החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

חוקי העבודה

מאת:
מאנגלית: טלי אלוהב | הוצאה: | 2015-09 | 238 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

25.00

רכשו ספר זה:

אתם טובים בעבודה שלכם.

זהו נתון שאינו מוטל בספק.

אבל להיות טובים במה שאתם עושים זה לא מספיק אם אתם רוצים להיות מצליחים באמת. אתם צריכים משהו אחר. אתם צריכים את חוקי העבודה.

בזמן שכל האחרים מתמקדים רק במה שהם עושים, אתם נוהגים לפי עשרת דיברות הזהב של חוקי העבודה שדואגים לכך שאתם לא רק חושבים על מה שאתם עושים אלא גם:

* איך אתם עושים זאת

* איך אחרים רואים שאתם עושים זאת

* מה עוד אתם עושים בנוסף לזה

וזה מה שגורם לכם לקבל כבוד, הערכה, הערצה – וקידום.

אחרים יכולים להיות טובים. אתם תהיו טובים יותר.

“חוקי העבודה הוא ספר פוקח-עיניים לכל אלו שרוצים לטפס לצמרת אבל לא מצליחים למצוא את המפה."

סר אנטוני ג’יי, מחבר “כן, אדוני השר"; מייסד וידאו ארטס בע”מ

ריצ'רד טמפלר זיקק בצורה מתומצת ומעשית ביותר את כל חוקי ההצלחה לפיתוח קריירה והתקדמות בעבודה. אוסף חוקים פשוטים, חכמים ובעיקר מאד מעשיים, שיעזרו לכל מי שרוצה להזניק ולקדם את הקריירה שלו ואת השכר כלפי מעלה.

ערן שטרן – מנטור עסקי ומחבר רב-המכר "להגשים"

מקט: 4-415-143

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


הקדמה

התחלתי לראשונה לנסח את חוקי העבודה לפני שנים רבות מאוד, כשהייתי עוזר מנהל. נוצרה אפשרות לקידום אל השלב הבא – משרת המנהל. היו שני מועמדים אפשריים, אני ורוב. על פניו היה לי יותר ניסיון, הרבה יותר מומחיות, רוב אנשי הצוות רצו בי כמנהל שלהם ובאופן כללי ידעתי הרבה יותר על התפקיד. רוב, אם לדבר בכנות, היה חסר תועלת.

שוחחתי עם יועץ חיצוני של החברה ושאלתי אותו מה היו סיכויי לדעתו. 'קלושים', הוא ענה. הייתי ממורמר. הסברתי לו הכול על הניסיון שלי,על המומחיות שלי, על היכולות העילאיות שלי. 'אהה', הוא ענה, 'אבל אתה לא הולך כמו מנהל'. 'ורוב כן?' 'כן, זה עד כדי כך חשוב'. אין צורך לומר שהוא צדק, ורוב זכה בקידום. הייתי צריך לעבוד תחת מטומטם, אבל מטומטם שהלך בצורה נכונה. למדתי את ההליכה הזאת בזהירות רבה.

היועץ אכן צדק, זאת היתה הליכה של מנהל. התחלתי לשים לב שלכל עובד, לכל תפקיד, לכל אחד, בעצם, היה סגנון הליכה משלו. עובדי הקבלה הלכו בדרך מסוימת, כמו גם הקופאים, צוות ההסעדה, עובדי המשרד, המנהלה, הביטחון – והמנהלים, כמובן. התחלתי לתרגל את ההליכה.

להראות כמו התפקיד

ככל שהקדשתי זמן התבוננות רב יותר להליכה כך הבנתי שלמנהלים היה סגנון מסוים של לבוש, של דיבור ושל התנהגות. זה לא היה מספיק שהייתי מעולה בעבודתי ושהיה לי ניסיון. הייתי גם צריך להיראות כאילו אני יותר טוב מאחרים. וזאת לא היתה רק ההליכה- זה היה עיצוב כללי מחדש. ובהדרגה, ככל שהתבוננתי, הבחנתי שהיתה חשיבות לאיזה עיתון קראת, באיזו עט השתמשת, כיצד כתבת, איך דיברת עם עמיתים לעבודה, מה אמרת בישיבות – כל דבר, למען האמת, היה נתון לשיפוט, להערכה ולתגובה. זה לא היה מספיק להיות מסוגל לבצע את העבודה. אם רצית להתקדם היית צריך להיראות כמו הטיפוס הנכון. חוקי העבודה הם אודות יצירת הטיפוס הזה – ומובן מאליו שעליכם להיות בעלי יכולת לעשות את העבודה מלכתחילה. אבל המון אנשים יכולים לעשות את זה. מה גורם לכם להיראות משכמכם ומעלה? מה גורם לכם להיות מועמדים מתאימים לקידום? מה עושה את ההבדל?

פעלו צעד אחד קדימה

הבחנתי שבין המנהלים היו כמה מהם שהביאו את ההליכה לכלל שלמות, אך היו אחרים שתרגלו, באופן לא מודע, את ההליכה הבאה – את הליכתו של המנכ"ל.

באותה עת הרביתי לנסוע בין סניפים שונים ושמתי לב שבין המנכ"לים היו כאלה שעמדו להישאר היכן שהיו למשך זמן רב. אך היו אחרים שכבר תרגלו את צעדם הבא – הליכה, סגנון ומראה של מנהל אזורי. החלפתי את תרגול הליכת המנהל וזינקתי קדימה להליכת המנכ"ל. שלושה חודשים לאחר מכן קודמתי בבת אחת מעוזר מנהל למנכ"ל. כעת הייתי מנהלו של המטומטם.

עשו מה שאתם אומרים

לרוב היתה את ההליכה הנכונה (חוק 2.5: פתחו סגנון שיגרום לאחרים להבחין בכם), אך לרוע המזל הוא לא דבק ב חוק 1 – הוא לא ידע את העבודה מספיק טוב. הוא נראה טוב, נשמע טוב, אך השורה התחתונה היתה – הוא לא היה מסוגל לעשות את העבודה היטב כפי שהיה עליו לעשות. מינו אותי לתפקיד שהיה מעל לראשו מכיוון שהם לא יכלו לפטר אותו – מאחר והוא רק קיבל קידום זה היה נראה רע – והיה צורך במישהו שייפקח על עבודתו ויתקן את השגיאות שלו במהירות. רוב השיג את רמת אי – היכולת שלו ונשאר שם במשך מספר שנים, בלי להשתפר ובלי להידרדר – הוא פשוט המשיך להיראות טוב וללכת נכון. בסופו של דבר הוא נשר מהחברה ופתח עסק משלו – מסעדה. המסעדה נסגרה לאחר תקופה קצרה משום שהוא שכח את חוק 1.2: לעולם אל תעמדו במקום – או שהוא מעולם לא ידע אותו. הוא המשיך להתהלך כמו מנהל במקום כמו מסעדן. הלקוחות שלו לא ממש התייחסו אליו.

בעזרת תרגול הליכת המנכ"ל זכיתי בקידום, אך זכיתי בו גם משום שהשקעתי הרבה בעשיית העבודה שלי היטב – חוק 1. במשרתי החדשה הייתי, כמובן, לגמרי

מחוץ למים. הייתי צריך ללמוד במהירות לא רק את תפקידי החדש ואת כל הדברים שהייתי אחראי להם, אלא גם את התפקיד מתחתיי, שמעולם לא שימשתי בו באמת.

מילאתי מקום של מנהלים אך מעולם לא הייתי מנהל – וכעת הייתי מנהל המנהלים. הייתי בסכנה גדולה ליפול על הפנים.

אל תיתנו לאף אחד לדעת כמה קשה אתם עובדים

אך כעת הייתי שחקן חוקים מסור. היה לי רק מקור סיוע אחד – לימוד בסתר. ביליתי כל שנייה פנויה אפשרית – ערבים, סופי שבוע, הפסקות צהריים – בלימוד כל דבר שהיה יכול לעזור לי. אך לא גיליתי לאיש – חוק 1.10.

בתוך זמן קצר רכשתי מספיק מיומנות כדי להיות מסוגל לבצע את תפקידי ממש טוב. וחוקי העבודה התחילו לקרום עור וגידים.

בנו תכנית

להיות מנכ"ל היה גם יותר מהנה וגם יותר מתיש. זה היה 50 אחוז יותר עבודה אבל רק 20 אחוז יותר שכר. באופן הגיוני, השלב הבא שלי היה אמור להיות מנהל אזורי, אבל זה לא משך אותי. יותר עבודה, הרבה יותר עבודה, אבל לא הרבה יותר כסף. התחלתי ללמוד את חוק 3: בנו לכם תכנית. לאן רציתי להתקדם? מה רציתי לעשות? התחלתי להשתעמם מלהיות תקוע במשרד כל הזמן, וכל פגישות העבודה המשמימות האלה. וכל הזמן הזה שצריך לבזבז במשרד הראשי. לא בשבילי. רציתי ליהנות שוב. רציתי לתרגל את החוקים. בניתי לי את התכנית שלי.

מה שלא היה לחברה זה פותר בעיות משוטט – סוג של מנכ"ל של מנכ"לים. הפעלתי את חוק 1.4: צרו לעצמכם נישה. הצעתי ליושב ראש לערוך דו"ח. מעולם לא הצעתי את עצמי לתפקיד, אבל אני מניח שהאג'נדה היתה ברורה. קיבלתי את זה, כמובן, והפכתי להיות מנכ"ל נייד, כפוף באופן ישיר ליושב ראש לבדו ועם הגדרת תפקיד שכתבתי בעצמי. והשכר? הרבה יותר ממה שהשתכרו המנהלים האזוריים, אבל תרגלתי את חוק 5: דאגו לעצמכם. הם לא ידעו ואני לא סיפרתי. אבל טיפחתי את התמיכה ואת הידידות שלהם. לא היוויתי איום משום שהיה ברור שאינני רוצה את התפקיד שלהם. יכול להיות שהם היו רוצים את המשכורת שלי אילו ידעו מה היא, אבל הם לא רצו את הנישה הקטנה שיצרתי לעצמי.

ועשיתי את זה בלי להתנהג באכזריות, בחוסר הגינות או באי נעימות. למעשה הייתי תמיד דיפלומטי כשהתייחסתי למנכ"לים. התנהגתי אליהם באדיבות ובנימוס, גם כשהייתי צריך להעיר להם לגבי היבטים מסוימים בעבודה שלהם. הוספתי את חוק 4: אם אינכם יכולים לומר שום דבר נחמ ד- שתקו, ואת חוק 8: טפחו דיפלומטיות.

הכירו את האנשים הנחשבים

מהר מאוד למדתי שאם רציתי לדעת מה קורה באחד הסניפים, הדבר הטוב ביותר היה לדבר עם האנשים שידעו באמת – המנקות, עובדי הקבלה, הקופאים, נערי המעלית והנהגים. היה חשוב גם לזהות את האנשים האלה וגם לעמוד לימינם – חוק 9.6. הם סיפקו לי יותר מידע מכפי שמישהו היה מאמין- והכול תמורת משפט פשוט כמו 'הלו בוב, איך הבת שלך מסתדרת באוניברסיטה בזמן האחרון'?

חוקי העבודה קיבלו צורה. בשנים הבאות ראיתי אותם גדלים ורוכשים בשלות וניסיון. עזבתי את החברה וייסדתי חברת ייעוץ משל עצמי. אימנתי מנהלים בחוקי העבודה וראיתי אותם יוצאים אל העולם וכובשים את ייעודם עם קסם ואדיבות, עם ביטחון עצמי ועם סמכות.

אך אני רואה שיש לכם שאלות. איך החוקים האלו עובדים – האם הם מתמרנים? לא, אינכם גורמים לאף אחד לעשות שום דבר, זה אתם שמשתנים ומשתפרים.

האם צריך להפוך להיות מישהו אחר? לא, יכול להיות שתצטרכו לשנות קצת את התנהגותכם, אבל לא את האישיות או את הערכים שלכם. אתם תמשיכו להיות אתם, אך אתם יותר מבריקים ומהירים, אתם יותר מצליחים.

האם קשה ללמוד אותם? לא, אפשר ללמוד אותם בשבוע או שניים – אבל נדרש זמן רב על מנת לרכוש בהם שליטה אמיתית. אך אנחנו לומדים כל הזמן ותרגול של חוק אחד יותר טוב מכלום.

האם קל לזהות אנשים אחרים שמתרגלים אותם? כן, לפעמים, אבל שחקן חוקים טוב באמת לעולם לא יניח לכם לראות מה הוא עושה, הוא טוב מדי בשביל זה. כשתהיו שחקני חוקים בעצמכם יהיה בהחלט קל יותר לראות באיזה חוק אנשים משתמשים בכל זמן נתון.

האם אפשר להבחין בתועלת מידית? אה כן, בטח, מיד.

האם אני עדיין עושה אותם? לא הייתי מוכן להודות שעשיתי אותם מלכתחילה – אני שחקן חוקים אחרי הכול.

האם זה אתי להשתמש בחוקים? כן. אינכם עושים שום דבר רע, אתם פשוט מנצלים את הכישורים והיכולות הטבעיים שלכם, מתאימים אותם ומשתמשים בהם באופן מודע. דבר זה מהותי להבנת החוקים – באופן מודע. כל מה שאתם עושים הוחלט על ידיכם מראש – אתם עדיין תיראו ספונטאניים, כמובן, גם את זה החלטתם מראש – אך אתם תהיו מניפולאטורים מודעים של כל מצב, במקום להיות קרבנות לא מודעים. אתם תהיו ערניים ומודעים, חיים ברגע ומנצלים את יכולותיכם. השורה התחתונה היא שעליכם להיות מסוגלים למלא את דרישות התפקיד שלכם – ולעשות אותו טוב מלכתחילה. החוקים לא נועדו לנוכלים או למאחזי עיניים או לרמאים או לשרלטנים. אתם חושבים שאתם עובדים קשה עכשיו? זה עוד כלום לעומת עשיית החוקים באופן מוצלח – זה באמת דורש עבודה.

ובואו נודה בכך, אתם אוהבים לעבוד. אתם אוהבים לעשות את העבודה שלכם. אתם חייבים לאהוב, כי אחרת לא הייתם רוצים לקרוא על החוקים ולהתקדם.

מה שאני מציע זה שתחשבו באופן מודע על כל תחום בעבודתכם ותעשו שינויים כדי לשפר:

את הדרך שאתם עושים את זה

איך אנשים רואים את הדרך שאתם עושים את זה

אם לא תתרגלו את החוקים אתם תדשדשו, תסתדרו, ואולי תמצאו מה שאתם מחפשים. אתם כבר בטח מכירים רבים מהחוקים האלה – ומתרגלים אותם – באופן אינסטינקטיבי ואינטואיטיבי. כעת נעשה אותם באופן מודע. אם תעשו אותם, אתם:

תקבלו קידום

תסתדרו טוב יותר עם עמיתים בעבודה

תרגישו יותר טוב עם עצמכם

תיהנו יותר מהעבודה

תבינו את התפקיד שלכם טוב יותר

תבינו את נקודת המבט של הבוס שלכם טוב יותר

תהיו גאים יותר בעצמכם ובעבודתכם

תהוו דוגמה חיובית לאנשי צוות מתחילים

תתרמו יותר לחברה שלכם

תזכו בהערכה ובכבוד

תפיצו אווירה של רצון טוב ושיתוף פעולה מסביבכם

אם תעזבו כדי לפתוח עסק משלכם, תצליחו

החוקים האלה פשוטים ויעילים, בטוחים ומעשיים. הם עשרת הצעדים שלכם לבניית ביטחון עצמי ויצירת גרסה חדשה וחזקה יותר של עצמכם באופן מוסרי ואתי. אינכם עומדים לעשות שום דבר שלא הייתם מצפים או מעריכים לקבל מאחרים. חוקים אלה מחזקים את קנה-המידה האישי שלכם ומגביהים את עקרונותיכם. הם המתנה שאני נותן לכם. הם שלכם. שמרו אותם מוגנים, שמרו עליהם בסוד.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “חוקי העבודה”