החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

היהדות שלא הכרנו

מאת:
הוצאה: | 2014-03 | 288 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

37.00

רכשו ספר זה:

וכי ברנדס, המוּכרת לנו היטב מספריה פוקחי העיניים, מלכים ג, שבע אימהות, הפרדס של עקיבא ואחרים, חושפת בספרה החדש שלל סוגיות עכשוויות שעמן התמודדו חכמי ישראל כבר לפני מאות ואלפי שנים. מסתבר שהנביאים, חכמי התלמוד, רבנים והוגי דעות יהודים בכל הדורות התמודדו עם דילמות שנראות לנו מודרניות בתכלית: משפחות חד־מיניות, הפלות, המתת חסד, צריכת קנביס, ציות לחוק ועקיפת סמכות.

מצוידת בידע עצום בארון הספרים היהודי ובזכוכית מגדלת מלוטשת, לוקחת אותנו ברנדס למסע בלשי־תרבותי מרתק וחושפת בפנינו זוויות ראייה שונות, אחרות, מפתיעות, יש שיגידו חתרניות, על התרבות שלנו.

כשקוראים את היהדות שלא הכרנו מתגלה לנו שהיהדות שונה מאוד משלל הססמאות הנדושות והקפואות שבהן הלעיטו אותנו, ושיצרו רושם של עוינות לכל חידוש וחשיבה מקורית. מתברר שהיהדות הרבה יותר רב־גונית, צבעונית, תוססת, מעניינת, ובעיקר — רלוונטית לחיינו כאן ועכשיו. במהלך אלפי שנות ההיסטוריה היהודית, מהתנ"ך, דרך חז"ל והוגי ימי הביניים, ועד התקופה המודרנית, חכמי ישראל תמיד התווכחו על כל נושא. הוויכוחים הבלתי פוסקים הללו היו מעיין היצירה המרכזי של התרבות שלנו, שמנע את ניוונה ואת שקיעתה בשכחת ההיסטוריה. החוכמה העצומה שהצטברה בזכות תרבות הוויכוח הזאת יכולה לסייע לנו בהחלטות שעלינו לקבל ובקונפליקטים שאנו מתמודדים איתם היום כיחידים, כחברה, כמדינה וכעם.

יוכי ברנדס מזמינה אותנו למסע בשביליה של תרבותנו, נפנית מהדרך הראשית, פוסעת בשבילים לא מוכרים ומגלה לנו צפונות ונסתרות.

יגאל שוורץ

מקט: hayahadut_shelo
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
ביקורת על הספר
מאמר שפורסם על הספר
סקירה

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


הזכות למשפחה

האם היהדות מקדשת רק מודל משפחתי אחד? ● עם ישראל קיים דווקא בזכות המשפחות הלא קונבנציונליות ● התנ"ך קורא לנו להכניס לספר החוקים של מדינת ישראל חוק בן חמש מילים: כל אדם זכאי להקים משפחה!

משפחה כן בוחרים
האם היהדות מקדשת רק את המשפחה הקונבנציונלית? האם תא משפחתי שיש בו אמא ואבא הנשואים זה לזו כדת וכדין נחשב למודל הראוי היחיד?
אני מעזה להמר שרובכם סמוכים ובטוחים שכן. הרי הממסד הדתי חוזר ומטיף לנו שרק משפחות יהודיות כשרות יכולות להצמיח לנו דור ישרים מבורך שיבטיח את קיומו של עם ישראל.
אבל גם בתחום המשפחתי, כמו בלא מעט נושאים חשובים אחרים, המורשת היהודית הרבה יותר מורכבת, ססגונית ונועזת מכפי שחושבים. בשביל לסקור מגוון רחב של סיפורים משפחתיים, מכל הרבדים והתקופות של עם ישראל, אזדקק לספר שלם. אסתפק לכן בכמה דוגמאות על נסיבות לידתם וילדותם של גיבורי מופת תנ"כיים, שבלעדיהם לא היינו קיימים.
המשפחות הלא קונבנציונליות של התנ"ך
התנ"ך משקף תרבות פוליגמית. כלומר, משפחה קונבנציונלית יכולה להיות מורכבת לא רק מבעל ואישה, אלא גם מבעל וכמה נשים. אבל כבר המשפחה העברית הראשונה מציגה בפנינו מודל שונה לחלוטין: בעל, אישה ואם פונדקאית. שרה נותנת את הגר שפחתה לאברהם כדי שתלד ממנו בן עבורה. העניינים מסתבכים עוד יותר לאחר ששרה יולדת בן בעצמה ולא צריכה עוד את בנה של הפונדקאית. ובתוך המשפחה המסובכת הזאת גדל יצחק, אבי האומה השני שלנו.
שני דורות אחר כך צץ לו מודל משפחתי חריג עוד יותר. תמר, כלת יהודה, גונבת את זרעו ויולדת תאומים. אחד מהם הוא פרץ, שממנו נולד דוד המלך.
באותו דור מסופר לנו על משפחה לא שגרתית נוספת: ילד יתום מאם שגדל עם אבא לא מתפקד ועם אחים ששונאים אותו, נתלש ממשפחתו בגיל שבע־עשרה וחי בארץ זרה. הנער הזה, יוסף, שצמח בתנאים משפחתיים כל כך פרובלמטיים, הופך למושל מצרים ומציל את כל האזור מרעב.
דור נוסף עובר, וכבר מגיח אלינו עוד סיפור משפחתי מיוחד. נסיכה מצרית מוצאת תינוק עברי נטוש ומאמצת אותו. אנחנו לא יודעים אם היא ראויה לאמץ ילדים. האם היא נשואה? האם יש לה גבר בבית? ובכלל, היא נוכרייה, איך אפשר להפקיד בידיה תינוק עברי? וזה עוד לא הכול. לא רק שהילד לא גדל במשפחה תקנית, הוא גם מקים לעצמו משפחה שאינה עומדת בסטנדרטים היהודיים המקובלים. אשתו, גויה כשרה למהדרין (כמו תמר כלת יהודה ואסנת אשת יוסף), הופכת די מהר לגרושתו וחוזרת עם ילדיו אל אביה. כן, כן. משה רבנו, אדון הנביאים, המנהיג הענק מכולם, גדל במשפחה לא קונבנציונלית, מקים משפחה לא קונבנציונלית, ומגדל את ילדיו במשפחה לא קונבנציונלית.
נדלג דור אחד קדימה. התנ"ך עצמו אינו מכביר מילים על חיי המשפחה של יהושע, אולם חז"ל מגלים לנו שהוא נשא לאישה את רחב, זונת הצמרת של כנען. לא ממש השידוך היהודי האידיאלי. גם גויה וגם זונה. ובזכות הנישואים המפוקפקים הללו קיבלנו את הנביא ירמיה, מגדולי הנביאים (ואגב, גם יפתח השופט, בספר הבא, הוא בן זונה. במובן הפשוט של המילה).
מודל משפחתי חריג עוד יותר מצוי בספר שמואל: ילד שאמנם נולד למשפחה תקנית (אבא ושתי נשים), אבל מיד עם היגמלו, בגיל שנתיים־שלוש, נמסר לידיהם של שלושה גברים. אביו החורג, אדם זקן וחלש, אינו מצליח למנוע משני בניו המושחתים להפוך את סביבת המגורים של הילד לבית אורגיות. ולמרות תנאי הילדות המאוד לא אידיאליים, הילד הזה צמח להיות שמואל הנביא. אמנם דמות שנויה במחלוקת, אך מנהיג עוצמתי, חזק ומשפיע.

שתי אימהות
הסיפורים התנ"כיים מרובים, לא אוכל להזכיר את כולם. אולם בלי מגילת רות אי אפשר. המודל המשפחתי שמתואר בה נחשב להכי מרתיע והכי בעייתי. עד ימינו. מגילת רות מסיימת את סיפורה בשתי אימהות: אמא אחת — רות, אמא שנייה — נעמי, וילד קטן — עובד, שממנו ייוולד אביו של דוד המלך.
הדברים כתובים במפורש, שחור על גבי לבן, אך חז"ל, שאוהבים להעצים את הדרמה, מספרים לנו שבועז, אביו הביולוגי של עובד, הלך לעולמו מיד לאחר שהעניק לרות את זרעו.
מסקנה: בשביל להיכנס להריון צריך אמא ואבא, אבל בשביל לגדל ילד לתפארת אפשר גם אמא ואמא. או אבא ואבא. או רק אבא. או רק אמא. או כל אפשרות לא סטנדרטית אחרת.
תקימו משפחה, אומר לנו התנ"ך. יותר מקובלת, פחות מקובלת, לא משנה. העיקר שתקימו משפחה.

אור לגויים
מדי פעם עולות בכנסת ובממשלה הצעות חוק שמבקשות להשוות את זכויותיהן של כל המשפחות. מי ייתן וירבו חוקים כאלה בישראל. אמן, כן יהי רצון.
אבל כדי ללכת בדרכו של ספר הספרים שלנו אנחנו צריכים חוק אחד, רק חוק אחד, שניתן לנסח בחמש מילים:
כל אדם זכאי להקים משפחה!
הלוואי ויימצאו לנו מספיק חברי כנסת אמיצים, שיגשימו את חזונו של הנביא ירמיהו:
בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה'
אֶהְיֶה לֵאֱלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל
וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם.
בחברה האידיאלית של אחרית הימים כל המשפחות הן משפחות של אלהים.
הנביא ירמיה אומר לנו שרק כשנבין את זה נוכל להיות עַם האלהים.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “היהדות שלא הכרנו”