החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

מי שהעז

מאת:
הוצאה: | 2019 | 425 עמ'
קטגוריות: מתח ופעולה

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

36.00

רכשו ספר זה:

"חנוך אהב אתגרים מעבר לכל דבר אחר. את הכסף היה אוגר למטרות טובות, מהן נתינה ללא תנאי לארבעת ילדיו הגדלים, והגשמת אי אילו חלומות בנייה שונים שעלו במוחו. בעיניו, העשייה היא הדרך למטרה. משימות שונות החלו עושות דרכן ומתגלגלות אל כיסו כבהזמנה מאז נאלץ לקום ולעזוב בית. הוא אהב מאוד את חייו המשפחתיים, אך אלו התנגשו עם עבודתו האתגרית. זו דרשה ממנו להיעלם לא אחת, ללא יכולת להסביר את גודל הסיבה."

ספר ראשון ליהושע. ק', גרוש, מאוהב ואב לארבעה, שיצא את גבולות מדינת ישראל ליל אחד, ושב עם אסופת דפים בידו. בדפים הרשה לעצמו לצאת לחוויה המסוכנת מכולן: הדמיון.

בסגנון כתיבה גלוי ומרתק מגיש לנו ק' את סיפור חייו הבלתי שגרתיים של חנוך, אדם חם שאינו מפחד מדבר, למעט אהבה.

מקט: 4-1272-235
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


 

אין-סוף יהלומים

 

יום שישי, 09:50. חנוך יושב בבית קפה קטן בבריסל, לאחר שסיים עסקת בלדרות יהלומים מסיירה לאון, ממתין לפגישה שקבע יומיים קודם לכן בהקשר לבלדרות נוספת מאנגולה. חנוך היה ידוע כבלדר אמין וידוע בקהילת היהלומנים. את הבלדרויות נהג לעשות כג׳וב נספח לפעילויותיו השונות והמשונות.

מזג האוויר היה נעים, שמש של בוקר ליטפה את פניו החלקות של חנוך, שנהנה מהישיבה הרגועה כשפניו מופנות לרחוב שמתחיל להתעורר אט-אט. לפתע נעצרת מכונית ממש בסמיכות לשולחנו. ממנה יצאו שני גברים שחורים, מחויכים מאוזן לאוזן. חנוך הכיר אותם היטב. הם פנו אליו בצרפתית. חיוכו של חנוך לא הסתיר את התרגשותו הרבה לקראתם, אך זאת לא הייתה הפגישה המיועדת שלה הוא חיכה. חנוך נעמד על רגליו, חיבק אותם ולחץ ידיהם. הסביר בעדינות שהוא ממתין לפגישה חשובה, אולם שמיד לאחריה ישמח מאוד לפגוש את שניהם. נקבעה פגישה לשעה 10:30 באותו מקום. השניים נכנסו לרכב שהושאר דולק, ונסעו משם.

דקה לאחר מכן הגיע הבחור שלו המתין. בחור צנום, לבוש בחליפה, אוחז תיק מסמכים מעור. הוא פנה לחנוך תוך שידו מושטת. חנוך קם על רגליו ולחץ ידו בחיוכים קלים. המלצר הגיע, והלקוח הזמין אספרסו קצר בכוס זכוכית. השיחה התגלגלה. הלקוח מסר מעטפת מסמכים חומה לחנוך, ובה מצויים כל הפרטים של המשלוח המבוקש. לרוב, אלו בלדרויות לא חוקיות, ולחנוך היו הערוצים הנכונים במדינה לשם הוצאת משלוחים כאלו ללא בדיקה. מה גם שהיו לזכותו של חנוך שיטות הברחה בלתי שגרתיות.

“התשלום בעת המסירה,” כך לשיטתו של חנוך, שהדגיש זאת בפני הלקוח. חנוך לא קם מכיסאו כשהבחור קם ועזב את המקום.

חלפו דקות ארוכות. שני הבחורים הופיעו שוב. הם שוחחו על כמה נושאים, ואז אחד מהם סיפר לחנוך על משלוח נשק ותחמושת, שאותו הם העמיסו על ספינה שעוגנת באיסטנבול. חנוך שם לב לכתמי צבע על מרפקו של אחד מהם, ותוך כדי שיחה שאל אם גם היה צורך בהחלפת שמה של הספינה. “זו הבדיחה הגדולה,” השיב אחד מהם.

חנוך כיווץ את מצחו, “מה הבדיחה?”

“ביקשו מאיתנו לצבוע את שם הספינה. מעתה שמה ‘MARI 3’.”

“מה היה שמה לפני?” שאל חנוך בחיוכו המוכר. “PIKI.” השיב השני.

“לפי החיוכים שלכם, שילמו לכם סכום נאה.”

“שלושת אלפים אירו.”

“מצוין, מסתבר שאתם לומדים מהר.”

“היה לנו מורה טוב…” שלושתם פרצו בצחוק קולני. השניים עבדו עבור חנוך בעבר, ולא פעם עשו עבורו עבודה זהה של החלפת שמות.

“אז מה עכשיו חברים? הולכים לבזבז את הכסף?” “לא,” השיב אחד מהם, “אנחנו מחפשים להשקיע. לכן חשבנו שתוכל להציע לנו כיוון.” חנוך חייך שוב והשיב להם ברוגע, “יש לי רעיון מצוין. אם תלכו עליו, אתמוך בכם ונוכל להתעשר. יחד.” השניים נראו מתלהבים, “נו, דבר! לכן באנו.” “סעו למאלי, סנגל, ולסיירה לאון, וקנו יהלומים וזהב. אני אמכור עבורכם. אקח עמלה לא משמעותית.” השניים בחנו את רצינותו של חנוך, והסכימו להיפגש כשתהיה להם סחורה ביד.

חנוך הניף את ידו למלצר, וסימן לו להביא את החשבון. הוא שילם את החשבון וקם, נפרד מהם לשלום לעת עתה.

*

חנוך הכיר את הספינה היטב, וידע מי מפעיל אותה ולאלו מטרות. הן לא מצאו חן בעיניו. שני חבריו שעזבו זה עתה, לא היו קשורים בקשר ישיר לכל העניין. הם פשוט היו ברגע הנכון במקום הנכון. שאננותם של בעלי הספינה והקפטן גרמה לכך שמצאו במקרה שני סבלים, שיודעים גם לצבוע שמות על חרטומי ספינות. חנוך ראה בכך הזדמנות להכניס סכום נאה לכיסו, באם יעביר את המידע לישראלים על תנועת הספינה. על מידע מסוג זה יזכה לתשלום נאה.

קשריו חבקו עולם. חנוך נזכר במכר נושן וידע שאם יפנה אליו הוא כבר ידע כיצד לפעול, אם בכלל. שמו היה אריק, בן גילו של חנוך. דרכם הצטלבה בעבר בעניין אחר, שגם כן היה קשור בהברחות. הוא חייג לאריק תוך כדי הליכה לכיוון הרכב השכור. “היי גיבור.”

“היי, חנוך. מה שלומך?”

“יש מידע חם על ספינה שתעניין אותך.”

“מה שמה?”

“.PIKI”

“סגור. מתקשר אליך בעוד כמה רגעים.”

חנוך ידע שאריק מתארגן בצורה כזו או אחרת לשיחה הזו, ואכן, כמה דקות חלפו והטלפון של חנוך צלצל. “דבר,” פקד אריק.

“העמיסו את הספינה בנמל איסטנבול. יש עליה נשק ותחמושת. גם שינו את שמה ל-‘MARI 3׳.” “מתי זה קרה?” התעניין אריק. “לפני יומיים.”

“נדבר בהמשך,” אמר אריק, וסגר את השיחה.

בשלב זה חנוך הגיע לרכבו שחנה בסמטה קרובה. עניין העברת ידיעות מסוג זה היה עניין שבשגרה. מידיעות אלו, שאותן חלק עם גורמי מודיעין שהכיר במרוצת השנים, ידע כיצד להכניס לכיסו לא מעט כספים, שהוסתרו בחשבונות בנק ברחבי אירופה. חנוך התגרש לא מזמן, ומאז התערה בעסקאות אפלות כאחוז משאלת מוות. חייו מאז הגירושים הפכו לזוועה. נפשו הרגישה לא ידעה מרגוע, ליבו סגר את דלתות חדריו בפני אהבה חדשה, וקשריו התפתחו לכיוונים שונים. הגורמים שעמם היה בקשר ידעו שהוא אדם שאינו מכביר במילים, אלא מבצע את פעולותיו בלי להשאיר ולו טביעת אצבע אחת. לכן גם היה קל לעבוד דווקא איתו, מעצם העובדה שלא קשר עצמו עם אף ממסד, לא בארץ ולא בחו״ל. באותה תקופה שבה עסק בבלדרות, ספק חוקית ספק לא, הכיר את גבי. הוא הכיר אותה סמוך למכרה יהלומים שניהל עבור קבוצת משקיעים. היא הזדהתה בפניו כחוקרת של ה-UN, אך את חנוך לא עניין מה היא חוקרת. כי יופייה המיס אותו.

הפשטות שביופייה. גופה המשורטט בידי צייר. אופייה, היה זה שבסופו של דבר ריסק את מערך ההגנה שבנה סביב ליבו. מהרגע שנכנסה בזווית עינו על אם הדרך שבין העיירה BO ל-KENEMA שבסיירה לאון, התאהב בכולה. עשה הכול כדי להכיר אותה מקרוב.

הסקס שלהם יכול היה לקחת ימים שלמים. כמו אז בטנזניה, בעת עסקת נשק עם רמטכ״ל של אחת ממדינות אפריקה. מיד לאחר העסקה חנוך שכר סירה, הצטייד במים, בירות וקצת מזון, והפליג עם גבי לאי בודד. שם שהו שלושה ימים ללא כל קשר עם העולם. לו היו שואלים את חנוך, מה היה לוקח עמו לאי בודד – היה משיב ברצינות: “את גבי.”

וזאת גבי לעולם לא תשכח. גם חנוך לא יכול לשכוח את היותם עירומים, כאשר ישבנו נשרף באור השמש והוא לא יכול היה לשבת כמה ימים לאחר מכן. ועדיין, כפות ידיו לא הוסרו מגופה של גבי.

לעיתים נעזר בה בתרגום מסמך כזה או אחר, או כמתווכת ומתרגמת לאנשי עסקים, שלא אחת היו אנשים מפוקפקים. גבי התנהגה כמי שהתאהבה בחנוך לחלוטין. תחילה שמרה על מרחק, אך הבלתי נמנע קרה. הקרבה בין השניים התפתחה לרמה של מאהבים, ומשם לשותפים במבצעים נועזים שעוד יסופרו בהמשך.

חנוך פחד להתאהב. גופו היה מצולק מכל הנשים שאותן אהב (לרוב בצורה עיוורת), אך עם גבי נזהר. מאוד. הוא אומנם התנהל עם נשים אחרות מלבדה, בזמן שאהב אותה, ואף היו כמה שהצליחו לגרום לו להרגיש אי אילו רגשות נעימים, אך גבי הייתה שונה. לכן שמר אותה כאישה שתקבל את ליבו על מגש של כסף רק לאחר שיהיה בטוח לחלוטין שלא תעקור פיסה נוספת מנשמתו. כישראלי מחוספס ידע כיצד לרתק אותה, וזו ידעה כיצד לשמור את שלוותו. היו לה רעיונות מבריקים, היא לא חששה להיכנס למבצעים תוך שהיא משתמשת בנשיותה. חנוך לא הסכים בשום צורה להפוך אותה לנערת פיתוי. הוא דאג לפצות אותה על כל מבצע שהשתתפה בו, וכך צברה הון לא מבוטל…

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מי שהעז”