החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

האספנים

מאת:
הוצאה: | 2008 | 333 עמ'
קטגוריות: מתח ופעולה

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

44.00

רכשו ספר זה:

רצח אכזרי שמתרחש באולם הספרים הנדירים של ספריית הקונגרס, שם שוכנים בבטחה זה מאות שנים אוצרותיה המודפסים של התרבות המערבית, שואב את ארבעת חברי מועדון הגמל אל פרשיית ריגול נועזת.
ארבעת הלא־יוצלחים – שבראשם עומד אוליבר סטון המסתורי – נאלצים לגייס את כל כוח ההמצאה והתעוזה שלהם כדי להערים על אויב קטלני – רוג׳ר סיגרייבס, סוכן CIA לשעבר, שמוכר את סודותיהן של סוכנויות המודיעין לכל המרבה במחיר. באופן בלתי צפוי הם זוכים לעזרתה של אנבל קונרוי, אשפית הונאה יפהפייה, שבדיוק “גרפה” במרמה 33 מיליון דולר, ונמלטה מבעליו של בית הקזינו, אחד הגברים המפחידים ביותר עלי אדמות. 
אמן ספרי המתח דיוויד באלדאצ’י שולח הפעם את חברי המועדון להתמודד עם רציחות רבות של אנשי כוח ושררה, עם חברים שבוגדים בהם במפתיע, ועם ספרים נדירים ועתיקים שנעלמים באישון לילה. הקבוצה המשונה נסחפת למאבק נואש עד הסוף המר, מול אדם הנחוש בדעתו לחסל אותם ואת אמריקה גם יחד.

דיוויד באלדאצ'י הוא מחברם של רבי־מכר רבים, ביניהם: ‘אחרון הוא העומד׳, ‘שליטה מוחלטת׳, ‘משחק השעות׳, ‘שבריר שנייה׳ ו׳מועדון הגמל׳, שיצאו לאור בהוצאת מודן.

מקט: 4-20-51905
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
סקירה

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


1

רוג'ר סִיגְרֵייבס יצא מבניין הקפיטול האמריקני אחרי פגישה מעניינת, שבאופן מפתיע היתה קשורה קשר רופף בלבד לפוליטיקה. באותו ערב הוא ישב לבדו בסלון ביתו הצנוע שבפרברים והגיע להחלטה חשובה. הוא חייב להרוג מישהו, מישהו שהיווה מטרה חשובה מאוד. במקום הצעה מעוררת רתיעה, סיגרייבס ראה בכך אתגר ראוי.

בבוקר המחרת נסע סיגרייבס למשרדו שבצפון וירג'יניה. הוא ישב ליד שולחנו בחלל הקטן והעמוס, שנראה בדיוק כמו חללי העבודה האחרים שבהמשך המסדרון, וסידר בראשו את החלקים המכריעים במשימתו. בסופו של דבר הגיע סיגרייבס למסקנה שיבצע את המעשה במו ידיו, מאחר שלא רצה להפקידו בידי צד שלישי. הוא הרג בעבר, פעמים רבות, למעשה. ההבדל היחיד היה שהפעם לא יעשה זאת למען ממשלתו. הפעם הזו כולה בשבילו.

את היומיים הבאים בילה בהכנות זהירות והחלטיות ששולבו ביעילות בעבודתו הרגילה. שלושת כללי הברזל של משימתו היו טבועים בכל פעולה שנקט: (1) עשה את זה פשוט, (2) התכונן לכל אפשרות, (3) לעולם אל תיתפס לבהלה, ולא משנה עד כמה תוכניתך משתבשת, מה שאכן קרה לעיתים. אם היה כלל רביעי הוא היה צריך להיות: נצל את העובדה שרוב האנשים חסרי בינה בכל מה שנוגע לדברים החשובים באמת, כמו הישרדותם שלהם עצמם. הוא עצמו מעולם לא סבל מפגם זה.

רוג'ר סיגרייבס היה בן ארבעים ושתיים, רווק וחשוך ילדים. אישה וזאטוטים היו מן הסתם מסבכים את סגנון חייו הבלתי שגרתי. בעבודתו הקודמת בשביל הממשל הפדרלי נהג לאמץ זהויות בדויות ולנסוע ברחבי העולם. למרבה המזל, בעידן המחשבים היתה החלפת זהויות דבר קל לביצוע. כמה הקלדות, שרת מזמזם במקום כלשהו בהודו, וממדפסת הלייזר המשוכללת קופץ אני חדש, עם כל הרעש והצלצולים הרשמיים והאשראי האפשרי.

למעשה, סיגרייבס היה יכול לקנות את כל הדרוש לו באתר אינטרנט שהצריך סיסמה מאובטחת היטב. האתר היה חנות כולבו לפושעים, וכונה לפעמים על ידי קהל לקוחותיו העברייני "רמאִי־בֶּיי". שם היה ניתן לרכוש כל דבר, מתעודת זהות מהמעלה הראשונה ומספרי כרטיס אשראי גנובים ועד לשירותי מתנקש מקצועי, או כלי נשק סטריליים למי שמעדיף לבצע את הרצח בעצמו. בדרך כלל נהג להשיג את החומרים הנחוצים מסוחר שזכה ל-99 אחוזי שביעות רצון מלקוחותיו ואף הפעיל מדיניות של החזר כספי מלא. גם רוצחים מבכרים איכות.

רוג'ר סיגרייבס היה גבוה, חסון ונאה, בעל רעמת שיער בלונדיני גלי. על פני השטח נראה קליל בהתנהגותו והיה בעל חיוך מידבק. כמעט כל אישה בסביבתו היתה מעיפה בו מבט שני, כמו גם מספר גברים צרי עין. הוא הִרבה לנצל זאת לתועלתו. כשאתה צריך להרוג או להוליך שולל אתה משתמש בכל הכלים שברשותך בצורה היעילה ביותר. גם זאת לימדה אותו ממשלתו. אף שמבחינה רשמית עדיין עבד עבור ארצות־הברית, הוא פעל גם עבור עצמו. הפנסיה הרשמית שלו לקתה בחסר בצורה משמעותית בכל הנוגע להבטחת תנאי הפרישה האיכותית, שלהּ חש עצמו ראוי אחרי שנים כה רבות של סיכון חייו עבור הדגל האדום–לבן–כחול. אם כי לגביו היה מדובר בעיקר באדום.

באחר הצהריים השלישי אחרי ביקורו מאיר העיניים בבניין הקפיטול, שינה סיגרייבס קלות את תווי פניו ועטה כמה שכבות של בגדים. כשהחשיך נסע במכונית מסחרית אל פאתיה היוקרתיות של צפון־מערב וושינגטון הבירה, שם שכנו אחר כבוד השגרירויות והאחוזות הפרטיות, מוגנות על ידי שומרים פרנואידים המפטרלים סביב מתחמיהן.

הוא חנה בחצר קטנה מאחורי בניין. בבית לבנים ג'ורג'יאני גדול מימדים מצידו האחר של הכביש שכן מועדון יוקרתי המיועד לאנשים תאבי ממון וכוח פוליטי, שבהם ניחנה וושינגטון יותר מכל עיר אחרת עלי אדמות. האנשים האלה אהבו להתכנס על אוכל סביר ויין ממוצע ולדבר על סקרים, מדיניות וחסויות כאוות נפשם.

סיגרייבס לבש חליפת אימונית כחולה שעל גבה נכתב "שירות". המפתח שהכין מבעוד מועד התאים למנעולו הפשוט של הבניין הנטוש שהמתין לשיפוץ יסודי. כשארגז הכלים שלו בידו עלה במדרגות שתיים־שתיים עד שהגיע לקומה העליונה ונכנס לחדר הפונה אל הרחוב. הוא האיר בפנס קטן בחלל הריק והבחין בחלון היחיד. בביקור קודם דאג להותירו לא נעול ומשומן היטב.

הוא פתח את ארגז הכלים והרכיב במהירות את רובה הצלפים. אחר כך הצמיד את משתיק הקול לקנה, טען קליע יחיד – בטוח בעצמו כתמיד – וזחל קדימה. הוא הרים את החלון כחמישה סנטימטרים, פתח שהספיק להעביר דרכו את משתיק הקול. הוא הציץ בשעונו והשקיף אל הרחוב ממקום משכנו הנישא. הוא לא דאג במיוחד שמא יאותר, מאחר שהבניין שבו ניצב היה חשוך לחלוטין. בנוסף לכך, הרובה שלו נעדר חתימה אופטית וצויד בטכנולוגיית קמופלֶקס, כך ששינה את צבעו כדי להתאים לסביבה.

אילו דברים למד המין האנושי מהעש הצנוע.

כשהלימוזינה ומכונית האבטחה המובילה נעצרו ליד המועדון, הִפנה את הכוונת אל ראשו של אחד האנשים שיצאו מהלימוזינה, אבל לא ירה. עוד לא הגיעה השעה. חבר מועדון נכנס פנימה מלווה באנשי האבטחה שלו, המתפארים באוזניות ובצווארים עבים המזדקרים מצווארונים מעומלנים. הוא ראה את הלימוזינה הארוכה ואת מכונית האבטחה עוזבות את המקום.

סיגרייבס שב ובחן את שעונו: עוד שעתיים. הוא המשיך לסרוק את הרחוב תחתיו, וראה לימוזינות ומוניות פורקות נשים רציניות, עטויות לא בקראטים של דה־בירס ובמטרים של ורסצ'ה, אלא בחליפות עסקים ענייניות ובתכשיטים צנועים אך בטוב טעם, כשהאנטנות החברתיות והפוליטיות שלהן מכוונות למלוא העוצמה. הגברים כבדי הראש שהתלוו אליהן היו חמושים בחליפות פסים, בעניבות תפלות ובמה שנראה כגישה שלילית.

זה לא הולך להשתפר, חברים, תסמכו עלי.

מאה ועשרים דקות חלפו בעצלתיים ומבטו לא מש לרגע ממרפסת האבן של המועדון. מבעד לחלונות החזית הגדולים ראה את נחשול האנשים היעיל מערסל כוסיות, ממלמל בקול חרישי ואומר סוד.

קדימה, הגיע הזמן.

הוא סקר את הרחוב במבט זריז נוסף. אף נפש חיה לא הביטה לעברו. במרוצת הקריירה שלו גילה שתכופות זהו המצב. סיגרייבס חיכה בסבלנות עד שהמטרה תחצה את הכוונת שלו בפעם האחרונה, ואז לחץ באצבעו עטוית הכפפה על ההדק. הוא לא אהב לירות דרך זגוגית חלון, אך זה לא עתיד להפריע למעוף התחמושת שבה השתמש.

וופ! ומייד צלצול זכוכית וחבטה כבדה מכיוון המת כבד הגוף שנחת על רצפת האלון הממורקת למשעי. רוברט ברדלי הנכבד לא הרגיש את כאב הנפילה. הקליע הרג את מוחו לפני שזה הספיק להורות לפה להתחיל לצעוק. דווקא לא דרך רעה ללכת.

סיגרייבס הניח בשלווה את רובהו, קילף מעליו את האימונית וחשף מדים של משטרת וושינגטון הבירה. הוא חבש כובע תואם שהביא עימו וירד במדרגות אל הדלת האחורית. כשיצא מהבניין היה יכול לשמוע את הצרחות מעברו הנגדי של הרחוב. רק תשע־עשרה שניות חלפו מרגע הירייה, הוא ידע זאת מפני שמנה את הנקיפות בראשו. כעת התקדם במהירות במורד הרחוב כשהוא ממשיך לתזמן את הפעולה בראשו, עד ששמע יללת מנוע מכונית רבת עוצמה, בהתאם לתסריט המתוזמר בקפידה. הוא החל לרוץ במלוא המהירות ושלף את אקדחו. היו לו חמש שניות להגיע לשם. הוא עבר את הפינה בדיוק בזמן וכמעט נפגע מהרכב שנסע במהירות לעברו. בשנייה האחרונה זינק הצידה, התגלגל ונעמד באמצע הכביש.

אנשים מעברו האחר של הרחוב צעקו אליו והצביעו אל המכונית. הוא הסתובב, לפת את אקדחו בשתי ידיו וירה אל הרכב. כדורי הסרק באקדחו נשמעו נהדר, בדיוק כמו הדבר האמיתי. הוא שיחרר חמש יריות, ואז החל לרוץ במהירות על האספלט מרחק של כחצי רחוב וחמק לתוך מה שנראה כניידת משטרתית מוסווית שחנתה שם. הניידת מיהרה לעקוב אחרי הרכב הנעלם במהירות, בסירנה מייללת ובאורות מהבהבים.

המכונית שאחריה "רדפו" פנתה שמאלה בצומת הבא, אחר כך ימינה, ואז פנתה לתוך סמטה ונעצרה במרכזה. הנהג במכונית זינק החוצה, רץ לעבר חיפושית פולקסווגן ירוקה שחנתה לפניו בסמטה, ונסע משם.

ברגע שיצאו מטווח הראייה פסקו האורות המהבהבים וצופרי הסירנה של המכונית השנייה, והיא חדלה מהמרדף ופנתה בכיוון הנגדי. האיש שישב ליד סיגרייבס לא העיף בו מבט כשזה עבר למושב האחורי ופשט מעליו את מדי המשטרה. מתחת לבגדי השוטר לבש חליפת ריצה, ולרגליו כבר נעל נעלי ריצה שחורות. על רצפת המכונית המתין גור לברדור שחור בן שישה חודשים שלפיו זמם. המכונית נכנסה לרחוב צדדי, פנתה שמאלה בפנייה הבאה, ועצרה ליד פארק שהיה נטוש בשעה מאוחרת זו של הלילה. הדלת האחורית נפתחה, סיגרייבס יצא החוצה, והמכונית הסתלקה במהירות.

סיגרייבס לפת את הרצועה בחוזקה, והוא ו"חיית המחמד" שלו פצחו ב"ריצת הלילה" שלהם. כשפנו ימינה בפנייה הבאה, חלפו על פני הצמד ארבע ניידות משטרה. אף אחד מהשוטרים לא העיף בהם ולו מבט אחד.

דקה אחר כך, בחלק אחר של העיר, התפוצץ השמיימה כדור אש. היה זה ביתו השכור, ולמרבה המזל גם הריק, של האיש המת. תחילה יתלו את האשם בדליפת גז שהתלקחה, אבל בשילוב רצח בוב ברדלי עצמו יפנו הרשויות הפדרליות לחפש הסברים אחרים, אף שאלה לא יימצאו בנקל.

אחרי שרץ שלושה רחובות נוספים נטש סיגרייבס את חיית המחמד שלו, נכנס למכונית ממתינה, וחזר לביתו בתוך פחות משעה. ממשלת ארצות־הברית תיאלץ למצוא יושב ראש חדש לבית־הנבחרים במקום רוברט "בוב" ברדלי המנוח. זה לא אמור להיות קשה במיוחד, הירהר סיגרייבס כשנסע לעבודה למחרת בבוקר, אחרי שקרא על הירצחו של ברדלי העיתון. אחרי הכול, העיר המחורבנת מלאה פוליטיקאים ארורים. הוא הגיע במכוניתו אל שער הביטחון, הציג את תג הזיהוי שלו וזכה לנפנוף של אישור מהשומר החמוש שהכיר אותו היטב.

הוא עבר בדלת הכניסה של הבניין רחב הידיים בלנגלי, וירג'יניה, חלף על פני מאבטחים נוספים ושם פעמיו אל המשרדון הזעיר והדחוס שלו. כעת היה ביורוקרט בדרג ביניים שמרבית עבודתו כוללת קישור בין הסוכנות שלו ובין חסרי הכישרון והשכל בגבעת הקפיטול שבכל זאת נבחרו לתפקידם. העבודה לא היתה תובענית כמו תפקידו הקודם במקום, והיתה למעשה עצם שהושלכה לעברו בזכות שירות נאמן. כיום, שלא כמו בעבר, איפשר הסי־אָיי־אֵיי לעובדיו ה"מיוחדים" לחזור הביתה מן הכפור, לאחר שהגיעו לגיל שבו הרפלקסים מאטים מעט וההתלהבות מהעבודה פוחתת.

כשעבר סיגרייבס על ניירת שגרתית, הבין לפתע עד כמה התגעגע להרג. הוא שיער שאנשים שרצחו למחייתם אף פעם לא מתגברים ממש על תאוות הדם. לפחות ליל אמש סיפק לו טעימה חוזרת מתהילת העבר.

בעיה אחת סולקה מהדרך, במהרה תתפוס אחרת את מקומה. אך רוג'ר סיגרייבס היה פותר בעיות יצירתי. זה היה טבעו.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “האספנים”