אֲנִי זוֹכֵר אֶת יְמֵי שִׁשִּׁי
לִפְנֵי הַפֵּרוּק, לִפְנֵי הַהֲרִיסָה.
הָיָה שָׁם חָסֵר וְהָיָה שָׁם מָלֵא,
אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא יַחְזֹר לִהְיוֹת מָה שֶׁהָיָה
וְיִהְיֶה מָה שֶׁיִּהְיֶה.
ספר שירה ראשון, אישי ומרגש מאת המשורר רונן בר.
השירה של רונן בר נעה בין קצוות ומשרטטת צירי מתח – בין כאב לשמחה, בין שחור ללבן, בין מדבר לבין מים חיים, בין האבדן למציאה. לצד ההסתכלות המעמיקה תמיד יש מבט מחוייך, הושטת יד ואמונה כצידה לדרך.
אין עדיין תגובות