מדינת ישראל מצויה במשבר מתמשך. רבים חשים שמשהו עמוק פגום באופן שבו המדינה מתנהלת – הפוליטיקה, הכסף והרייטינג תפסו את […]
פתח דבר
רבים מאיתנו מרגישים ברגעים מסוימים (ויש המרגישים כך כל הזמן) ומסיבות שונות, שדבר מה פגום בצורה שבה מתנהלת מדינת ישראל, כלומר בשיטת הממשל שלנו.
משהו לא מסתדר נכון.
אין הבדל בהרגשה זו בין תומכי הצד הימני של המפה הפוליטית לבין תומכי הצד השמאלי או לכל גורם אחר. משהו לא עובד כמו שצריך. ההרגשה היא שצריך לעשות משהו כדי לתקן את הקלקולים. בין שזהו חוסר הסכמה עם המצב שהמדינה נקלעה אליו מבחינה פוליטית וביטחונית, בין שזהו המצב החברתי הרעוע, בין שזהו מצב כלכלי גרוע של הפרט או של המדינה כולה, בין שזהו חוסר הסכמה לאומית רחבה בתמיכה בשירות צבאי מלא של כולם, בין שזהו חוסר יכולת להסכים על המבנה של מערכת המשפט ועוד ועוד.
כל נושא שעולה לדיון ציבורי נתון מייד למחלוקת חריפה והתנגדות תקיפה של גורם פוליטי זה או אחר.
אנחנו לא מסכימים ביחד על שום דבר. וכאשר אין הסכמה — הדרך מובילה לכפייה של החלטה או של נושא מסוים על צד זה או אחר, ולתגובה חריפה של הצד השני.
זה נכון לגבי כל הקשת הפוליטית. אין טובים ואין רעים, אין צודקים ואין אשמים. כל נושא נתקל תמיד באי הסכמה נרחבת מצד ציבור זה או אחר. האם אין שום נושא שעליו כולנו, או רובנו הגדול, יכולים להסכים? האם עולמנו הפוליטי והחברתי נידון לריב ומדון בלבד?
זה לא הגיוני! הרי הקמנו מדינה, רובנו יהודים, יש לנו היסטוריה משותפת, יש לנו חלומות משותפים לגבי עתיד ילדינו, שאיפות כלכליות, שאיפות חברתיות דומות, אויבים משותפים וכל כך הרבה מן המשותף, אך כל זה אינו מתגלה ואינו נראה בחיי היומיום שלנו.
החברה שלנו מפולגת בכל דבר ובכל נושא — חשוב ביותר או שולי לחלוטין. גם כשאנו נתונים במצב ביטחוני קשה ביותר, אנחנו מתאחדים רק לשנייה כדי להציל את חיינו, ומייד לאחר מכן מתחילים להיפרד ולהתעמת שוב.
אף אחד לא עוצר ומנסה לחשוב — למה זה כך? איך אפשר לשנות זאת, או לפחות למנוע התדרדרות נוספת? האם יש גבול למידת המחלוקת שאנו יכולים לאפשר לעצמנו? היכן הגבול למחלוקת? על מה אנו בכלל מסכימים?
מובן שאם מאשימים את שיטת הממשל שלנו, כלומר את הדמוקרטיה, קמה מייד כל הסביבה ואומרת — ובצדק — שעדיין לא הומצאה ולא קיימת, למיטב הבנתנו, שיטה טובה יותר, אך קביעה זו אינה מעודדת ואינה מנחמת. ההרגשה של כולנו היא שעקרונות הדמוקרטיה כפי שהיא מקובלת היום (בכל העולם), לא יוכלו להימשך לאורך זמן ויש להקפיד ולעדכן אותם, אחרת כל השיטה תיפָּגע ונגלוש לשיטות משטר אחרות אשר אף אחד מאיתנו לא רוצה אפילו לדמיין את עצמו חי בהן.
אין ספק כי הנחה זו נכונה, והיום יותר מתמיד: אין שיטת משטר אחרת אשר יכולה להחליף את הדמוקרטיה. אך חרף זאת, יש לשנות משהו מהיסוד, אף שעד עתה אף לא אחד מאיתנו הצביע על גורם מרכזי אחד שפתרונו ישפר משמעותית את המצב.
האם אנו, במסגרת השיטה הדמוקרטית שאימצנו לעצמנו, נידונים לחיות את חיינו במאבק פנימי נצחי? האם אין פתרון במסגרת השיטה הדמוקרטית שיביא אותנו למקום טוב יותר, ואולי, רחמנא ליצלן, גם להסכמה בנושאים שונים?
מטרת ספר זה היא לא רק להצביע על הכשל המרכזי המצוי בשיטה הדמוקרטית שלנו שגורם למצבנו הקשה, אלא בעיקר לנסות לפתור את הכשלים הללו ללא פגיעה חלילה בקודש הקודשים של עקרונות השיטה הדמוקרטית.
שם הספר — דמוקרטיה חדשה — וכשמו כן הוא.
בספר זה אנו רוצים להצביע על הגורם העיקרי, ולדעתי גם היחיד, לתחלואי המצב הקיים, ולהתוות דרך לתיקון המצב במסגרת עקרונות הדמוקרטיה, כדי להחזיר את השפיות לחיינו. במילים אחרות, ברצוני להתוות דרך לחיים בשיטה דמוקרטית מלאה, מפותחת וטובה יותר מאשר זו שיש לנו היום, ולהגיע להסכמות בין חלקי העם, להימנע מחיכוכים מתמידים ולעצב עתיד טוב יותר לנו ולדורות הבאים.
השיטה שתוצג בעמודי הספר היא שיפור עקרונות הדמוקרטיה בנושא אחד בלבד מתוך כלל העקרונות של המשטר הדמוקרטי, והכוונה היא לעיצוב שיטה חדשה שבה אנו בוחרים את מנהיגינו במסגרת הדמוקרטיה.
כוונתי היא להציג חלופה לשיטת הבחירות הקיימת, תוך שמירה על עקרונות השיטה הדמוקרטית, לבחירה של מנהיגות המדינה.
קרוב לוודאי שאין אדם שיתנגד לשיטת ממשל דמוקרטית לעילא, אך ללא צורך במפלגות, ללא השפעה של ממון והון על השלטון, ללא שעבוד לתכתיבי גופים בעלי אינטרסים פוליטיים ואחרים, ללא מעצבי דעת קהל, ללא "פוליטיקאים מקצועיים" למיניהם ובלא תחלואים רבים נוספים. הרי כולנו כמהים לשיטת ממשל כזאת, אך לרבים היא נדמית כסוג של אוטופיה — דבר נפלא אך בלתי אפשרי.
כמו בכל עסק או ארגון — חברה מסחרית, אפליקציה, עמותה ציבורית — הביצועים וההצלחות תלויים בעיקר בהנהגה: במנכ"ל ובדירקטוריון. מנכ"ל טוב פירושו חברה מצליחה. כך גם בהנהגת המדינה — הרוב תלוי במנהלים, כלומר במנהיגים. אם נוכל לבחור מנהיגים טובים וראויים, אזי מצב המדינה יהיה שונה לגמרי. אולם השיטה הנוכחית אינה מאפשרת לבחור הנהגה ראויה.
שינוי בשיטה אשר בה אנו בוחרים את ההנהגה יביא אפוא מזור — הן לשיטה הדמוקרטית והן לתהליכים המסוכנים שאנו חווים כיום (שילכו ויחריפו, אם לא נתעשת ונעשה את השינויים הנכונים בדרך בחירתם של האישים המובילים).
השיטה שבה אני דוגל ומתוארת בספר זה, נראית במבט ראשון קצת אוטופית וקשה למימוש. יש בה גם מידה של נאיביות, ולו בשל עצם המחשבה כי אלו הנהנים וקוצרים רווחים בשיטה הנוכחית (ויש רבים כאלו, כפי שיוסבר בדפים הבאים) יסכימו לוותר על כוחם, על השפעתם ועל רווחיהם לטובת שיטה אחרת. אומנם זו תיטיב עם כלל הציבור ועם המדינה, אך תפגע במעמדם ובהטבות השונות שהם זוכים לקבל במסגרת השיטה הנוכחית.
***
בתחילה אתאר את הכשלים של השיטה הקיימת. בהמשך, בפרק 2, אציג את שיטת הבחירות המוצעת. בפרק 3 יוסבר מהם התנאים למהלך השינוי המוצע ובהמשך בפרק 4, אסביר איזו דמוקרטיה נקבל. בפרק 5 אתאר מי יהיו הנבחרים שלנו להנהגה ולאחר מכן איך המדינה תתפקד ומה יהיה מבנה הרשויות. לבסוף, בפרק האחרון, אדון בתוצאה — לכידות חברתית ושוויון חברתי.
הדרך למימוש הרעיון שבבסיס השיטה המוצעת אינה קלה ואינה קצרה. יש צורך למצוא את דרך הצגתה לציבור ולהסביר את יתרונה על פני כל שיטה אחרת ואת השפעתה על הפרט — הן במובן של שיטת ההצבעה בקלפי הן במובן של טובת המדינה.
לפני שנצלול יחד לפרטיה של שיטת הדמוקרטיה החדשה, יש להבין כי מדובר במסע ארוך כדי להכשיר את לבבות הציבור לשיטת הממשל שאני מציע, שאף צפויה להתנגדות קשה. ייתכן שבמסגרת המערכת הפוליטית הקיימת היום, אי אפשר יהיה לבצע שינוי פוליטי זה בדרך של שכנוע הגיוני, וזאת בשל התנגדות מצד הממסד הקיים ומצד פוליטיקאים ומעצבי דעת קהל "מקצועיים".
ייתכן שאם יישום רעיון הדמוקרטיה החדשה בדרך של מהפכה ציבורית חברתית לא יצלח, על אף תמיכה ציבורית נרחבת — יינקטו בלית ברירה צעדים במסגרת השיטה הפוליטית הקיימת. כלומר אם יתברר שכלו כל הקיצין והשלטון והעסקנים למיניהם לא יאפשרו את קבלת השיטה החדשה — היא תקודם באמצעות הקמת מפלגה בשם "דמוקרטיה חדשה", שתתמודד לכנסת כדי לקבל מספיק מנדטים אשר יכפו את שינוי השיטה באמצעות השיטה הקיימת עצמה… כולי תקווה שלא יהיה צורך לעשות זאת, אך אם לא תהיה ברירה, לא אירתע מכך (הסבר על כך יובא בפרקי הספר הבאים).
השיטה המוצעת בספר זה מהפכנית מאוד, מבחינת החשיבה שעומדת מאחוריה, ומנהגו של עולם הוא שמהפכות אינן קורות מעצמן, אלא יש לגרום להן לקרות.
התקווה שלי היא שספר זה יציג לראשונה דרך חדשה, מודרנית, השומרת בקפדנות על עקרונות המשטר הדמוקרטי ומאפשרת לחולל את התיקונים הנדרשים בהנהגת העם והמדינה.
אני מבקש וממליץ לא לגבש דעה לגבי התוכנית המוצעת בספר טרם גמר קריאתו מאחר שחשוב להבין לא רק את מנגנון השיטה החדשה אלא גם (ואולי בעיקר) את המצב שיתהווה לאחר מימושה כפי שמוסבר בפרקים הבאים לאחר הצגת השיטה עצמה. האמת נמצאת בפרטים, ואלה מוסברים היטב בהמשך הקריאה, ומגיעים לשיאם בפרק האחרון.
אשמח מאוד לקבל את חוות דעתכם, וכן גם ביקורת מנומקת בדבר מחלוקות שונות.
אם אתם תומכים בבסיס הרעיון המובא בספר, אודה לכם אם תפשילו שרוולים ותסייעו להנהיג את המהפכה של הדמוקרטיה החדשה.
ד"ר יצחק ליפשיץ
lipisaac@gmail.com
054-4543521
אין עדיין תגובות