵּל אֶת-כְּבוֹדִי, כִּי לָקַח תְּשׁוּרָתִי, גְּזָלָהּ לְמַעֲנוֹ”.

355

כָּכָה דִּבֵּר בִּדְמָעוֹת; וַתִּשְׁמַע הוֹרָתוֹ הַגְּבִירָה

בְּשִׁבְתָּהּ בִּמְצוּלוֹת הַיָּם עַל-יַד אָבִיהָ הַיָּשִׁישׁ,

מִהֲרָה עָלְתָה כְעֵין עַב-עֲרָפֶל מִתּוֹךְ יָם-הַשֵּׂיבָה,

יָשְׁבָה מִנֶּגֶד לִבְנָהּ הַבּוֹכֶה מִתְמוֹגֵג בִּדְמָעוֹת,

בְּכַפָּהּ לוֹ הַחֱלִיקָה, וַתִּשָּׂא אֶת-קוֹלָהּ וַתֹּאמֶר:

360

“יַלְדִּי, לָמָּה-זֶּה תִּבְכֶּה? מַה-יָּגוֹן יְקַנֵּן בְּלִבְּךָ?

הַגֵּד, אַל-תַּעֲלֵם דָּבָר בְּחֻבְּךָ, וְנֵדַע גַּם-שְׁנֵינוּ”.

נֶאֱנַח קָשֶׁה אֲכִילֵס מְהִיר-הָרַגְלַיִם וַיֹּאמֶר:

“אֲבָל יָדַעַתְּ, שַׁלָּמָה אֲסַפֵּר לָךְ, וְאַתְּ כֹּל יוֹדָעַת?

נַחְנוּ עָלִינוּ עַל-תֵּבֵּי, הִיא בִירַת אֵאֶטְיוֹן הַקְּדוֹשָׁה,

365

אוֹתָהּ הֶחֱרַבְנוּ, נָהַגְנוּ אֶת-כָּל-הַמַּלְקוֹחַ וְהַשָּׁלָל.

חִלְּקוּ הַבִּזָּה בֶאֱמוּנָה בְּנֵי-הָאֲכַיִּים בֵּינֵיהֶם,

עָלְתָה בְחֵלֶק בֶּן-אַטְרֵס בַּת-חֲרִיסֵס יְפַת-הַלְּחָיָיִם.

אֶפֶס חֲרִיסֵס הַכֹּהֵן לְאַפּוֹלוֹן הַמַּרְחִיק-לִפְגֹּעַ

בָּא אֶל-צִי הָאֲכַיִּים לְבוּשֵׁי-שִׁרְיוֹנוֹת-הַנְּחֹשֶׁת

370

לִפְדּוֹת אֶת-בִּתּוֹ מִשִּׁבְיָהּ, וְאִתּוֹ הַכֹּפֶר הֶעָצוּם –

כְּלִיל דְּפָנָיו שֶׁל-פֶבּוֹס-אַפּוֹלוֹן הַמַּרְחִיק-לִפְגֹּעַ

תָּלוּי עַל-שַׁרְבִיט הַזָּהָב – וַיִּפְצַר בְּכָל-הָאֲכַיִּים,

אֶפֶס עַל כֻּלָּם בְּבָנָיו שֶׁל-אַטְרֵס הַגְּבִירִים לָעַמִּים.

יֶתֶר כָּל-בְּנֵי-הָאֲכַיִּים נֵאוֹתוּ לִדְבָרָיו וְאָמְרוּ

375

לְהַדֵּר פְּנֵי אוֹתוֹ הַכֹּהֵן, לָקַחַת הַכֹּפֶר הַנֶּהְדָּר;

אוּלָם בְּעֵינֵי בֶן-אַטְרֵס, הוּא אֲגַמֶּמְנוֹן, לֹא מָצְאוּ

דְּבָרָיו חֵן וַיְשַׁלְּחֵהוּ בְחֶרְפָּה וַיְדַבֵּר לוֹ קָשׁוֹת.

קָצַף הַזָּקֵן וַיָּשָׁב וַיֶּעְתַּר לְפֶבּוֹס-אַפּוֹלוֹן.

שָׁמַע הָאֵל וַיֵּעָתֵר לַזָּקֵן, כִּי מְאֹד הוּא אֲהֵבוֹ,

380

שִׁלַּח בִּבְנֵי-הָאַרְגֵּאִים אֶת-חִצֵּי כִלְיוֹנוֹ – וְהָעַמִּים

כָּלוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים, וְחִצֵּי הָאֵל שָׁם מִתְעוֹפְפִים

בְּכָל-הַמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל שֶׁל-בְּנֵי-הָאֲכַיִּים. אַךְ חוֹזֶה

מֵיטִיב לָדַעַת גִּלָּה אוֹתוֹ אוֹת הַמַּרְחִיק-לִקְלֹעַ.

תֵּכֶף יָעַצְתִּי לְכַפֵּר פְּנֵי אֵל-זֶה, אָנֹכִי הָרִאשׁוֹן;

385

חָרָה אַף בְּנוֹ שֶׁל-אַטְרֵס, חָשׁ וְהִתְרוֹמֵם מִמְּקוֹמוֹ,

הִלֵּךְ אֵימִים עָלָי, וְעַתָּה בִצַּע אִמְרוֹתָיו.

אוֹתָהּ מַסִּיעִים כָּעֵת אֲכַיִּים עַלִּיזֵי-הָעַיִן

עִירָה חֲרִיסָה בִסְפִינָה, וּבְיָדָם מִנְחָה לַמּוֹשֵׁל;

אוּלָם עַתָּה בָאוּ לְאָהֳלִי כָּרוֹזוֹת וְהוֹלִיכוּ

390

אִתָּם אֶת-בִּתוֹ שֶׁל-בְּרִיסֵס, שֶׁנָּתְנוּ לִי בְנֵי-הָאֲכַיִּים.

אוּלָם אַתְּ, אִם-יֵשׁ לְאֵל יָדֵךְ, לִבְנֵךְ-זֶה הוֹשִׁיעִי:

הַר הָאוֹלִמְפּוֹס עֲלִי וְחַלִּי פְנֵי זֶבְס, אִם-אַךְ לִבּוֹ

בְּאַחַד הַיָּמִים שִׂמַּחַתְּ בְּאִמְרֵי-פִיךְ אוֹ בְּמַעֲשֶׂה.

יַעַן כַּמָּה פְּעָמִים שָׁמַעְתִּי בְהֵיכָלוֹ שֶׁל-אָבִי

395

אֲשֶׁר תִּתְהַלְּלִי לֵאמֹר: לְבַדֵּךְ מִכָּל-בְּנֵי-הָאֵלִים

אַתְּ הֲסִירוֹת חֶרְפָּה רָעָה מֵעַל פְּנֵי כוֹנֵס-הֶעָבִים,

כַּאֲשֶׁר רָצוּ כָּל-יֶתֶר שׁוֹכְנֵי אוֹלִמְפּוֹס לְאָסְרוֹ:

הֵרָה וּפּוֹסֵידָאוֹן, גַּם פַּלַּס-אַתֵּנָה הָאֵלָה.

אָז קָרַבְתְּ אֵלָיו אַתְּ, הָאֵלָה, פִּתַּחַתְּ לְמוֹסֵרָיו,

400

חַשְׁתְּ לִקְרֹא אֶל-הָאוֹלִמְפּוֹס אֶת-בַּעַל מְאַת הַיָּדַיִם,

שְׁמוֹ בְּרִיאָרֵאוֹס בְּפִי אֵלִים, אֶפֶס כָּל-בְּנֵי הָאָדָם

אֵיגֵיוֹן יְכַנּוּהוּ – וְהוּא עוֹלֶה עַל-אָבִיו בְּכֹחוֹ;

יָשַׁב-לוֹ אֵצֶל בֶּן-קְרוֹנוֹס, מִתְגָּאֶה בִשְׁמוֹ וּתְהִלָּתוֹ;

נִבְעֲתוּ בְנֵי-הָאֵלִים וַיִּמְשְׁכוּ יָדָם מֵאָסְרוֹ.

405

הַזְכֵּר תַּזְכִּירִי-לוֹ זֹאת, שְׁבִי אֶצְלוֹ וְחַבְּקִי אֶת-בִּרְכָּיו,

אוּלַי יוֹאִיל לַעֲמֹד הַפַּעַם לִימִין אַנְשֵׁי טְרוֹיָה

וְאֶת-הָאֲכַיִּים יְגָרֵשׁ לַיָּם עַד-אֲחוֹרֵי הַסְּפִינוֹת,

וְאוֹיֵב מַכֶּה בָהֶם, וְיִשְׂמְחוּ כֻלָּם בְּמַלְכָּם.

וְיַכִּיר אֲזַי אֲגַמֶּמְנוֹן בֶּן-אַטְרֵס הַשַּׁלִּיט בָּרַבִּים

410

חֶטְאוֹ, כִּי חִלֵּל אֶת-כְּבוֹד הַטּוֹב שֶׁבִּבְנֵי-הָאֲכַיִּים”.

שָׁפְכָה תֶּטִּיס דְּמָעֶיהָ, לוֹ אֲמָרֶיהָ הֵשִׁיבָה:

“יַלְדִּי, אֲבוֹי-לִי, וְלָמָּה-זֶּה יְלִדְתִּיךָ לְאָסוֹן?

וְאִלּוּ יָשַׁבְתָּ עַל-יַד הָאֳנִיּוֹת אֵין-בֶּכִי אֵין-צָעַר,

יַעַן יָמֶיךָ מְעַטִּים, וְחַיִּים לֹא-תַרְבֶּה בַגְּזֵרָה!

415

אַתָּה קְצַר-יָמִים וְגַם שְׂבַע-רֹגֶז מִכָּל-בְּנֵי-הָאָדָם –

הִנֵּה לְאָסוֹן וְשֹׁד יְלִדְתִּיךָ בְּהֵיכַל אָבִיךָ.

אֶפֶס אֶעֱלֶה בְּאוֹלִמְפּוֹס הַנֶּחְפֶּה-שֶׁלֶג לְדַבֵּר

דְּבָרַי בְּאָזְנָיו שֶׁל-זֵאוּס הַשָּׂשׂ-לִקְרַאת-רָעַם, אִם-יִשְׁמָע.

וְאַתָּה שְׁבָה-לְּךָ עִם-הָאֳנִיּוֹת הַמְמַהֲרוֹת לָשׁוּט,

420

קְצֹף עַל-אֲכַיִּים וְהִמָּנַע כָּלִיל מִבּוֹא בַמִּלְחָמָה.

זֵאוּס יָרַד אַךְ-אֶתְמוֹל לְאוֹקְיָנוֹס אֶל-הָאֶתְּיוֹפִּים

תְּמִימֵי הַדֶּרֶךְ לְזִבְחָם, וְכָל הָאֱלֹהִים לִוּוּהוּ;

אוּלָם בַּיּוֹם הַשְּׁנֵים-עָשָׂר יָשׁוּב אֶל-הַר הָאוֹלִמְפּוֹס,

אָז גַּם-אֶעֱלֶה וְאָבוֹא אֶל-הֵיכַל-נְחֻשְׁתּוֹ שֶׁל-זֵאוּס,

425

בִּרְכָּיו אֲחַבֵּק בִּתְחִנָּה, תִּקְוָתִי, כִּי לִי גַם-יֵעָתֵר”.

כָּכָה הִבִּיעָה, נִסְתַּלְקָה וְאוֹתוֹ שָׁמָּה עָזָבָה,

זוֹעֵם בְּלִבּוֹ עַל-אוֹדוֹת הָאִשָּׁה נֶאֱפֶדֶת-הַחֲמוּדוֹת

אֲשֶׁר-גָּזְלוּ מִמֶּנּוּ בְכֹחַ עַל-כָּרְחוֹ. וְאוֹדִיסֵס

הִפְלִיג לַחֲרִיסָה, וְאִתּוֹ הַהֶקַּטֹּמְבָּה הַקְּדוֹשָׁה.

430

אוּלָם כְּבוֹאָם בַּנָּמָל זֶה מְרֻבֵּה-הַתְּהוֹמוֹת הֶעָמֹק,

קִפְּלוּ הַנִּסִּים וְשָׂמוּם בְּתוֹךְ הָאֳנִיָּה הַשְּׁחוֹרָה,

חָשׁוּ וּבַעֲבוֹת הָאֳנִיָּה הוֹרִידוּ אֶת-תָּרְנָהּ

לְתוֹךְ בֵּית-קִבּוּל הַתֹּרֶן; בִּמְשׁוֹטִים חָתְרוּ בַמָּבוֹא,

מִן-הָאֳנִיָּה הִשְׁלִיכוּ אֶת-אַבְנֵי הָעֹגֶן קְשָׁרוּהָ;

435

מִן-הָאֳנִיָּה עָלוּ בְחוֹף הַיָּם רַב-הָרָעַשׁ,

הֶעֱלוּ הַהֶקַּטֹּמְבָּה לְאַפּוֹלוֹן הַמַּרְחִיק-לִפְגֹּעַ;

יָרְדָה גַם חֲרִיסֵיאִידָה מִתּוֹךְ הָאֳנִיָּה הַמְּהִירָה.

נְהָגָהּ אוֹדִיסֵס הָאִיש רַב-הַדַּעַת עַד הַמִּזְבֵּחַ,

מְסָרָהּ בִּידֵי אָבִיהָ הֶחָבִיב וַיַּעַן וַיֹּאמֶר:

440

“חֲרִיסֵס, שְׁלָחַנִי פֹה אֲגַמֶּמְנוֹן הַגְּבִיר-לָאֲנָשִׁים

לְהָבִיא לְךָ אֶת-הַבַּת וְאֶת-הַהֶקַּטֹּמְבָּה הַקְּדוֹשָׁה

לְפֶבּוֹס לְכַפֵּר עַל-בְּנֵי-הַדַּנָּאִים וּלְפַיֵּס הַמּוֹשֵׁל,

אֲשֶׁר הִשְׁלִיחַ צַעַר רַב-נְאָקוֹת בְּעַם הָאַרְגֵּאִים”.

כָּכָה הִבִּיעַ וּמְסָרָהּ לְיָדָיו; וַיִּחַדְּ וַיְקַבֵּל

445

בִּתּוֹ הַיְקָרָה. וְהֵם הִזְדָּרְזוּ הֶעֱמִידוּ בְסֵדֶר

חַטַּאת הַחֶמְדָּה לָאֵל סָבִיב לַמִּזְבֵּחַ יְפֵה-בִנְיָן,

אַחַר רָחֲצוּ כַפֵּיהֶם, חָפְנוּ וְזָרוּ שְׂעוֹרִים.

פָּרַשׂ חֲרִיסֵס אֶת-כַּפָּיו וַיְפַלֵּל בְּקוֹל רָם בְּתוֹכָם:

“שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, הַסּוֹכֵךְ בְּקֶשֶׁת-הַכֶּסֶף עַל-חֲרִיסָה,

450

שׁוֹמֵר אֶת-קִלָּה הַקְּדוֹשָׁה וּמוֹשֵׁל בִּגְבוּרָה בְטֶנֶּדּוֹס!

כְּשֵׁם שֶׁנֶּעְתַּרְתָּ-לִּי פַעַם, וְאָנֹכִי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ,

גַּם כִּבַּדְתַּנִי וַתִּגֹּף קָשֶׁה אֶת-עַם הָאֲכַיִּים, –

כָּכָה תִרְצֵנִי גַם-עַתָּה וּתְמַלֵּא אֶת-שֶׁאֱלָתִי:

הָסֶר-נָא עַתָּה מֵעַל הַדַּנָּאִים אֶת-רֹעַ הַמְּאֵרָה”.

455

כָּכָה הִתְפַּלֵּל הַשָּׂב, וַיֵּעָתֵר לוֹ פֶבּוֹס-אַפּוֹלוֹן.

וְהֵם כְּכַלּוֹתָם תְּפִלָּתָם וּזְרוֹתָם גַּרְעִינֵי הַשְּׂעוֹרִים,

הָרֵם צַוַּאר הַפָּרִים, שַׁחֲטָם וְהַפְשֵׁט אֶת-עוֹרָם,

נָטְלוּ מֵהֶם אֶת-כַּרְעֵיהֶם וּכְרָכוּן בַּפֶּדֶר בִּשְׁנָיִם,

פֶּדֶר מִכָּאן וּמִכָּאן, וּנְתָחִים שָׂמוּ עֲלֵיהֶן.

460

שְׂרָפָן הַזָּקֵן עַל-גַּבֵּי הָעֵצִים וְהִזָּה עֲלֵיהֶן.

יַיִן נוֹצֵץ, וְעַל-יָדוֹ הַנְּעָרִים עִם-חֲמֵשׁ-הַקִּלְשׁוֹנוֹת.

אוּלָם כְּשֶׁשָּׂרְפוּ כַרְעֵיהֶם וְטָעֲמוּ מִן-הַמֵּעָיִם,

נִתְּחוּ גַם-יֶתֶר הַבָּשָׂר וְשָׂמוּ הַבְּתָרִים עַל-שְׁפוּדִים,

צָלוּ הַבָּשָׂר בִּזְהִירוּת וְשׁוּב הֱסִירוּהוּ אֶת-כֻּלּוֹ.

465

אֶפֶס אַחַר כַּלּוֹתָם אֶת-מְלַאכְתָּם וְעָרְכָם הַזָּבַח,

יָשְׁבוּ לַסְּעוּדָה, וְלֹא חָסְרוּ דָבָר בַּמִּשְׁתֶּה הַמְפֹאָר.

אַךְ אַחַר אָכְלָם וּשְׁתוֹתָם וּמַלְּאָם תַּאֲוַת רַעֲבוֹנָם,

מִלְאוּ הַנְּעָרִים הַמְשָׁרְתִים מִזְרְקֵי יַיִן עַד-שְׂפוֹתָם,

חִלְקוּ הַיַּיִן, הִגִּישׁוּ לְכָל-הַמְסֻבִּים כּוֹסוֹתָם.

470

כָּל-הַיּוֹם הָיוּ מִתְרַצִּים נַעֲרֵי אֲכַיִּים לְאַפּוֹלוֹן

בְּשִׁיר וּמַנְגִינָה, וְשִׁירוֹת תְּהִלָּה וְתִשְׁבָּחוֹת עֲרֵבוֹת

שָׁרוּ לַמַּרְחִיק-לִפְגֹעַ; וַיִּשְׁמַע – וַיָּגֵל לְבָבוֹ.

אֶפֶס כְּשֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה, וְהַחֲשֵׁכָה עָלָתָה,

שָׁכְבוּ לִישֹׁן עַל-יַד עֲבוֹת הָאֳנִיָּה הַגְּדוֹלָה.

475

וְאֵאוֹס יְלִידַת-הַבֹּקֶר, וְרֻדַּת-אֶצְבָּעוֹת, אַךְ-תּוֹפַע,

קָמוּ הִפְלִיגוּ אֶל-מַחֲנֵה בְנֵי-הָאֲכַיִּים הַגָּדוֹל;

רוּחַ עֲרֵבָה זְבָדָם אַפּוֹלוֹן הַמַּרְחִיק-לִפְגֹּעַ.

הֵמָּה הֵקִימוּ הַתֹּרֶן וַיִּפְרְשׂוּ נִסִּים מַלְבִּינִים;

בָּאָה הָרוּחַ וַתִּפַּח בַּמִּפְרָשׂ בָּאֶמְצָע,

גַּל הָאַרְגָּמָן מִסָּבִיב לְחַרְטוֹם הַסְּפִינָה הַנִּשֵּׂאת;

נֶחְפְּזָה בְּדַרְכָּה בַּגַּלִּים, חוֹצָה נְתִיבַת הַמָּיִם.

אֶפֶס כְּבוֹאָם אֶל-מַחֲנֵה בְנֵי-הָאֲכַיִּים הַגָּדוֹל,

שָׁבוּ הִסִּיעוּ הַסְּפִינָה הַשְּׁחוֹרָה אֱלֵי-הֶחָרָבָה,

כֶּתֶף הַחוֹלָה הַגְּבוֹהָה, תְּמָכוּהָ בִיתֵדוֹת אֲרֻכּוֹת,

485

וְהֵמָּה כֻלָּם הִתְפַּזְּרוּ אִישׁ לִסְפִינָתוֹ וְאָהֳלוֹ.

אוּלָם אֲכִילֵס בֶּן-פֵּלֵס, זְרַע-זֵאוּס, מְהִיר-הָרַגְלָיִם

יָשַׁב וְזָעַם עַל-יַד הָאֳנִיּוֹת הַמְמַהֲרוֹת-לָשׁוּט;

חָדַל מִלֶּכֶת לְמוֹעֵצָה, שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְגָבֶר,

חָדַל מִצֵּאת לַמִּלְחָמָה, אַךְ צַעֲרוֹ אוֹכֵל אֶָת-לִבּוֹ,

490

נֶעֱצַר פֹּה וְהִתְגַּעְגַּע עַל-קוֹל עֲנוֹת קְרָב וּמִלְחָמָה.

אֶפֶס כְּשֶׁעָלְתָה אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר בַּיּוֹם הַשְּׁנֵים-עָשָׂר,

שָׁבוּ בְּנֵי-הָאֱלֹהִים הַהֹוִים לָנֶצַח לְאוֹלִמְפּוֹס;

כֻּלָּם צָעֲדוּ יַחַד, וְזֵאוּס בְּרֹאשָׁם. וְלֹא שָׁכְחָה

תֶּטִּיס אֶת-מַאֲמַר בְּנָהּ, וַתַּעַל מִנִּבְכֵי הַמַּיִם

495

הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר אֶל-פְּנֵי הָרָקִיעַ וְאוֹלִמְפּוֹס הַגָּדוֹל.

מָצְאָה אֶת קְרוֹנְיוֹן הַמַּבִּיט-לְמֵרָחוֹק לְבַדּוֹ אֵין-זָרִים,

יָשַׁב עַל-תּוֹעֲפוֹת פִּסְגַּת אוֹלִמְפּוֹס מְרֻבֵּה-הָרָאשִׁים.

יָשְׁבָה לְפָנָיו גַּם הִיא וַתְּחַבֵּק אֶת-בִּרְכָּיו בִּשְׂמֹאלָהּ,

אֶפֶס בִּימִינָהּ שֶׁלָּהּ נָגְעָה אֶל-תַּחַת סַנְטֵרוֹ,

500

שָׁפְכָה אֶת-שִׂיחָהּ בְּאָזְנֵי זֵאוּס בֶּן-קְרוֹנוֹס הַמּוֹשֵׁל:

“זֵאוּס אָבִינוּ, אִם-פַּעַם שִׂמַּחְתִּי אֶת-לִבְּךָ בָּאֵלִים

בְּמַאֲמַר פִּי אוֹ-בְּמִפְעָל, מַלֵּא כַיּוֹם שֶׁאֱלָתִי:

אָנָּא, כַּבֵּד אֶת-בְּנִי זֶה קְצַר-הַיָּמִים בָּאָדָם;

יַעַן כִּי אֲגַמֶּמְנוֹן הָרוֹדֶה-בַגְּבָרִים עֲלָבוֹ,

505

נְאָצוֹ, וַיִּקַּח מִמֶּנּוּ תְּשׁוּרָתוֹ וּלְעַצְמוֹ גְזָלָהּ.

נְקֹם אֶת-נִקְמָתוֹ אַתָּה, זֶבְס הָאוֹלִימְפִּי הָעוֹצֵר,

אָנָּא, חֹן אֶת-הַטְּרוֹיִים עָצְמָה עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ

בְּנֵי-הָאֲכַיִּים וִיְהַדְרוּ אֶת-בְּנִי וִירוֹמְמוּהוּ בְכָבוֹד”.

כָּכָה אָמְרָה; וְלֹא-עָנָה לָהּ זֵאוּס כּוֹנֵס-הֶעָבִים,

510

מַחֲרִישׁ הֶאֱרִיךְ שָׁבֶת. וְתֶּטִּיס חוֹבֶקֶת אֶת-בִּרְכָּיו,

עָלָיו הִתְרַפְּקָה, לֹא-פָסְקָה, וַתָּשָׁב וַתֹּאמֶר לוֹ שֵׁנִית:

“תֵּן הַבְטָחָתְךָ לֹא-תְשַׁקֵּר, בְּרֹאשְׁךָ נַעֲנַע אוֹ הָשֵׁב

רֵיקָם אֶת-פָּנַי, כִּי אַתָּה אֵין לְךָ לִירֹא, וְאֵדַע

כַּמָּה אֲנִי נְקַלּוֹתִי בְּעֵינֶיךָ בִּקְהַל כָּל-הָאֵלִים”.

515

עָנָה לָהּ זֵאוּס כּוֹנֵס-הֶעָבִים מִתּוֹךְ חֵמָה שְׁפוּכָה:

“רַע זֶה-פָּעֳלֵךְ לְעוֹרֵר מְדָנִים בֵּינִי וּבֵין הֵרָה,

יַעַן הִיא תַּקְנִיטֵנִי, תָצִיק לִי בְדִבְרֵי נְאָצָה.

הִנֵּה רִיב לָהּ בִּי לְעוֹלָם בְּסוֹד בְּנֵי-אַלְמָוֶת הָאֵלִים,

לֵאמֹר: אֲנִי יָדִי תִכּוֹן לְעוֹלָם עִם-טְרוֹיִים בַּלָּחֶם.

520

אוּלָם אַתְּ רַחֲקִי עַתָּה מִמֶּנִּי, לְמַעַן לֹא תִרְאֵךְ

הֵרָה; וְאָנֹכִי אֶדְאַג, וּבָאוּ הַדְּבָרִים וְכֵן יָקוּם.

בְּרֹאשִׁי לָךְ אֲנַעֲנַע, לְמַעַן תַּאֲמִינִי לִי אֹמֶן:

זֶה-לִּי הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת הַגָּדוֹל בֵּין בְּנֵי-הָאַלְמָוֶת,

אֲשֶׁר לֹא-תָשׁוּב וְלֹא-תוּפַר לְעוֹלָם עֲצָתִי, וְאַרְצָה

525

דָּבָר לֹא-יִפֹּל, אֲשֶׁר-לוֹ נַעֲנֵיתִי בְרֹאשִׁי”.

דִּבֵּר קְרוֹנְיוֹן וַיִּרְזֹם בְּגַבּוֹת תְּכֵלֶת שֶׁל-פָּלֶד;

נָעוּ קְוֻצּוֹת הָאַמְבְּרוֹסְיָה הָעוֹטְרוֹת לְקָדְקֹד הַמֶּלֶךְ,

גָּלְשׁוּ מֵרֹאשׁ חַי-עוֹלָם, וַיִּרְגַּז אוֹלִימְפּוֹס הַנִּשְׂגָּב.

530

כָּכָה נוֹעֲצוּ שְׁנֵיהֶם, נִפְרָדוּ; וְתֶּטִּיס הִיא קָפְצָה

מִן-הָאוֹלִימְפּוֹס הַבָּהִיר וַתֵּרֶד תְּהוֹמוֹת הַמָּיִם,

וְזֵאוּס הָלַךְ אֶל-מְעוֹנוֹ. וְקָמוּ מִפָּנָיו הָאֵלִים

כֻּלָּם מִמּוֹשְׁבוֹתֵיהֶם לִקְרַאת אֲבִיהֶם חָרָדוּ,

אִישׁ לֹא נוֹעַז מֵהֶם לְחַכּוֹת לוֹ, כֻּלָּם חָרֵדוּ.

כָּכָה לָקַח מְקוֹמוֹ עַל-כִּסְאוֹ הָרָם; אוּלָם הֵרָה

535

דָּבָר לֹא נִפְלָא מִמֶּנָּה, וְרָאֲתָה אוֹתָם נוֹעָצִים,

אוֹתוֹ וּבַת זְקַן-הַמַּיִם, תֶּטִּיס, לָהּ רַגְלֵי הַכָּסֶף.

תֵּכֶף פָּנְתָה אֶל-זֵאוּס בֶּן-קְרוֹנוֹס בְּדִבְרֵי הַלָּעַג:

“מִי מִבְּנִי-הָאֱלֹהִים שׁוּב נוֹעַץ אִתְּךָ, הוֹי עָרוּם?

תָּמִיד אָהַבְתָּ לְהִתְיָעֵץ וְהַרְחֵק מִמֶּנִּי אָנֹכִי

540

דְּבָרִים לְהַחְלִיט בַּסָּתֶר, מֵעוֹלָם עוֹד לֹא-גִלִּיתָ

מַעַרְכֵי לִבְּךָ גַּם-לִי, גְּזֵרָתְךָ – בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה”.

הֵשִׁיב לָהּ אֶת-אֲמָרָיו אֲבִי כָל-הָאָדָם וְהָאֵלִים:

“הֵרָה, אַל-תֹּאמְרִי לָדַעַת אֶת-כָּל-אֲשֶׁר תֶּהְגֶּה רוּחִי;

דָּבָר זֶה יִקְשֶׁה מִמֵּךְ, וְאַף כִּי אַתְּ אֵשֶׁת חֵיקִי.

545

אוּלָם כָּל-אֲשֶׁר יָאֶה לָדַעַת לָךְ, אוֹתָהּ תֵּדָעִי,

אִישׁ לֹא יַקְדִּימֵךְ לָדַעַת – גַּם-אֵל גַּם-אָדָם בָּאָרֶץ;

וְכָל-אֲשֶׁר אֹמַר וְאֶגְזֹר לְבַדִּי, וְאֵין אֵל אַחֵר עִמִּי,

אוֹתָהּ אַל-תֹּאמְרִי לָדַעַת וְלַחֲקֹר דָּבָר וְדָבָר”.

עָנְתָה-לוֹ הֵרָה הַגְּבִירָה גִּדְלַת-הָעַיִן וַתֹּאמַר:

550

״קְרוֹנְיוֹן, אַדִּיר-אֲיֻמָּה, שַׁלָּמָה דִבַּרְתָּ כָּאֵלֶּה?

לֹא הֶלְאֵיתִיךָ מֵעוֹלָם, גַּם לֹא דָרַשְׁתִּי חָקָרְתִּי,

אַתָּה גוֹזֵר, וְאֵין מַעֲצוֹר, כָּל-אֲשֶׁר יִישַׁר בְּעֵינֶיךָ;

אֶפֶס מְאֹד נַפְשִׁי יָרְאָה, פֶּן-יְפַתּוּךָ כָּל-דִּבְרֵי

תֶּטִּיס בַּת זְקַן-הַיָּם, שֶׁרַגְלֶיהָ רַגְלַיִם שֶׁל-כָּסֶף:

555

יַעַן כִּי-אֶצְלְךָ יָשְׁבָה הַשְׁכֵּם, בִּרְכֶּיךָ חוֹבָקֶת;

גַּם, מְדֻמַּנִי, נַעֲנֵיתָ-לָהּ לְהַדֵּר אֶת-בְּנָהּ אֶת-אֲכִילֵס,

תָּבִיא כִלָּיוֹן עַל-רַבִּים אֵצֶל אֳנִיּוֹת אֲכַיִּים”.

הֵשִׁיב אֲמָרָיו לָהּ זֵאוּס כּוֹנֵס-הֶעָבִים וַיַּעַן:

“הוֹי הָאֲיֻמָּה, לְעוֹלָם בִּי אַתְּ חוֹשֶׁדֶת,

לִי מִנֶּגֶד עֵינָיִךְ! אֶפֶס פָּעֳלֵךְ מֵאָפַע,

יַעַן מִלִּבִּי תִרְחָקִי, – וְתִגְדַּל רָעָתֵךְ עוֹד יוֹתֵר.

אָכֵן, אִם-כֵּן הוּא הַדָּבָר, אֵין-זֶה כִּי-יִיטַב בְּעֵינָי;

אוּלָם אַתְּ שְׁבִי-לָךְ וָדֹמִי וְשִׁמְעִי בְקוֹלִי וּדְבָרָי,

וְלֹא יוֹעִילוּךְ הָאֵלִים, כָּל-כַּמָּה שֶׁיֶּשְׁנָם בְּאוֹלִמְפּוֹס,

565

בְּקוּמִי וְאַנִּיחַ עָלַיִךְ כַּפַּיִם, אִי-אֶפְשָׁר לְנַצְּחָן”.

כָּכָה סָח; נִבְהֲלָה הֵרָה הַגְּבִירָה גִּדְלַת-הָעָיִן,

יָשְׁבָה, הִתְאַפְּקָה מַחֲרִישָׁה וַתִּכְבֹּשׁ אֶת-לִבָּהּ בְּכֹחַ,

וְכָל-אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם בְּהֵיכָלוֹ שֶׁל-זֵאוּס נֶעֱצָבוּ;

פָּתַח הֵפֵיסְטוֹס, זֶה חָרָשׁ הָאָמָן הַמְהֻלָּל,

פָּנִים אֶל-אִמּוֹ הַיְקָרָה, לְהֵרָה לִבְנַת-הַזְּרוֹעוֹת:

“אָכֵן, רַע וָמַר יֶהִי וְקָשֶׁה מִנְּשֹׂא אַחֲרִית דָּבָר,

שְׁנֵיכֶם אִם-כֹּה תִהְיוּ נִצִּים בִּגְלַל בְּנֵי-אָדָם בְּנֵי-תְמוּתָה,

תְּעוֹרְרוּ מְדָנִים בְּקֶרֶב הָאֵלִים; וְנֶעְדָּר עֹנֶג

מִשְׁתֵּה הַיַּיִן הַמְפֹאָר, כִּי יַד הָרַע עַל-הָעֶלְיוֹנָה.

575

הִנֵּה אֲדַבֵּר עַל-לֵב אִמִּי, וְאִם-הִיא נְבוֹנַת דָּבָר,

תַּסְבִּיר פָּנִים אֶל-זֵאוּס אָבִינוּ הַיָּקָר; וְלֹא יוֹסִיף

אָבִי לִקְרֹא לְרִיב וְלֹא יַשְׁבִּית לָנוּ מִשְׁתֵּנוּ.

הֵן אִם-אַךְ יִישַׁר בְּעֵינֵי מְשַׁלֵּחַ-הַבְּרָקִים וּמִגֵּר

מִכִּסְאוֹתֵינוּ כֻלָּנוּ, כִּי-הוּא הָאַדִּיר בֵּינֵינוּ.

580

אַתְּ הוֹאִילִי אֵיפוֹא וּפְנִי אֵלָיו בְּדִבְרֵי יְדִידוּת,

וְהָפַךְ לֵב הָאוֹלִימְפִּי, וְהֵאִיר שׁוּב פָּנָיו אֵלֵינוּ”.

כָּכָה מִלֵּל וְקָפַץ, וַיִּתְקַע בְּכַף אִמּוֹ הַיְקָרָה

סֵפֶל קֻבַּעַת-פִּיפִיּוֹת, וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ:

“אִמִּי, הִתְאוֹשְׁשִׁי וְסִבְלִי,

לְמַעַן לֹא אֶרְאֶה בְעֵינַי בְּהַכּוֹתוֹ אוֹתָךְ, יְקָרָה,

כִּי יִבָּצֵר מִמֶּנִּי לַעֲמֹד לִימִינֵךְ, וְאִם-צַר לִי,

יַעַן וּבְיַעַן מְאֹד קָשֶׁה לַעֲמֹד בִּפְנֵי הָאוֹלִימְפִּי.

הִנֵּה כְּבָר קָרָה לִי פַעַם, וְאָנֹכִי נֶחְפָּז לְעֶזְרָתֵךְ,

אָחַז בְּרַגְלִי, טִלְטְלַנִי אַרְצָה מִמִּפְתַּן הַקֹּדֶשׁ.

590

מוּעָף הָיִיתִי כָל-אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְעִם-חַמָּה שׁוֹקַעַת

נָפֹל נָפַלְתִּי עַל-אַדְמַת אִי-לֶמְנוֹס כָּל-עוֹד בִּי נִשְׁמָתִי;

שָׁמָה בְּשָׁכְבִי טִפְּלוּ בִי אֲנָשִׁים סִנְטִיִּים”.

כָּכָה אָמַר; וְחִיְּכָה הֵרָה לִבְנַת-הַזְּרוֹעוֹת,

אַף מִתּוֹךְ חִיּוּךְ קִבְּלָה בְיָדָהּ מִיַּד בְּנָהּ הַסָּפֶל.

595

קָפָץ, הָלַךְ וּמָזַג לְכָל-אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם,

הוֹלֵךְ וּמַיְמִין וְדוֹלֶה מִמִּזְרַק הַנֶּקְטַר הַמָּתוֹק.

פָּרַץ צְחוֹק אַדִּיר לֹא-יֶחְדַּל בֵּין הָאֱלֹהִים הַמְאֻשָּׁרִים

לְמַרְאֵה הֵפֵיסְטוֹס בְּהִזְדָּרְזוֹ אָנֶה וְאָנָה בָּאוּלָם.

כָּכָה הָיוּ מְסֻבִּים כָּל-אוֹתוֹ הַיּוֹם, עַד-שֶׁנָּטָה

600

לָמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ; וְלֹא חָסְרוּ דָבָר בַּמִּשְׁתֶּה הַמְפֹאָר:

גַּם אֶת-מַנְגִּינוֹת אַפּוֹלוֹן, שֶׁנִּגֵּן בַּכִּנּוֹר הַנָּעִים,

גַּם אֶת-זְמִירוֹת הַמּוּזוֹת, שֶׁשָּׁרוּ חֲלִיפוֹת בְּקוֹל נָאֶה.

אוּלָם אַחַר שֶׁשָּׁקַע אוֹר פְּנֵי הַחַמָּה הַמַּבְרִיק,

הָלְכוּ הָאֵלִים לָנוּחַ אִישׁ אִישׁ אֶל-הֵיכַל אַפַּדְנוֹ,

605

אֲשֶׁר לוֹ-בָנָה הֵפֵיסְטוֹס פִּסֵּחַ שְׁתֵּי רַגְלָיו הַמְהֻלָּל

וַיַּעֲשֵׂהוּ בִתְבוּנָה וּבְחָכְמָה רַבָּה כוֹנְנָהוּ;

וְזֶבְס הָאוֹלִמְפִּי מְשַׁלֵּחַ-הַבְּרָקִים פָּנָה לִיצוּעוֹ,

עָלָיו יָנוּחַ כְּשֶׁתִּתְקְפוֹ שְׁנָתוֹ הַמְּתוּקָה; שָׁם עָלָה,

610

נִרְדָּם, וְהֵרָה הַמּוֹלְכָה עַל-כֵּס פָּז שׁוֹכֶבֶת עַל-יָדוֹ.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “איליאדה”