החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

אמרות היסוד: על האושר וההנאות האמיתיות

מאת:
מיוונית: יוסף צ' ליברזון | הוצאה: | 2011 | 120 עמ'
קטגוריות: עיון, פילוסופיה
הספר זמין לקריאה במכשירים:

42.00

רכשו ספר זה:

תרגום מופתי מוער ומבואר זה, של הטקסט המכונן, פרי הגותו של אחד מגדולי הפילוסופים, שהשפיע השפעה מכרעת על הבאים אחריו, הִנו הראשון שנעשה בעברית. נלווה אליו מבוא נרחב: "על שיטתו של אפיקורוס" מאת המתרגם. הפילוסופיה של אפיקורוס, שמטרתה לחבר בין האדם לטבע ובין האדם לעצמיותו ולהווייתו האמיתית, סולפה במהלך ההיסטוריה, ושמו של ההוגה הצנוע והמוסרי הפך לשם נרדף לנהנתן ולכופר. אִמרות היסוד האלה, על האושר וההנאות האמיתיות, יעידו על העוול שנעשה לפילוסוף הענק הזה, שדבריו נותרו רלוונטיים מאין כמותם גם כיום, וככל הנראה לנצח.

זהו עוד ספר בסדרה "זמן לפילוסופיה" שמובאים בה לקורא העברית תרגומים חדשים של טקסטים פילוסופיים יווניים ורומיים מכוננים.

ד"ר יוסף ליברזון מלמד כיום במחלקות להיסטוריה כללית ופילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן ובמרכז הבינתחומי הרצליה. תחומי התמחותו הם הפילוסופיה העתיקה, הפילוסופיה ההלניסטית והיהודית, ופילולוגיה קלאסית. פרסם מאמרים רבים על אפלטון, אריסטו, סנקה ואחרים.

מקט: 4-644-65
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
ביקורת על הספר
תרגום מופתי מוער ומבואר זה, של הטקסט המכונן, פרי הגותו של אחד מגדולי הפילוסופים, שהשפיע השפעה מכרעת על הבאים אחריו, […]

הקדמת המתרגם

זכה אפיקורוס ולא זכה כאחד; זכה אפיקורוס ששמו נישא היום בפי כול, ואין זה דבר של מה בכך. פילוסופים גדולים ומפורסמים בשעתם — כגון פוסידוניוס, כריסיפוס ודיוגֶנֶס — לא זכו, ושמם כמעט שקע בתהום הנשייה. אולם אליה וקוץ בה; לא זכה אפיקורוס, ותורתו כמעט אינה ידועה, ומה שאכן ידוע, מסולף מעיקרו. השם אפיקורוס נעשה שם נרדף לכופר, ואלה שיש להם מושג או שניים בענייני העולם היווני העתיק רואים בו רודף הנאות ומי שעשה את רדיפת ההנאות לתכלית החיים. יודעי ח"ן פילוסופי יֵדעוּ אף לקבוע שאפיקורוס הוא אבי השיטה הפילוסופית ההדוניסטית.

כבר בשנת תשמ"ב (1981) פרסם נתן שפיגל המנוח את ספרו "אפיקורוס האיש ומשנתו", ובו ניסה לתקן את הרושם המוטעה. ספרו של המלומד הגדול הזה מקיף את שיטתו הפילוסופית של אפיקורוס על שלושת ענפיה: תורת ההכרה, תורת הטבע, ותורת המידות. לאלה הקדים שפיגל מבוא על התקופה, וכן חלק ראשון העוסק ב"איש ופועלו". כמו כן הוסיף שפיגל ב"נספחים" את אחד ממכתביו של אפיקורוס מתורגם מיוונית, וקטע מתורגם מלטינית מתוך יצירה של אחד ממעריציו הבולטים. הקורא את ספרו של שפיגל מקבל רושם כללי על תורתו של אפיקורוס ומבין שיש "דבר־מה" באיש המופלא הזה. אך מטבעו, ספר המבקש להקיף את כל השיטה אינו יכול לדון בפרטים ומסתפק בקווים כלליים.

הספר המוגש כאן בא להשלים את החסר בספרו של שפיגל משתי זוויות המשלימות זו את זו. מחד, הוא מתמקד בחלק העוסק בתורת המידות (האתיקה), ומאידך, במסגרת חלק זה החלטתי להגיש לקוראים את דבריו של אפיקורוס עצמו. בידוע הוא שאין מכירים באמת את הפילוסוף ותורתו אלא אם קוראים את כתביו, ורצוי אף בשפת המקור, שכן אין טוב מאפיקורוס עצמו כדי להסביר את תורת אפיקורוס.

אולם, לא שפר חלקו של אפיקורוס מחלקם של הוגים ופילוסופים רבים בני תקופתו, ומי שמכונים "הפילוסופים ההלניסטים", ומבין חיבוריו הרבים לא שרד אלא מעט שבמעט.

החיבור שלפנינו הוא אוסף של ארבעים אִמרות העוסקות באתיקה ובקשרי הגומלין שלה עם תחומים אחרים. שמו של החיבור ביוונית הוא kyriai doxai והחלטתי לאמץ את תרגומו של שפיגל לכותרת החיבור: "אִמרות היסוד". אמנם כבר מן המאה השבע עשרה ואילך טענו חוקרים שאין מדובר בחיבור של אפיקורוס עצמו אלא באוסף מאוחר או בלקט מכּתביו, אך מבחינתנו די לנו בעובדה שכבר בעת העתיקה נחשב החיבור פרי יצירתו של אפיקורוס. זאת ועוד, חיבור זה נעשה מעין חלון הראווה של השיטה האפיקוראית (לפחות החלק האתי שבה) ועליו גדלו והתחנכו דורות רבים של אפיקוראים.

הניסיון לתרגם את "אִמרות היסוד" היה כרוך בלא מעט קשיים, ובראשם שניים. תורת אפיקורוס אינה מתמצה באתיקה לבדה, אף שהיא, האתיקה, שיאה של הפילוסופיה ותכליתה. הפיזיקה משמשת בסיס לאתיקה, והשתיים אחוזות זו בזו; רק בעזרת הכרת טבע המציאות על מכלול הופעותיו יכול האדם להגיע אל הדרך הנכונה לחיים מאושרים, שכן דרך זו נגזרת ישירות מן הטבע. זאת ועוד, רק התודעה שאכן מדובר בדרך חיים המתחייבת מתוך הטבע עצמו יכולה להוביל את האדם להפנים את נכונות השיטה ולעורר אצלו את הרצון לפעול לפיה. לאור זאת הצגת האתיקה האפיקוראית לבדה וללא תורת הטבע היא חיסרון שיש להשלימו.

הקושי האחר הוא שפתו של אפיקורוס ונמעני חיבורו. בזמנו של אפיקורוס הגיעה הרטוריקה היוונית לאחד משיאיה. היכולת "לדבר יפה" הייתה מסימני ההיכר של החברה הגבוהה והמשכילה, ואף פילוסופים התהדרו בה; חלקם אף כתבו חיבורים על תורת הרטוריקה. אפיקורוס התנגד לרטוריקה ובכוונת מכוֵון נמנע מלשוות לכתביו צורה נאה. גם לקוראי יוונית "הרצים" בשפה, דברי אפיקורוס ושפתו אינם קלים, והדבר קשה שבעתיים למי שניגש לתרגם את כתביו. באשר לנמעני כתביו החיבור שלפנינו הוא מעין "מדריך מעשי" המיועד ככל הנראה לאפיקוראי מן השורה המצוי כבר בנבכי השיטה, ולמי שיֵדע להשלים לעצמו את המידע במקומות המתאימים. מה יעשה מי שניגש לכתבים אלה ללא ידע ולוּ בסיסי בתורה האפיקוראית?

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.