תנשקי אותי, יולי, תנשקי אותי כמו פעם. עיניו הכהות מפחידות אותה. אין ספק שהוא מצליח לעורר בה את מה שהרגישה […]
פרולוג
גלים מתקרבים, מתרחקים ומתקרבים לכפות רגליהם. המים המלוחים מדגדגים את אצבעותיה של יולי והיא צוחקת בקול גדול. נמרוד נפעם ממנה בכל יום מחדש במשך השנה האחרונה.
“את חושבת שנאהב ככה כל החיים?”הוא שואל אותה.
היא מניחה את ראשה על זרועו השרירית, הוא מחבק אותה לחיקו ועוטף את צווארה. שיערה השחור בוהק וברק ניצת בעיניה המביטות בו. אורם של הירח והכוכבים בשמיים משתקף בפניה והופך אותה יפה עוד יותר.
“אני לא חושבת, אני בטוחה” היא מחייכת אליו. הוא חופן את לחייה בכף ידו העצומה שיכולה ללא בעיה לכסות גם את כל פניה. הוא מקרב אותה לעברו ומצמיד אותה לנשיקה קלילה וחפוזה.
תחת כיפת השמיים שניהם שוכבים על החול הלבן של חוף פלמ”חים, מחפשים בהתלהבות כוכבים נופלים. כשהיא קולטת במבטה את זנבו של כוכב נופל, היא מתרוממת לישיבה באחת.
“ראית את זה?! ראית את זה?!” היא שואלת נלהבת מהרגיל. הוא מניח את זרועותיו תחת ראשו, הוא סורק את דמותה שנעמדת. היא מתחילה לקפץ על רגליה, לרקוד מסביבו ולהשתולל. שמלתה השקופה אינה מסתירה מעיניו את בגד הים הקטנטן שעל גופה ועל אף גרגירי החול החודרים לפניו, אל עיניו ולגופו, הוא לא יכול שלא לחייך.
“בוודאי שראיתי את זה” הוא משיב לה. הוא אוהב לראות את החיוך שלה ואת ההילה שקורנת סביב גופה. היא כל מה שביקש לעצמו בחלומותיו. אהבתו הראשונה והאמיתית.
לפתע, היא מנתרת על גופו ומרתקת אותו אל החול ברגליה. הוא משחרר את ידיו ותופס בלחייה הקטנות. היא כל כך יפה, הוא חושב לעצמו, שזה ממש כואב לו. הוא נחרד לגלות שהוא מהרהר מה יקרה אם תחליט לעזוב.
“בוא איתי למים,” היא מבקשת בקול ילדותי ומתרפק. הוא מחייך אליה ומלטף את פניה כשהיא רוכנת לעברו, והפעם היא מצמידה את שפתיה לשפתיו ומענגת אותו בנשיקה חמה ומלאת רגשות.
איברו מתקשה בין רגליו והוא מתחיל להניע את גופו כנגדה. היא גונחת לעברו.
“נמרוד… אני… באמת… רוצה… להיכנס… מים…” היא נאנחת, מתנשמת ודופק ליבה הולם בתיאום לשלו. הבל פיה, המדיף ריח של יין אדום, נשלח אל תוך פיו הבוער מתשוקה. הוא מתעלם מבקשתה וממשיך ללטף את כולה, החל מעורפה ובמורד עמוד השדרה שלה. כשהוא מגיע למותניה הצרים, הוא לופת אותם במפתיע. היא מחניקה צעקה.
“אני לא יכול לשלוט בכך שאני כל כך אוהב אותך… כל כך נמשך אלייך…” הוא לוחש בצרידות ומסובב אותה על גבה. עכשיו הוא זה שמביט בה מלמעלה.
“אני אוהבת אותך.” היא לוחשת לו בכמיהה. שיערה השחור נשפך סביב ראשה והוא ממולל אותו באצבעותיו, כשהוא מבריג את מרכז גופו למרכז גופה, היא כורכת את רגליה סביב מותניו.
“תנשקי אותי.” הוא תובע, מרפקיו סוגרים עליה כשהוא מתכופף לעבר שפתיה. את הרגע הזה, בו הוא מרגיש כי מצא את הנפש התאומה שלו, הוא לא ישכח.
היא נענית לבקשתו. על רקע הים וצלילי הגלים החזקים, הם מתנים אהבים. רחוקים מכל הבעיות, הדאגות והצרות שיכולות להיות בעולם.
אין עדיין תגובות