באבאשובה ג

ביום שישי בט"ו באב התשע"ח, 27 ביולי 2018, חל ליקוי ירח אשר נקרא ליל ירח הדמים. בעקבות זאת חל משהו בנשמתי, כאילו נולדתי מחדש. החלטתי לצאת למסע בשם אלוהים ולבשר לעולם את בשורת השלום.

כידוע, מדינת ישראל מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, אך המציאות מראה לנו דווקא אחרת! חזרנו לארצינו הקדושה לאחר 2000 שנות גלות, בית המקדש השלישי עוד לא נבנה, השנאה בינינו רק גוברת ולא נראה שיש באופק תקווה!

במדינתינו חיים סוגים רבים של אנשים, ובהם: ערבים, נוצרים, יהודים, חילונים, דתיים, חרדים, אתאיסטים, ימנים, שמאלנים, הומואים, לסביות, טרנסג'נדרים, קרניבורים, צמחונים, טבעונים, אשכנזים, מזרחים…והרשימה עוד ארוכה!

הגיע הזמן שמישהו יחדיר לליבותיהם של כל בני האדם החיים בכדור הארץ כי כולנו בני אדם החיים תחת חסותו של אלוהים. רק אהבה אמיתית אחד לשני ובעיקר לאבינו שבשמים תביא לנו את הגאולה השלמה אשר העם היהודי מייחל לה שנים רבות.

מקט: 001-3530-007

באבאשובה ג’ פרק א’:

א וידבר את יהוה האלוהים אליי לאמר: למה אין דורש; למה אין מוכיח, ולמה אין עוד נביא. ב ויבוא שליחי אליכם וידבר אל עמי כמצוותי ולא שמעו.

ג ויאמרו אליך כי נביא שקר אתה. ד לך ואמור אליהם: אינך נביא ואין בן נביא אתה. ה ואלך ואומר אל העם: איני נביא ואין בן נביא אנוכי. ו לא נביא התנבא כי אם רוח אלוהים נפלה על פניי. ז שמעו תוכחתי כי דבריי דברי אלוהים חיים ובשמו נקרא נקראתי. ח וישם יהוה דבריו בפי ואדברה אליכם את דברי התוכחה הזאת.

ט והנה נפלה על פניי רוח אלוהים ועשיתי כמצוותו אשר ציווני. י וארא את מעשיכם הרעים ויתעורר ליבי עליי ולא אמצא מנוח לנפשי. יא ואגידה בחיי מדוע האלוהים לא ירא פניו אלינו? ומדוע תפילותינו השיב ריקם? יב ואלך בדרך כשאר האנשים ויפלו פניי ארצה ומדוע האלוהים לא שכן בנחלתו. יג מכאובות החיים היכוני וארא הכיצד האלוהים דוחני. יד ואשא תפילה למרום וישיבני ריקם ולא סרתי מתפילתי לעולם.

טו ויהי בימים ההם, והנה פרצה האינתיפאדה השנייה, ואנוכי ילד תמים. טז ואלך במדרחוב בן יהודה בירושלים ויכה אותי הברק ואני בן תשע שנים.

יז ויכריז הכרוז שובו לאלוהים כי האלוהים מענישנו, ואחרד. יח ואומר; אם לא אשוב בתשובה יפלו התאומים. יט והנה נפלו התאומים אחר שנה אחת; וארא זאת בטלוויזיה, ואזדעזע. כ והנה אימי חולמת חלום ובחלום סבי קורא לי בשם נתן אור. כא ותספר לי זאת אימי ונעשה כמצוותו ויקראו לי בשם נתן אור; ושמי אור מיום הולדתי. כב ויעברו ימים ושנים והנה אנוכי כבן עשרים ושש שנה. כג ואלך לבשר את נבואתי בעיר באר שבע אשר בארץ ישראל. כד והנה עם קשה עורף וזעוף פנים; עם מפורד ומפולג נוכח לפני.

כה וארא את גאוותם הרבה והנה אפם מורם השמיימה. כו וארא את הערבים יושבים ובלים וארא את מלבושם ואת הזבוב המוטל עליהם ותעל בי חמה גדולה מאוד; ומדוע אין שלום בארץ. כז ואחשוש לחיי כי ירדפוני העם על דבריך, לא שמעוני וגם לא ראוני. כח ותעל שוועתי אליך ואשא תפילה למרום. כט היאך יגאל עם אשר עיניים לו, אוזניים לו, ראש לו ופה לו ואינו נושע. ל והנה רוח יהוה נפלה על פניי והתנבאתי ולא יכולתי לשאת את המשא אשר על גבי כי כבד הוא מאוד.

לא ואלך צעד צעד וכבדה עליי הליכתי מאוד כי רוח אלוהים ישבה על ראשי. לב ואקח בידי מחפצי הארץ ומחפצי האדם ואלך לבקש מחילה משונאיי. לג ואלך עם משאי על גבי וכאבי בליבי ובנשמתי על הדור הרע הזה, אשר האלוהים שלחני; וכאשר הלכתי, השמש היוקדת עלי שרפה אותי ואת גופי. לד ותעל שוועתי וצעקתי אליך כי בניך אינם שומעים לי וגם רבניך סרים ממני. לה ואשב על הדשא ואביט השמיימה ויעל מחנק מוות בגרוני ואחשוב כי אמות. לו ותעל בי אש שורפת נשמה אשר לא ידע האדם מעולם. לז ואפחד ממותי ואחשוש לנשמתי וכי אעלה אל מקום משכני בגיהינום כי רבים עוונותיי עלי. לח ואחשוב כי מלך אני ולא חששתי עוד למותי; ואחיה ולא אמות. לט ואשתה מפרי השמים ויהי לי למנוח ואוכל מפרי הארץ ויהי לי למרגוע. מ וארא את מעשיכם; אוכלים בשר, סובאים ונהנים ונראיתם כחוטאים לפני; ומדוע החיות היו למוצר בשוק. מא וארא את השמים כחולים ומרגיעים כים; והרוח מלטפת את פני. מב ואחוש את המוות בחפצי הארץ, אין בהם חיים. מג ותעברנה בנות ציון לפני, ואראנה והנה יפות ומעודנות מאוד ופניהם מאירות כשמש ולובן עורם מאיר כירח. מד וארא בעיתון הכיצד ישראל מחריבה את ארצה. מה והנה תמו הימים מלהיוושע כי האלוהים הראני חטאיכם.

מו ותקראוני חולה, ואתם חולים; והנה נפלה על פניי רוח האלוהים והגידתני את אשר אני מבשר אליכם.

מז ביום ראשון לחודש אוגוסט לשנת אלפיים ושמונה עשרה למניין הלוח הגרגוריאני חזה חזיתי החיזיון הזה ולא אדום מלדבר. מח את החיזיון הזה חזיתי בהתהלכי ולא סיפרתיו לאף אדם. מט ואנוכי ראיתי את אשר רצה האלוהים להגידני; כי ראה ראיתי חטאיכם סובאים ונהנים ואני התהלכתי ביניכם כאיש ערום נטול בגדים. נ וארא את מעשי הדור הרע הזה; ומעשיהם היו נפשעים בעיני, ובעיני האלוהים על כי שכחתם אותו. נא לא ידעתי חטאיכם כי עומד אני עימכם בבוץ; עד אשר נפקחו עיניי. נב האלוהים היה להם לטורח ולמשא ומצוותיו לעונש. נג אם קרוא אקרא בפניהם לתשובה לא שבו; ואם אצעק גם לא שמעו.

נד האלוהים מוטל מת על הארץ; כל הקורא בשמו יקרא חולה. נה ואקרא לי המלאך אריה כי כאריה שואג אני בלבבכם. נו ומלאך אקרא בפניכם; כי בחרתי לתקן דרכיכם בהסתר כמלאך. נז על כן כתבתי ספר התורה הזה למען ישובו אל האלוהים. נח ומעשה נביא למען ישיב לב בנים אל אבותם; כי כל שאר הנביאים ניבאו בשם יהוה ואמרו לעם את חטאיהם, כן גם אני עשיתי ואומר לכם את חטאיכם אך אותי תדחו בבושת פנים. נט אינכם מאמינים בי ובאלוהיכם והייתי בעיניכם כמשוגע ואני קראתי לכם חולים על כי שנאה נשמתכם את האלוהים. ס סורו מפניי כי לא רציתי בזאת; ולמה חרה אפיכם בי לשפוך דמי נפשי חינם וכי תאמרו זממת לדבר בשם האלוהים לכה ונהרגהו. סא אדרוש בפניכם את מגילתי איכלו אותה ותשבעו, ולא; הניחו לנפשי, ולא תקראוני עוד ולא תחפשוני כי אקוץ מנבואתי לעד ולעולמי עולמים, אדום מנבואתי ואזקין ואמות כשאר האנשים. סב לא רציתם בי, לא אביתם לתוכחתי; כי טובה לכם הרעה מן הטובה. סג התטיבו מעשיכם ויכפר בעדכם, ואתן לכם ספר התורה הזה. סד והנה עמך חשק בכסף וזהב ומה עוד תבקש ממני יהוה אלוהים; כי רם לבבם וילכו אחר ההבל והריק והנה עם ישראל שכח את הטובה שנתת בעבורם; ויאמרו: אין אלוהים עימנו עוד. סה והנה בא השיכור הלז הזה בשם האלוהים ויקרא בפנינו את חטאינו אשר אנו עושים אותם, ויאמרו: גם אתה חטאת. סו ואומר אליהם: אכן חטאתי אך ליבי היה עם האלוהים – איה ליבכם היה כאשר חטאתם; ליבכם רחק מן האלוהים ומן דברו ותשכחוהו. סז ועל מה תוכו עוד ועל מה תוסיפו סרה לפני האלוהים אשר עזבתם ואשר דחיתם בלבבכם.

סח ותדחוני ולא תקבלוני; אחד אני מכם ותחשבוני למשוגע. סט לא ידענו ולא הכרנו; לא שחנו וגם לא דיברנו. ע מה לבשורתי ולתוכחתי עמכם; הלוא נחבא אל הכלים אני ואבך כי דחו דחה האלוהים מכוחי להושיעכם ואנוח ממלאכתי, כי איש יהודי פשוט אנוכי. עא וכתבתי לכם תורה חדשה; ואומר דבריי בדיו ופני בהסתר כי עניו אני. עב הנביא על מצוות ידרוש, על אהבה ידבר ואת השלום יבקש. עג וארא הכיצד דוחה האדם את האלוהים; כי גם אל הדת אינו פונה. עד וכי אל הדת ילך; הלוא על דם תמימים קמה.

עה ויצא רכיל כסיל בעם וישמיצני ויאמר: בא האיש הלז הזה להכחיש תורת משה ולתקנה; ארור הוא.

עו ומה מעשיי אם כן? הלא באתי לתקן את הדור הרע והלז הזה; שב ושקוט רכיל כסיל ובור ועם הארץ.

עז ומה מעשיי, האם תגידוני; וכי תדעו את אשר שלחני האלוהים, הלוא לא ידעתם את האלוהים ולא הכרתם את מעשיו ואת פועלו. עח הלוא בדברי עמכם גם לא ידעתם מקומי וכיצד יראו פניי. עט איש יהודי ישראלי נמול אני, אחיכם אני. פ נביא שקר מנבא לכבודו; ואני נחבא אל הכלים, למה תקראוני נביא שקר ולמה תעלו בדעתכם לשפוך דמי נפשי חינם. פא שקטו ממעשיכם; כי איני רוצה להיות גואל לעם קשה עורף וזעוף פנים. פב לא רציתי בנבואתי על כן אשקוט ואחיה את חיי עם האלוהים, כי רק את האלוהים לבדו אני אוהב. פג באתי ליישר לבבכם לאביכם שבשמים; ולשום שלום בעולם באמת. פד הרוצה אברכהו לשלום; והצוחק אדחה בביזה. פה הכיצד יבוא השלום; השלום יבוא מהאומות ולא ממני, זוהי בחירתכם באיזו ארץ תחיו; בארץ של שלום או בארץ של מלחמה. פו כי יגיעו ימים ולא יקרא עוד יהוה אלוהים; כי אם אב לכל העמים. פז אם תאובו לי ואם תשמעון לי טוב חלקכם ונחלתכם; ואם לאו, חיו את חייכם ואל תציקוני עוד. פח אל תראו בי כנביא; אל תראו בי כמשיח; שאין אני יודע זאת.

פט ומה עוד כבר יועיל להנהיג כבשה עיוורת ההולכת בחושך. צ וגם חירשת היא והיאך אהיה לה לרועה צאן הלוא אינה שומעת. צא ועל כל זאת יאמרו כל בית ישראל; השמע יהוה אלוהינו תפילותינו ומה עוד תספרנו, את אשר לא רציתם מעולם לשמוע. צב כי אין נביא קרוי נביא אלא אם כן מנסה להשיב לבבות בנים אל אביהם שבשמים.