החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

רדיו בנימין

מאת:
מגרמנית: הראל קין | הוצאה: | 2016 | 96 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

12.50

רכשו ספר זה:

להאזין לסיפורים, להתעמק בפרטים קוריוזיים: לנבור כבלשים בתוך המרקם הסמיך של ההיסטוריה. דמיינו לעצמכם שקולו של המספר, הקליל והנינוח, שייך לווָלטר בנימין.

רק מעטים מכירים את עשרות תוכניות הרדיו שחיבר ושידר ולטר בנימין בין 1927 ל-1933 בתחנות רדיו בברלין ובפרנקפורט. אלו קטעי פרוזה מרתקים, שזורים אירוניה, עדינות והומור, המאירים דמויות משניות ואירועים שוליים.

"רדיו בנימין" מכיל  שישה קטעים ששודרו בתוכניתו "השעה לנוער". השפה קולחת, מותאמת לרדיו. הדמויות אזוטריות אך בלתי נשכחות. ולטר בנימין מציג בהם, כמספר סיפורים מוכשר, את דרך מחשבתו הייחודית.

היכונו אפוא לסיפורים מסקרנים על אסונות, פושעים ומכשפות, זייפנים, יהודים, נוכלים ובתי כלא אפלים. ובעיקר, סיפורים על בני אדם. "בני האדם אף פעם לא בונים עיר שנחרבה בדיוק כפי שהיתה לפנים; הם תמיד רוצים להפיק איזו תועלת מהאסון, ולכן מבקשים לשוב ולבנות את הישן בצורה בטוחה יותר, טובה יותר ויפה יותר מאשר קודם לכן."

"תחת מבטו ומילותיו, הכל הופך להיות רדיואקטיבי." תיאודור אדורנו

"בנימין הקריב את עצמו למען יעדים מהפכניים… יצירתו וחייו הינם אתגר לכולנו.“ טרי איגלטון

ולטר בנימין (1940-1892), מחשובי ההוגים של המאה העשרים, נולד בברלין למשפחה יהודית אמידה. הגותו עסקה בפילוסופיה, ביקורת התרבות, היסטוריה וסוציולוגיה.

עם עליית הנאצים לשלטון עזב בנימין את ברלין ולבסוף הגיע לפריז. בספטמבר 1940 ניסה להבריח את הגבול מצרפת לספרד כדי להגיע משם לאמריקה. הוא ובני קבוצתו הצליחו לעבור לספרד, אך כשנאמר לו שיגורש בחזרה, שם קץ לחייו. ממכתביה של חנה ארנדט עולה כי במהלך השהות המשותפת בפריז והנסיונות להשיג אשרה אמריקאית, העלה בנימין את אפשרות ההתאבדות לא פעם: "מצבו של בנג'י [בנימין] מדאיג אותי מאוד. (…) כעת אני משוכנעת יותר מאי-פעם שחשוב להבטיח לו הכנסה. להרגשתי, יצירתו התפתחה עד לפרטי הפרטים של הסגנון. הכול מפורש יותר והססני פחות. תכופות נראה לי שרק עכשיו הוא מגיע לעסוק בדברים החשובים לו באמת. יהיה מחריד אם משהו יעכב בעדו עכשיו." כתבה ארנדט במאי 1939 לגרשום שלום.

דרכי מחשבתו היו פורצות דרכים, ולהגותו נודעת השפעה גדולה גם כיום. יצירותיו המרכזיות: "יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני", "בודלייר", "משימתו של המתרגם", "תזות על מושג ההיסטוריה", "פרויקט הפסאז'ים".

אזורי ביניים, ותווך עמדו במרכז הגותו – השיטוט, התרגום, הצילום והפסאז' הם מונחים מרכזיים במחשבתו – ובכך השפיע רבות על אופני המחשבה של המאה העשרים: מתרכז באופני תנועת הדברים והמחשבה, מחפש מעברים (כשמה של האנדרטה לזכרו שפיסל דני קרוון בפּוֹרט בּו), מקומות חציה ופרצות.

מקט: 4-1298-6
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


רעידת האדמה בליסבון

‘שודר ב’רדיו ברלין’ ב־31 באוקטובר 1931

 

האם נאלצתם פעם לחכות אצל הרוקח ויכולתם להתבונן כיצד הוא מכין מרשם? הוא מניח משקולות קלות ביותר על כף המאזניים ושוקל בדיוק של גרם ועשירית הגרם את כל החומרים והאבקות המרכיבים את המרקחת. כשאני מספר לכם דבר־מה בתוכנית הרדיו, הרי מצבי כמצבו של הרוקח. המשקולות שלי הן הדקות, ועלי לשקול בדייקנות רבה כמה להוסיף מהעניין הזה וכמה מזה כדי שהמרקחת תעלה יפה. — לשם מה? תגידו בוודאי. אם אתה רוצה לספר על רעידת האדמה בליסבון, פשוט תתחיל בהתחלה. ואז תמשיך ותספר מה אירע אחר כך. אבל לו עשיתי כן, אני חושב שלא הייתם נהנים מכך. בתים קורסים בזה אחר זה, משפחות נהרגות בזו אחר זו, הזוועות שבשריפה המשתוללת ואימת המים, החושך ומעשי הביזה ויללות הפצועים והקינות של המחפשים את קרוביהם — אין מי שעשוי ליהנות מהאזנה לכך, ולכך בלבד, והרי אלה גם בדיוק הדברים שחוזרים על עצמם פחות או יותר בכל אסון טבע גדול.

אבל רעידת האדמה שהחריבה את ליסבון ב־1 בנובמבר 1755 לא היתה אסון כמו אלף אסונות אחרים, אלא ייחודית וראויה לתשומת לב במובנים רבים. ועל מה שיִיחד אותה אני מבקש לספר לכם. ראשית כול, היא אכן היתה אחת מרעידות האדמה הגדולות וההרסניות ביותר מאז ומעולם. אבל לא רק משום כך הסעירה והעסיקה באותה מאה את העולם כולו יותר מכל דבר אחר כמעט. חורבנה של ליסבון אז משול לחורבנן של שיקגו או לונדון כיום. באמצע המאה השמונה־עשרה היתה פורטוגל בשיא כוחה כמעצמה קולוניאלית. ליסבון היתה אחת מערי המסחר העשירות בתבל, הנמל שלה בשפך נהר הטֵז׳וֹ היה עמוס ספינות כל השנה, ומוקף כולו בתי מסחר של סוחרים אנגלים, צרפתים, גרמנים ובעיקר בני הַמבּוּרג. שלושים אלף בתים מנתה העיר ויותר מ־250 אלף תושבים, וכרבע מהם נהרגו ברעידת האדמה. חצר המלך נודעה ברבים באדיקות ובהדר שלה, וברבים מתיאורי העיר בשנים שקדמו לרעידת האדמה אפשר לקרוא דברים משונים ביותר על הטקסיות הנוקשה של אנשי החצר ובני משפחותיהם, כשהיו נפגשים בערבי הקיץ בכיכר הראשית של העיר, כיכר רוּסיוֹ, בכרכרות הפאר שלהם, ומפטפטים זה עם זה שעה קלה בלי לצאת מכלי הרכב. על מלך פורטוגל עצמו היה לבריות דימוי נשגב כל כך, עד שאחד העלונים הרבים שנפוצו בכל אירופה והביאו תיאורים מדויקים של האסון, לא הצליח להתמודד כלל עם הרעיון שהאסון פקד אפילו מלך כה גדול. ״כשם שגודלו של אסון כלשהו״, כך כותב אותו כַּתב משונה, ״נתפס באמת רק כשמתגברים עליו, כך יוכל כל אחד לשווֹת בנפשו את מידת האסון המחריד הזה, אם ייתן דעתו לכך שמלך גדול ורעייתו נאלצו להעביר יום שלם בכרכרה בתנאים ירודים ביותר, אחרי שנטשו אותם כולם.״ העלונים שבהם התפרסמו ידיעות כאלה החליפו אז את מקומם של העיתונים. מי שיכול, קיבץ במו ידיו דיווחים שלמים ככל האפשר מפי עדי ראייה, הביאם לדפוס, ומכר אותם. ומתוך דיוּוח כזה, המבוסס על חוויותיו של אנגלי שישב בליסבון, גם אקריא לכם בהמשך התוכנית.

אבל יש עוד סיבה מיוחדת לכך שהמאורע הזה הסעיר כל כך את הבריות, הביא לכתיבת עלונים רבים שעברו מיד ליד, ועוד כמעט מאה שנים אחריו הופיעו דיווחים חדשים על אודותיו. לרעידת האדמה הזאת היתה ההשפעה הגדולה ביותר אי־פעם. היא הורגשה בכל אירופה ועד לאפריקה, וחישבו שעד לקצה טווח ההשפעה שלה היא כיסתה שטח של שני מיליון וחצי קילומטרים רבועים. הזעזועים החזקים ביותר הגיעו עד לחופי מרוקו מצד אחד ועד לחופי אנדלוסיה וצרפת מצד שני. הערים קאדיס, חֵרֶס ואַלחֵסִירַס נחרבו כמעט לגמרי. לפי דיווח של עד ראייה אחד, בסֵביליה רעדו מגדלי הקתדרלה כמו קני סוף ברוח. הרעידות העוצמתיות ביותר התקדמו דרך הים. מפינלנד ועד הודו ההולנדית הורגשה תנועת המים העוצמתית, וחישבו שהרעידה באוקיינוס התקדמה מחוף פורטוגל עד שפך נהר האלבה במהירות אדירה בתוך רבע שעה. עד כאן בנוגע למה שהורגש בזמן האסון. אבל מה שהעסיק את דמיונם של בני הדור ההוא אף יותר מכך, היה שלל תופעות טבע משונות שנצפו בשבועות שלפני כן, ופורשו בדיעבד, ולא תמיד בחוסר צדק, כאותות מבשרים של האסון הקרב ובא. כך למשל, שבועיים לפני יום האסון פרץ קיטור מן האדמה בלוֹקַרנוֹ שבדרום שווייץ, נהפך בתוך שעתיים לערפל אדום, ולקראת ערב ירד כגשם סגול. מאותו זמן ואילך דוּוח על הוריקנים איומים בשילוב שברי ענן והצפות במערב אירופה. שמונה ימים לפני הרעש זחלו ליד קאדיס המון תולעים מן האדמה וכיסו את הקרקע.

איש לא עסק אז באירועים המשונים האלה יותר מהפילוסוף הגרמני הדגול קאנט, שכמה מכם אולי שמעו לפחות את שמו. כשהתרחשה רעידת האדמה הוא היה צעיר בן עשרים וארבע. מעולם לפני כן או אחרי כן לא יצא את קֵניגסבֶּרג, עיר הולדתו, אבל הוא ליקט בדבקות כבירה את כל הידיעות שיכול להשיג על רעידת האדמה הזאת, וחיבור קצר שחיבר בנושא היה בעצם ראשיתו של חקר כדור הארץ בגרמניה, ובוודאי ראשיתו של חקר רעידות האדמה. בשמחה אספר לכם משהו על הדרך שעשה המדע הזה מאז תוארה רעידת האדמה של 1755 ועד ימינו. אבל עלי לנקוט משנה זהירות, כדי שהאנגלי, שאת רשמיו מרעידת האדמה אני מתעתד להקריא לכם, לא יידחק לקרן זווית. הוא כבר מחכה בקוצר רוח, כי אחרי מאה וחמישים שנה שבהן לא התעניין בו איש, הוא רוצה להשמיע את דברו שוב, ומרשה לי לומר לכם רק כמה מילים על מה שאנחנו יודעים כיום על רעידות אדמה. ראשית כול: העניין הוא לא בדיוק כמו שאתם חושבים. אני מתערב שאילו יכולתי לעשות עכשיו הפסקה קטנה ולשאול אתכם כיצד תסבירו מהי רעידת אדמה, הייתם חושבים תחילה על הרי געש. אכן, התפרצויות של הרי געש קשורות לעתים קרובות לרעידות אדמה או לפחות מבשרות אותן. כאלפיים שנה, מימי היוונים הקדמונים ועד לקאנט ואף אחריו, עד לשנת 1870 בערך, סברו שרעידות אדמה נגרמות מגזים בוערים, אדי קיטור בליבת כדור הארץ וכיוצא בזה. אבל כשניגשו לבדוק את העניין במכשירי מדידה ובחישובים שאת רגישותם ודיוקם כלל לא תוכלו להעלות בדעתכם — וגם אני כמעט אינני יכול — בקיצור, כשבדקו את העניין ביסודיות, התברר משהו אחר לגמרי, לפחות בקשר לרעידות הגדולות, כדוגמת זאת שהתרחשה בליסבון. הן אינן נוצרות בליבת כדור הארץ, שאותה אפשר לתאר כנוזלית, נכון יותר צמיגה כמו בוץ, כמו בוץ של אש, אלא בקליפת כדור הארץ. קליפת כדור הארץ היא שכבה בעובי של 3,000 קילומטר בערך. בשכבה הזאת יש חוסר יציבות תמידי; המסות שבה זזות כל הזמן ומנסות שוב ושוב להגיע לשיווי משקל. אחדים מן הגורמים שמֵפרים את שיווי המשקל הזה ידועים לנו, ואת האחרים חוקרים ללא הרף. הדבר הוודאי הוא שהשינויים החשובים ביותר מתרחשים בגלל ההתקררות המתמדת של כדור הארץ. בגללה נוצרים לחצים אדירים במסת הסלע, ואלה גורמים לבסוף לקרעים במסה ולתזוזה וחיפוש אחר שיווי משקל חדש, תזוזה שאנו חווים כרעידת אדמה. שינויים אחרים נגרמים מהישחקות של רכסי ההרים, שנעשים כך קלים יותר, ומהצטברות של משקעים על קרקעית הים, שנעשית כך כבדה יותר. גם סערות הפורצות סביב כדור הארץ, בעיקר בסתיו, מרעידות את פני השטח שלו, ולבסוף, כיום עוסקים גם בחישוב כוחות המשיכה שמפעילים גרמי שמים אחרים על פני השטח של כדור הארץ. — אבל אז תוכלו לומר: אם כך הם פני הדברים, הרי הקרקע לעולם אינה יכולה לשקוט, ורעידות אדמה צריכות להתחולל ללא הרף. והצדק אתכם, כך הוא הדבר באמת. מכשירי המדידה המדויקים מאוד שיש בידנו כיום — בגרמניה לבדה שלוש־עשרה תחנות מדידה לרעידות אדמה בערים שונות — המכשירים המדויקים האלה אף פעם אינם עומדים מלכת, כלומר האדמה רועדת תמיד, אלא שעל פי רוב איננו מרגישים זאת כלל.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “רדיו בנימין”