החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

עבודה בלשון

מאת:
הוצאה: | דצמבר 2023 | 220 עמ'
קטגוריות: עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

40.00

רכשו ספר זה:

כולנו מכירים ומכירות בתי ספר, אולם האם אנחנו יודעים מהו בית ספר? ספרו של יועד אליעז מנסה להציע תשובה לשאלה זו. חקירת המהות של בית הספר כפי שמוצגת בספר עוברת דרך קריאת טקסטים שהקדום בהם נוצר לפני למעלה מארבע מאות אלף שנה, מאות אלפי שנים טרם הופעת ה"הומו ספיינס". קריאה בטקסטים מאוחרים יותר מעלה שהרבה ממה שהיה מרכזי בבתי הספר בתרבויות המזרח הקדום, ואלו של אירופה בימי הביניים, נשאר מרכזי גם בבתי הספר של היום. מפתיעה לא פחות העובדה שהדברים ששרדו אינם קשורים בחינוך.

בחינה יסודית של הפעולות שבהן עוסקות מורות ותלמידות בין כתלי הכיתה מעלה תמונה המזכירה את מה שעושים בסדנה, ואף את פעולתה של מכונה. בסדנה, באמצעות מכונה, וגם במהלך ה"סצנה הפדגוגית", מעבדים חומרים, ובכול המקרים – עובדים. על פי תפיסה רווחת התלמיד והתלמידה הם מטרת העבודה בבית הספר. החקירה שהובילה לכתיבת ספר זה מציעה הסבר חדש אשר לפיו התלמידים אינם המטרה, כלומר ישנה מטרה אחרת לעבודה שהם עושים. המחקר של מהות בית הספר הוביל את המחבר אל סוגיות הקשורות בשפה, במובן הזה שקיומה וגורלה של הלשון כרוך בקיומו וגורלו של בית הספר.

ד"ר יועד אליעז מלמד בחוג לחינוך במכללת עמק יזרעאל. ספרו הקודם, "ארץ/טקסט: השורשים הנוצריים של הציונות", ראה אור ברסלינג (2008).

מקט: 4-585-1714
כולנו מכירים ומכירות בתי ספר, אולם האם אנחנו יודעים מהו בית ספר? ספרו של יועד אליעז מנסה להציע תשובה לשאלה […]

‘בית ספר’ באנציקלופדיה המצוירת של קומניוס

יאן עמוס קומניוס (Johannes Amos Comenius), פדגוג צ’כי בן המאה ה־17 (1592-1670), מוכר בעיקר בזכות ספרו הדידקטיקה הגדולה (Didactica Magna, 1657). בשנת 1658 הוא כתב גם מקראה בשם העולם המצויר (Orbis Pictus), אנציקלופדיה שכל נושא בה מתואר בתחריט. אנציקלופדיה זו הייתה נפוצה מאוד בבתי ספר ובקרב משפחות במרכז אירופה במאות ה־17 וה־18. בפתחה מופיעה הכותרת המלאה: “עולם גלוי: או מינוח ותמונות של כל הדברים העיקריים שיש בעולם, ושל מלאכות בני אדם בעולם, עם יותר מ־150 תחריטי נחושת; נכתב על ידי המחבר בלטינית ובהולנדית, בהיותו אחד מחיבוריו האחרונים; והמתאים ביותר ליכולתם של ילדים מכל מה שהוא עשה עד כה.”

בהקדמה למקראה פונה קומניוס לקוראים: “הוראה היא האמצעי לגירוש גסות הרוח, שאותו יש לספק לתלמידים צעירים בבתי הספר” (Comenius, 1887, p. 13). בהמשך מציין המחבר את הבסיס החושי של ההבנה, ומצדיק דרכו את הצגת הדברים בתמונות. מלבד יתרון התפיסה החושית, המקראה מסודרת לפי כמה הגיונות, ובהם היגיון פירוק השלם לחלקיו. לפי היגיון (דקדוקי) זה, כל אובייקט מורכב מחלקים קטנים, וכדי לדעת את האובייקט צריך תחילה להכיר את חלקיו. כך, הספר מתיימר להציג את “העולם” באמצעות פירוקו לחלקים והצגתם מהגדול אל הקטן. בעמודים הראשונים של המקראה מופיעות תחילה אותיות האלף־בית. כל אות מוצגת כצליל של בעל חיים מצויר. כך למשל, האות B מיוצגת בפעיית הכבש – be e e – ולצד הכיתוב מופיעה תמונה של כבש. לפי ההיגיון המסדר דברים מהגדול אל הקטן, האותיות הן הדברים הגדולים ביותר. מייד אחרי האותיות מופיע “אלוהים”, ולאחריו מופיע “העולם”. בהמשך מופיעים ארבעת היסודות המרכיבים את העולם – אש, אוויר, מים, אדמה. לאחר מכן מופיעים הצמחים ובעלי החיים ואחריהם, בערך שמספרו 36, מופיע “אדם”. הערך שמספרו 98 הוא Schola – “בית ספר”. בתמונת התחריט מסומנים מרכיביו של בית הספר בספרות 1-12 (להלן התמונה והפירוט).

בספר זה אני מבקש לשחזר את מה שעשה קומניוס באנציקלופדיה המצוירת שלו בערך “בית ספר”. ברצוני לצייר תמונה המתארת ומסבירה מהו בית ספר. אלמנטים מסוימים המופיעים בתמונת התחריט יופיעו גם בספר. לדוגמה, קומניוס מציג את בית הספר כסדנה (officina), כמקום שעובדים בו. היבט זה של העבודה בבית הספר יופיע גם בספר. מלאכת הכתיבה מופיעה כפעולה מרכזית שנעשית בבית הספר – המורה כותב והתלמידים כותבים. לצד הכתיבה מופיעות בתחריט מלאכת הקריאה בקול רם ומלאכת השינון. לאורך הספר אטען שמלאכות אלו של כתיבה, קריאה בקול ושינון, מלאכות על לשון ועם לשון, הן טכנולוגיות פדגוגיות בסיסיות. הלוח ממלא מקום מרכזי בתמונה, וגם בחיבור שלהלן יופיע הלוח כאובייקט מרכזי בבית הספר. שלושת הסעיפים האחרונים בתחריט של קומניוס קשורים לסמכות המורה לשלוט בהתנהגות התלמידים ואף להפעיל כלפיהם אלימות. לצד התלמידים הצייתנים, היושבים על ספסליהם וכותבים, נראים תלמידים הנוהגים ב”חוצפה וברשלנות”. למען אלה טרח המחבר להציג שני מכשירי ענישה: מקל וקנה (מקל דק). סוגיית המשמעת והחוויה הלא נעימה הכרוכה בה נידונה גם בטקסט שלי, מכיוון שמדובר בסוגיה חיונית להבנת בית הספר.

להלן הדברים המופיעים בתמונה לפי סדר המספרים. התרגום שעשיתי הוא מתוך מהדורה שפורסמה ב־1887 בניו־יורק. הטקסט מופיע במהדורה זו בשני טורים, מצד ימין המקור בלטינית, ומצד שמאל התרגום לאנגלית. התרגום לעברית מופיע באותיות מודגשות, וכמה מונחים מקוריים בלטינית, לרבות האטימולוגיה שלהם, הוספתי בסוגריים מרובעים, תוספות שלי מופיעות בין {}.

בית ספר הוא סדנה [officina – מהשורש opificium פעולה של עבודה, מהשורש opifex – פועל, עובד]. {שם} מעוצבים מוחות צעירים לתכונות הטובות. הוא {בית הספר} מחולק לכיתות

המורה

יושב על כיסא

התלמידים

{יושבים} ממול על ספסלים, הוא מלמד, הם לומדים

דברים נכתבים מולם עם גיר על לוח

אחדים יושבים מאחורי שולחנות וכותבים

הוא {המורה} מתקן את הטעויות

אחדים עומדים וקוראים בקול [recitante, מורכב מ־re – חוזרים, cito – קריאה, אמירה] דברים שצריך לזכור

אחדים משוחחים ביניהם ומתנהגים בחוצפה וברשלנות

אלה נענשים במקל

ובקנה דק

 

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “עבודה בלשון”