החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

התחברות או הרשמה נדרשים רק בעת גישה לספריתך או ביצוע תשלום

על איציק וקסלר

איציק וקסלר מנהל קליניקה ייחודית המשלבת עבודה עם רופאים, פיזיותרפיסטים, מאמני ריצה וכושר ויועצי תזונה, אשר יחד מביאים את המטופל למניעה ואיזון במחלות כרוניות שונות ובהשמנת יתר. ... עוד >>

הקוד הסוכרתי

מאת:
הוצאה: | 2020 | 110 עמ'
קטגוריות: בריאות
הספר זמין לקריאה במכשירים:

35.00

רכשו ספר זה:

מחקרים מדעיים מגלים שמגפת ההשמנה והמחלות הכרוניות בימינו אינה נובעת ממבנה גנטי מולד בלבד, אלא מחוסר התאמה בין הגנים שלנו לבין סביבת המחייה והרגלי החיים שבחרנו. גילויים אלה נושאים איתם בשורה שלפיה יש בכוחנו להשפיע על התבטאות הגנים שנולדנו איתם על ידי בחירה נכונה של התזונה, הסביבה ואורח החיים שלנו, ובכך לשפר את בריאותנו, לרפא את המחלות הכרוניות ולהאריך את תוחלת החיים.

״מחלה״ היא למעשה תסמין רפואי שמקורו בחוסר איזון באחד או יותר מהתהליכים הפיזיולוגיים העיקריים המתרחשים בגופנו. כל אחת מהמחלות הכרוניות עלולה להיגרם משיבושים בתהליכים הפיזיולוגיים של הגוף ולכן הריפוי האמיתי חייב לטפל בשורש הבעיה. הספר מפרט ומסביר על התהליכים הפיזיולוגיים העיקריים בגופנו ומצביע על הגורמים שמשבשים את פעילותם וגורמים לנו לסבול ממחלת ההשמנה וסוכרת מבוגרים.

מקט: 4-1272-351
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
מחקרים מדעיים מגלים שמגפת ההשמנה והמחלות הכרוניות בימינו אינה נובעת ממבנה גנטי מולד בלבד, אלא מחוסר התאמה בין הגנים שלנו […]

 

  1. הגורמים האמיתיים להפרעה באיזון הסוכר בדם

 

העבודה שלי היא הטובה ביותר בעולם. אני עובד עם אנשים המתמודדים עם דעות קדומות ודחייה בגלל היותם שמנים, אנשים שחוו הרבה סבל ובושה עד שהגיעו אליי, ובעיקר תחושות אשמה על מצבם. אילו רק יכלו לשלוט בעצמם, הם מרגישים, הם לא היו משמינים כל-כך, ועל כך נוסף גם חוסר מוטיבציה לעשות שינוי.

הרשו לי לומר לכם: זה רחוק מהמציאות. האשם, אם יש כזה בכלל, מוטל על העצה שלנו, על העצה של הרפואה באופן כללי. השמנת יתר היא מחלה ולא תוצאה של חולשת אופי. זוהי מחלה הורמונלית שמעורבים בה הורמונים רבים, שהעיקרי בהם הוא האינסולין. האינסולין הוא הורמון אנאבולי שרוב האנשים הסובלים ממשקל יתר עמידים אליו.

תנגודת לאינסולין

 

תנגודת לאינסולין היא מצב של טרום-טרום-סוכרת מסוג 2, שבו נפגמת יכולת האינסולין לדכא שחרור של חומצות שומן מרקמת השומן ולהוריד את רמת הסוכר בדם. כיצד זה קורה? תפקידו של האינסולין הוא להסיע גלוקוז, או סוכר, בדם אל התאים, הזקוקים לו כאנרגיה לפעילותם והתפתחותם. בשלב מסוים התא “מודיע״ להורמון שאין בו יותר מקום, ולמעשה הוא מתנגד לאינסולין, כלומר יש לו בעיה לספק גלוקוז לאן שהוא נחוץ. מכיוון שהגלוקוז אינו יכול להישאר בדם, אחרת ייגרם משבר סוכר, מגיב הגוף בייצור מוגבר של אינסולין כדי לשמור על רמת סוכר תקינה בדם, מצב שעשוי להימשך אף שנים.

ברובם המכריע של המקרים, מצב כזה אינו יכול להימשך לאורך זמן, ואפילו הרמות המוגברות של האינסולין המופרש לא יצליחו לווסת את רמת הסוכר בדם. וכשרמת הסוכר עולה, זוהי סוכרת סוג 2.

רוב המטופלים שלי סובלים מתנגודת לאינסולין או מסוכרת פעילה, וזה לא מפתיע. כמעט 40 אחוז מהמבוגרים בישראל ו-50 אחוז מהמבוגרים בארצות הברית סובלים כיום מסוכרת או מטרום-סוכרת, וזאת מבלי להביא בחשבון את הסובלים מתנגודת לאינסולין, מצב המקדים את האבחון של טרום-סוכרת. הבעיה העיקרית עם תנגודת לאינסולין היא שאם היא מחריפה, אנחנו בסיכון גבוה לפתח סוכרת מסוג 2. ונוסף לכך, האינסולין מעורר תחושת רעב, והאוכל שאנו אוכלים עלול להיאגר כשומן. זאת, משום שאינסולין הוא גם ההורמון שאחראי לאגירת שומן אם אין מקום בתאים ובגליקוגן (מאגר הגלוקוז בשריר).

עכשיו אנחנו מבינים את הקשר בין השמנת יתר לתסמונת מטבולית כמו סוכרת. אבל בואו ננסה לעקור את הבעיה מהשורש ולהוריד מלכתחילה את רמת הגלוקוז שעימה יצטרך האינסולין להתמודד.

אנחנו אוכלים שלושה אבות מזון עיקריים: פחמימות, חלבונים ושומנים, וכל אחד מהם משפיע באופן שונה על רמת הגלוקוז ולכן גם על רמת האינסולין.

 

כשנאכל פחמימות, הגלוקוז והאינסולין ירקיעו שחקים; עם חלבון זה ייראה הרבה יותר טוב; אבל שימו לב מה יקרה, וזה הדבר העיקרי שאני רוצה ללמד אתכם בספר זה -הדבר החשוב ביותר, שאם הבנתם אותו, חצי מהדרך כבר עשיתם.נסו להיזכר בארוחה פחמימתית שאכלתם לאחרונה. בסוף הארוחה התפוצצתם לגמרי, ואחרי שעה שוב חשתם רעב. הסיבה לכך היא שהפחמימות שצרכתם גרמו לעלייה ברמות הגלוקוז והאינסולין, וזו התניעה תחושת רעב. כך נוצר מעגל של אגירת שומן והשתוקקות למזון, וחוזר חלילה.

 

סוכר

 

הרבה אנשים אומרים לי שהשוקולד המתוק מרגיע אותם כשהם עצבניים בעבודה, ובערב, כשהם מגיעים הביתה, הם אוכלים שוקולד כדי להתעורר. לו הייתי אומר לכם שיש לי תרופת קסם שהיא גם משלשלת וגם גורמת לעצירות, הייתם חושבים שהשתגעתי. אז איך זה שהשוקולד גם מרגיע וגם מעורר?

הסוכר המגיע אלינו מפירות מתוקים מגיע עם שאר מרכיבי הפרי (ויטמינים, מינרלים, אנזימים ועוד), אבל כשהוא מזוקק הוא מאבד מערכו התזונתי והופך לסם. כן, פשוט כך, לסם. הסוכר המזוקק פועל על המוח בדומה לאופן שבו פועלים הסמים. הוא משחרר במוח חומרים אופיאטיים (דמויי אופיום) שגורמים לנו “להרגיש טוב״. התהליך הממכר הזה מפתה אותנו לצרוך עוד ועוד מהמאכלים והמשקאות המתוקים המצויים כיום בשפע. ומי המפסיד הגדול מכל זה? אנחנו, שסובלים מסוכרת, השמנת יתר ושלל תחלואים אחרים. המרוויחות הגדולות מכך הן תעשיות המזון והתרופות: האחת מוכרת לנו “סמים״ ממכרים (ג׳אנק פוד) והשנייה מוכרת לנו “סמים״ כתרופות לכל הנזק שגורמת הראשונה…

כמו הרואין, קוקאין וקפאין, סוכר הוא סם ממכר והרסני, ולמרות זאת אנו צורכים אותו באופן יומיומי, בכל מה שאנו מכניסים לגופנו, מסיגריות ועד לחם. ככל שאוכלים יותר סוכר כך גדלה התשוקה, והפסקה פתאומית מביאה עימה תסמיני גמילה.

בית הזיקוק הראשון לסוכר הוקם בארצות הברית ב-1689, והתוצר, סוכר לבן, נעשה פופולרי מאוד. זמן קצר לאחר מכן החלו המתיישבים להמתיק את דייסת הבוקר שלהם בסוכר ובתוך עשר שנים הגיעה התצרוכת השנתית לכחצי קילוגרם לאדם. היום, על פי הערכות, צורך האמריקאי הממוצע כ-64.5 קילוגרם סוכר בשנה.

הסוכר הלבן, פחמימה פשוטה, מצוי במזונות שונים בכמויות משתנות. הצורה השכיחה ביותר היא הסוכר המזוקק מקנה סוכר או מסלק. פחמימות מורכבות הידועות כעמילנים הן שרשרת של מולקולות גלוקוז. גם סוכרים וגם עמילנים מצויים במזונות מהטבע כמו דגנים, קטניות, ירקות ופירות. במצבם הטבעי הם קשורים לוויטמינים, מינרלים, אנזימים וחלבונים ותומכים בתזונה מאוזנת. אך תהליך הזיקוק מסיר מהם חומרים מזינים, וכדי לספוג את הסוכר כהלכה, גופנו מרוקן את מחסני המינרלים והאנזימים שלו.

הסוכר מוגדר כקלוריות ריקות -במקום להעניק לגוף רכיבים מזינים, הוא יוצר מחסור. נוסף על כך, הוא מצריך מאמץ נוסף בעיכול בגלל היעדר הוויטמינים, המינרלים והסיבים. הסוכר החום הגולמי עשוי מ-%96 סוכרוז ואינו טוב בהרבה מהסוכר הלבן, העשוי מ-%99 סוכרוז -שניהם מעובדים מאוד. בשנים האחרונות הוצף השוק במוצרים העשויים מקנה סוכר מאודה, קריסטלים מפלורידה ופרוקטוזה, שנועדו לפתות צרכנים ולגרום להם להאמין שהם אוכלים מוצר מתוק ובריא כאחד.

היום אנו מוצאים סוכר לא רק במוצרים שבהם היינו מצפים למצוא אותו -דגני הבוקר של הילדים, עוגות, עוגיות וקינוחים אחרים -אלא גם במוצרים כמו ירקות בקופסאות שימורים, מזון לתינוקות, לחם ורסק עגבניות. לעיתים מכונים סוגי הסוכר האלה סירופ תירס, דקסטרוז, סוכר פירות, מלטוז, גלוקוזה, פרוקטוזה ועוד -אך בל נטעה, אלה כולם סוכרים מזוקקים ומזיקים.

השפעותיו המזיקות של הסוכר באות לידי ביטוי גם במצב הרוח: אחרי “היי״ מסוכר, רמות הסוכר בדם עולות באופן דרסטי ואז צונחות במהירות, ואנשים רבים אינם מבינים את רכבת ההרים הרגשית שמתלווה לטעם המתוק והמפתה. רגע אחד אנחנו מרגישים שמחים ואנרגטיים, ולפתע, ללא הסבר, אנחנו רבים עם אדם קרוב.

בתקופת שירותי הצבאי אמרו לי לאכול שוקולד במהלך מסעות וניווטים. בטווח הקצר הייתי ערני מאוד ולאט-לאט דעכה ההשפעה. כעבור תקופה הגיע ליחידה מאמן כושר וריצה בשם עמוס גופר, שלימד אותנו לאכול תמרים שקדים שהחזיקו אותנו לטווח הארוך יותר.

בדקו עם עצמכם את תגובותיכם אחרי יום מלא בסוכר לעומת יום ללא סוכר.

פירוק העמילן

 

העמילן הוא סוכר פשוט -מולקולה פשוטה מאוד, שרשרת מסועפת של גלוקוז. בשפת העם הוא נקרא פחמימה. האנזים האחראי לפירוק העמילן למולקולות גלוקוז הוא האלפא עמילאז שברוק (נקרא גם פטיאלין ו-Salivary amylas). האלפא עמילאז מפרק את העמילן למלטוז ויודע גם להפוך את העמילן לדקסטרין (מולקולה קטנה יותר מהעמילן) בעזרת חום גבוה.

המלטוז הוא דו-גלוקוז, כלומר דו-סוכר המורכב משתי מולקולות גלוקוז, המגיע אל המעי הדק, שם ממתין לו חומר אחר בשם מלטאז, המפרק אותו ל״חרוזים״ בודדים. פירוק העמילן נעשה אם כן בשני שלבים: הפירוק הראשוני למלטוז על-ידי האנזים אלפא עמילאז שברוק, והפירוק השני לגלוקוז על-ידי אנזים המלטאז שבמעי. לאחר מכן הוא נספג במחזור הדם.

בהקשר זה, כדאי להכיר שני תכשירים המסייעים להורדת רמת הסוכר בדם ולעיכוב עלייתה. האחד הוא אקרבוז (Acrabose), תרופה כימית סינתטית שיודעת לבטל את פעולת המלטאז. איך היא עושה את זה? כשיש מזון בקיבה היא מעכבת את פעולת המלטאז ומשאירה את המלטוז לא מפורק. המלטוז, שהוא מולקולה גדולה מדי שאינה יכולה להיספג בדם, נשאר במעי הדק ומופרש החוצה מהגוף, ופחות סוכר נספג. עם זאת, אם המלטוז נשאר במעי מבלי להתעכל הוא סופח מים וגורם לתהליך תסיסה ולגזים, מה שעלול להתבטא בשלשולים.

התכשיר השני הוא לוטאולין Luteolin)), חומר טבעי לא סינתטי, שעושה את אותה פעולה רק בצורה עדינה יותר. הוא אינו מבטל את המלטאז לחלוטין אלא רק מעכב אותו לזמן מוגבל. באופן כזה נשאר המלטוז זמן רב יותר במעיים מבלי להתפרק לגלוקוז, וכך הוא נספג פחות ורמת הסוכר אינה עולה בחדות אחרי הארוחה, אלא במתינות. זוהי למעשה תרופה טבעית לסוכרת בשלביה הראשוניים.

פרט לתרומתו במחלת הסוכרת, יש ללוטאולין תפקידים נוספים: פעילות אנטי-אוקסידנטית, תיווך בפעילות של מערכת החיסון, פעילות אנטי-דלקתית ועיכוב גדילה של תאי סרטן העור. מקורות טבעיים של לוטאולין הם עלי סלרי, ברוקולי, פטרוזיליה, גזר, שמן זית, רוזמרין, אורגנו ותימין, ושילוב שלו במזון יעכב את ספיגת הסוכר בדם. למשל, הוספת גזר לאורז תמתן את עליית הסוכר, הלוטואלין אינו נהרס בחום. באופן כללי, כדאי לשלב ירקות חיים בארוחה עמילנית, שכן גם הם מסייעים בהאטה של עליית הסוכר המהירה.

חשוב לציין בהקשר זה את חשיבות לעיסת המזון, נושא שארחיב עליו בהמשך. אם לא לועסים היטב את המזון, העמילן אינו מתפרק למלטוז. הוא מגיע שלם למעיים, אינו יודע להתפרק, אבל גם אינו יוצא בשירותים סתם כך, כי הגוף אינו יכול לוותר עליו. הגוף צריך סוכר, והוא יפרק אותו בכל מיני תהליכי גיבוי, בעזרת אנזימים שיפגוש בהמשך הדרך (בתריסריון, במעי הדק). אבל זה ייקח יותר זמן, יגרום לתסיסה מוגברת של הסוכר ויוביל להיווצרות חסרים תזונתיים וקנדידה (פטרייה חד-תאית.)

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.