המשכילים החדשים

הקדמה

ספר זה מביא את סיפורי החיים של ישראלים הלומדים, או שסיימו לימודים, במסגרת אקדמית, רובם בקריה האקדמית אונו, והם הראשונים לרכוש השכלה אקדמית במשפחותיהם. כינינו אותם בשם ‘המשכילים החדשים‘. הסיפורים נמסרו בראיונות נרטיביים אישיים, שערכו עימם אנשי סגל בקריה האקדמית אונו, שפעלו במשך שלוש שנים כקבוצת מחקר בנושא. כל אחד מהם כתב פרק בספר על איש או אישה שראיין, כפי שניתן לראות בתוכן העניינים. בסך הכול מוצגים בספר ארבעה־עשר סיפורי חיים של סטודנטים או של בוגרים, וכל סיפור ערוך ומוצג בסגנון המיוחד של הכותבת או הכותב. שניים מהסיפורים הם אוטוביוגרפיים, או כמקובל לכנותם ‘אוטואתנוגרפיים’, ומתארים את דרכיהן של הכותבות אל תפקידיהן האקדמיים כיום דרך ההשכלה שרכשו כ’דור ראשון’.

הספר נחלק לשלושה חלקים. בחלק הראשון מופיעים שני פרקי מבוא: סקירת ספרות אקדמית על הנושא ‘דור ראשון להשכלה גבוהה’ בארץ ובחו’ל והצגה תמציתית של שיטת המחקר שבה נקטנו בעבודה זו — מחקר נרטיבי איכותני.

בחלק השני של הספר, שהוא החלק העיקרי, מופיע מקבץ סיפורי החיים של המרואיינים על הדומה והשונה ביניהם.

בחלק השלישי מופיע דיון מסכם, ולאחריו תיאור של הקריה האקדמית אונו והחזון הרב־תרבותי של מקימיה מול המציאות בפועל, נכון לשנת 2021 (ראו נספח 1), ומידע קצר על הכותבות את פרקי הספר (נספח 2).

ייחודיותו של הספר היא בהשמעת קולות חדשים ומבטיחים על נושא מרכזי הנוגע לעתידה של החברה שבה אנו חיים. בחרנו בסגנון המכבד את הפלורליזם, שבו אנו מאמינים ומתבטא ברב־גוניות של הדמויות שיוצגו בספר וגם בנקודות המבט ובסגנון הייחודיים של הכותבות, שברוב המקרים גם הן עצמן דור ראשון להשכלה אקדמית (ראו נספח 2).

הערה ביחס לשפת הכתוב: מאחר שבקבוצת המחקר היה רק גבר אחד, רוי גולדברג, וכל היתר נשים, החלטתי לנסח את כל האמור על עורכי המחקר, המראיינים והכותבים, בלשון נקבה. מצד הנחקרים, מחציתם היו נשים ומחציתם גברים, ולכן ניסחתי את האמור לגביהם בלשון זכר.