החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

הבאולינג ההוא על הטיבר

מאת:
מאיטלקית: אופיר פלדמן | הוצאה: | 2017-07 | 208 עמ'
קטגוריות: סיפורת מתורגמת

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

42.00

רכשו ספר זה:

טוב, אז נכנסתי לבית ההוא, הצצתי מהחלון ההוא, את המת כבר לקחו משם והדשא היה ריק, ציפורים מוזרות התעופפו מעליו. לצדי הייתה בחורה כבת עשרים וארבע, הצעירה מבין שתי הנשים שפגשתי במהלך החקירה שלי. לצד המת, הן הגיבורות של הסיפור הזה. זהו חומר שהופך לעול אם לא עושים ממנו סרט, אני כותב עליו כדי להשתחרר ממנו. כלומר אני במאי שכותב, לא סופר.

הבאולינג ההוא על הטיבר כולל שלושים ושלושה סיפורים פרי עטו של מיכלאנג'לו אנטוניוני, מגדולי הבמאים בתולדות הקולנוע ואיש אשכולות בתחום הרוח והאמנויות, ששינה את האופן שבו אנו מתבוננים בעולם ומספרים עליו.

הוצאת לוקוס שמחה להגיש לכם, לראשונה בעברית, פתח לעולמו המופלא של המאסטרו האיטלקי.

"קובץ סיפורים עשיר, מהדהד, בלתי מתפשר ושאינו מרפה. אנטוניוני שואל את השאלות שכל יוצר קולנוע רציני חייב לשאול…״ ניו יורק טיימס

״סיפורים אלה, כמו סרטיו של אנטוניוני, מחברים בין נופים מלאי אור לבין מעשיות עדינות… הם מעניינים הודות לתוכנם הספרותי כמו גם הניתוח שהם מספקים לעבודתו של הבמאי.״ ליבררי ג׳ורנל

״אוסף מלבב זה… מספק לקורא בעל הדמיון… הזדמנות לשער כיצד ניתן לתרגם פרגמנטים אלו לדימויים קולנועיים מבלי ליפול לקלישאות של אוצר מילים קולנועי שמבוסס על פעולה ועל פסיכולוגיה בגרוש.״ ריצ׳רד ליקוק

מקט: 4-1398-19
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


אופק האירועים

בוקר אחד בחודש נובמבר לפני כמה שנים הייתי בטיסה מעל ברית המועצות. הבטתי במדבר האינסופי הגובל במזרח ביַמת אראל האדישה והלבנבנה וחשבתי על העפיפון, הסרט שהייתי אמור לצלם באביב באזור ההוא. חלום. עולם שלא היה שלי מעולם ולכן קסם לי כל כך. ובעודי שקוע בחלום הזה, המתמסר בהכנעה לנוף הנפרש למטה, הרגשתי כיצד מחשבותיי גולשות אל מחוזות רחוקים. ככה זה תמיד. בכל פעם שאני עומד להתחיל סרט חדש צץ לי בראש אחד אחר.

הרעיון החדש נולד במטוס קטן שטס בשמי איטליה ביום ששרר בו מזג אוויר קשה. עננים עצומים, גשם, רוח. רוח קשה ועקבית, אפורה כמו העננים. מבעד לחלון העננים חולפים במהירות. המטוס נתון לתנודות יבשות וחדות, משנה את מקומו בפתאומיות. עם קצת סבלנות גם לסכנה אפשר להתרגל. העננים עוצרים כמעט בבת אחת ואנחנו מרגישים שהמטוס עומד לשקוע, אך למעשה הוא נזרק כלפי מעלה, לעבר הברק שזה עתה הבזיק. קודם נבעה עוצמת האפור מעוביים של העננים, ואילו כעת — מהברקים הצהובים הקורעים אותם.

אנחנו חוצים חמש סופות רעמים. לאחר הנחיתה נאמר לי שברביעית התרסק מטוס פרטי אחד. אפס ניצולים. שישה נוסעים וטייס.

התעשיין, מענף הכימיה, ואשתו. אפילו תואר בכימיה היה לו, אבל הוא בקושי זכר מזה משהו. התחתן מאהבה. אך נהג לומר שמאהבה עשה טעות. תארי לך מה יקרה, אמר לאשתו, אם יום אחד יהיו לנו ילדים שיהיו זרים לנו כל כך, ממש כמו שאנחנו זה לזה. לפני הטיסה פרצה ביניהם מריבה. הבעל יצא מהבית וטרק את הדלת. שקט ירד על החדר. ובשקט הזה היא הבינה בבעתה שבינה לבינה היא הסכימה איתו לכל אורך המריבה.

הסופר. עשה פעם קורס קריאה מהירה. מאתיים שורות בדקה. בכתיבה לעומת זאת היה איטי מאוד. מעולם לא התעייף מלתקן את העמוד ולקרוא אותו מחדש. שוב ושוב היה קורא את ספריו שיצאו לאור בתקווה מחודשת, ובאכזבה מדויקת היה מחזירם אל המדף. המציאות הייתה לו מושא לפולחן, אך משהיה מתיישב לכתוב — כל קשר בין מציאות לדמיון ספרותי היה אובד לו. החל להזדקק לשירותיה פחות ופחות. כך או כך, התשוקה לקריאה ליוותה אותו עוד משחר נעוריו. עם פרוץ משבר האנרגיה נהג לקרוא מדי ערב לאורו של פנס הרחוב כשפניו מציצות מהחלון. בחצות היו מכבים פנס כן פנס לא. הפנס שלו היה מאלה שכן, והוא נאלץ כל פעם להפסיק. כבר היה מפורסם כשהכיר את התעשיין ואת אשתו. מיד הזדרז לשלוח לה את אחד הרומנים שלו. מאז לא ראה אותה ולא זכה ממנה לשום טלפון או אות חיים אחר. ההזמנה לטיול הממה אותו והחניפה לו כאחד. אולי היא פשוט מתחילה איתו. אך כבר בשדה התעופה די היה לו במבט אחד חטוף בשביל להבין עד כמה טעה, ועניין הרומן לא עמד כלל על הפרק. כדי להפחית מעט מהעלבון החליט לנהוג בנונשלנטיות. זה החזיק מעמד זמן קצר ביותר. כשעלה בכבש המטוס הבחין ברומן של סופר אחר מבצבץ מתוך תיקה של האישה. הדבר היה כל כך חסר טקט בעיניו עד שבחר לשבת בקצה, רחוק ממנה. חוץ מזה, חשב, כאן הרבה יותר בטוח.

המאהבת של הסופר. אובססיבית בנוגע למותה ולקומתה. לאחרונה כתבה מכתב לביולוג צרפתי מפורסם כדי לברר אחת ולתמיד מהו המוות. המוות הוא היפותזה סטטיסטית, השיב הביולוג, כל טוב לךְ. לא נראה לי שהתשובה הזאת תרמה לשיפור המצב, העיר הסופר. חוסר העניין שלו בנושא היה מוחלט. עצתו הייתה שעדיף לא לחשוב על זה. היא הביטה בו בבוז והכניסה את יומנה הקטן אל תוך התיק. קל מדי לדבר על המוות רק בשביל לומר שעדיף לא לחשוב על זה, אמרה. כל זה התרחש בזמן שיצאו מהבית כדי לנסוע לשדה התעופה. בעמוד הראשון של היומן שלה היה כתוב "נא להשיב אל: [שם וכתובת]". חזתה מראש את האובדן. ואכן אותו יומן נמצא ללא פגע בין עליו של תלתן אדום, עם הכתובת חסרת התועלת ההיא, שנכתבה באותיות דפוס הנראות למרחוק.

חבר פרלמנט בדימוס בשנות הארבעים לחייו. שעות אחדות לפני הטיסה זומן להעיד בבית המשפט מטעם התביעה והגיע כבר עם המזוודה. הנאשם היה בחור צעיר שהרג את אשתו בת התשע־עשרה מתוך קנאה. הצעיר טען כי הבחורה התוודתה בפניו שהיה לה מאהב, ואף אמרה שהוא היה המאהב. אך חבר הפרלמנט הכחיש. הנאשם נידון לעשרים ושש שנות מאסר. עשרים ושש היה גם מניין שנותיו, ולפיכך הוא אמור להשתחרר בגיל חמישים ושתיים. בהקשיבו לגזר הדין חש חבר הפרלמנט בדימוס כיצד האשמה והרחמים מתפשטים בקרבו בעוצמה. אבל אז חשב על הבחורה שנרצחה, התרכך והעביר את רחמיו אליה. היה אדם נוח לבריות. זכר היטב את הנשים שדחו אותו במהלך חייו.

גברת בגיל העמידה, רווקה, מושכת. בדיוק חזרה מיריד ברוֹסטוֹב שבברית המועצות, שבו רכשה סוס בוּדיוני בן שנתיים. היא שילמה עליו מאה שמונים אלף דולר. ערב הנסיעה עם החברים חשה בזינוק מטריד בלחץ הדם, ובשל כך נאלצה ללכת לראות רופא. הרופא רשם לה לקסטיב. לקסטיב? גבירתי אולי תתפלא לדעת, הסביר הרופא, שגם המשלשל הכי פשוט יכול לגרום חולשה מרגיעה, כזו שתכניע את האגרסיביות היומיומית שלנו עד למצב של מדיטציה. ההסבר, עוד לפני הלקסטיב, השרה עליה רוגע מסקרן. אולם בשיחת טלפון שניהלה על המקרה עם חבר הפרלמנט בדימוס, הוא הזהיר אותה, באחד מן המשפטים שאמר, שהמתח תמיד מחכה מעבר לפינה. תני אמון במדע, הציע האיש, גם למען השקט שלי עדיף שגבירתי לא תהיה אגרסיבית מחר. יש לי הצעה עבורך. איזו הצעה, רצתה לשאול מיד, מבוהלת, אך לא אמרה דבר. הניחה מידה את הטלפון בלי לנתק והמשיכה להקשיב לקול שבקע מעברו השני של הקו ואמר הלו הלו הלו…

הטייס. נפש מורכבת, אכולת ספקות, מלאת חרדות. נהג להתעורר בבוקר כשהוא מסוכסך עם עצמו. כשעוזרת הבית הייתה מביאה לו את העיתונים היה קורא אותם בנשימה אחת, בכעס. ואז היה מתקשר למישהו כדי להתווכח על מה שקרא. אם בן שיחתו החזיק בדעות שונות משלו, היה מעליב אותו. אך אם החזיק בדעות זהות לשלו, היה נפער ביניהם חלל. בבוקר הטיסה היה רגוע באופן חריג. הייתה שיחת טלפון עם מישהי. לאחר מכן יצא לשדה התעופה. יש לציין את ברכת השלום הלבבית שלו לגברת אחת שהייתה שרויה באבל.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “הבאולינג ההוא על הטיבר”