ספרות מקצועית, בתחום עבודת המזכירות הרפואית, זמינה ועדכנית, משפרת את יחסי הגומלין בין נותני השירות למקבלי השירות, ומעלה את יוקרת […]
מבוא לספר המזכירות הרפואיות
הפרקטיקה המקצועית של המזכירה הרפואית נשענת על תכנים ונהלים של מקצועות העוסקים בתחום הרפואי. לדאבוני אין לסקטור ביטוי בחוקים או בנהלים שהוכנו לטובת הפעילות במערכת, למרות מעורבותן ואחריותן המקצועית כבר בשלב קבלת המטופל למערכת הרפואית ובכל שלבי הטיפול בו. מסיבה זו ובכדי להעשיר את הבנתן הבאתי בספר תכנים חוקיים ואתיים הבאים לידי ביטוי בעבודתן המקצועית במסגרות רפואיות, במרפאות ובבית החולים, המחייבים תובנות ועשייה מקצועית של כלל הצוות המעורב ובכללם סקטור המזכירות הרפואיות.
תוכן הספר נכתב בהשראת מנחים דגולים, שבתחילת דרכה של המערכת הרפואית בישראל שאפו לפתח את מקצועות המזכירות הרפואית ולהשריש את המקצוע בין יתר המקצועות והתחומים העוסקים בתחום. מר יצחק לוזיה, גב’ אמה וולנשטיין שילון ומר צבי כוכבי, בעלי חזון והשראה, תרמו מהידע ומהתפיסה המקצועית שלהם, שאבו מידע ממקורות מידע בעולם ויישמו בהתמדה את חזונם. הודות לפתיחותם ולחידושים שהקפידו ליישם במערכת הבריאות, התפתח והתרחב תחום המזכירות הרפואית.
בספר, ריכזתי מידע עדכני מקצועי וכללי, ברוח הזמן, ושילבתי גם מעט היסטוריה מקצועית, כדי לגבש זהות עצמאית ברורה לעובדות בתחום המזכירות הרפואית במטרה להעצים אותן ולאפשר להן להתרענן במידע ולהתוודע לנושאים מעשיים ואתיים, בהתאם לחוקים ונהלים משמעותיים במערכת הבריאות. האתגר החשוב רתם אותי לעריכה מחודשת של הספר ולעדכונו, מהיבט החשיבות שיש בידע מקצועי ובתרומתו להבטחת איכות השירות, ומהיבט הדגש על האווירה המחייבת, מרגע כניסתו של האדם החולה למרפאה או למוסד רפואי, ההכרה בחשיבות הידע והמיומנויות של העובדים, הצורך בהנגשת המידע לפונים עם מודעות לצורכיהם ומתן מידע על האפשרויות הקיימות בתחום הזכויות שלהם כנזקקים לשירות הרפואי. התפיסה המנחה היא שתחום המתפתח מדעית צריך הובלה מנהיגותית ותמיכה של סגל מקצועי בעל הכשרה בהתאם, וכן ידע הנותן הגנה לעובד ושומר על כבודו כאדם וכבעל מקצוע. סקטור המזכירות הרפואיות, כיתר הסקטורים המקצועיים, זקוק לעדכונים ולהשתלמויות שוטפות בנושאים הנוגעים לעבודתן המקצועית, מפגשי לימוד משותפים, הרחבת ידע והחלפת דעות, הנגשת מידע על חדשנות בתחום ועל זכויות ושירותים הקיימים לטובת הפונים, התוודעות גם למתרחש בתחום במדינות אחרות, היחשפות לאנשי מקצוע בארץ ובעולם ושיתוף בידע.
העבודה במזכירות הרפואית תובענית, נעשית לעתים תחת לחץ, מחד גיסא, יש בה פוטנציאל שירות ועשייה מבורכת, מאידך גיסא, המציאות מחייבת לתת הגנה לעובדים מפני התעמרות בעבודה מצד הממונים. לשים דגש על השארת האגו בבית.
הגדרות התפקיד כפופות להתחדשות בתחום ומושפעות מכך, ומעדכון ארגז הכלים ביחס לשינויים המתרחשים, מגישה ותפיסה תואמים, מהיבט חברתי וכלכלי, ומהבנת החוקים והנהלים המותאמים לרוח התקופה. הניסיון מלמד כי יש חוסר אחידות בהבנת הנהלים המקצועיים ובידע עדכני. תחום הפסיכיאטרייה התפתח ברמה עולמית, מתבסס על זכויות האדם ורוח הומנית המתבטאת בחוקים ובנהלים, וברפואה הכללית התבסס חוק זכויות החולה תשנ’ו—1996. החוקים תרמו להציב את האדם החולה במרכז ולתת טיפול בגובה העיניים. מטרתם המוגדרת הייתה למגר התנהלות של פטרונות כלפי האדם החולה ותופעות של פירוש החוקים בהתאם לרצון העובדים.
תפיסתי המקצועית מושפעת מהאמונה שעובדים הנותנים שירות ופועלים בתחושת שליחות, צריכים גיבוי ממי שמנהל אותם, שיעצים את רוח המנהיגות בקרבם, כדי שיפעלו מתוך רצון לעשות לטובת הזולת, לשפר ולטייב. ארגון המציב ערכים חברתיים בסולם ערכיו, מוצא עובדים המגלים אחריות מקצועית. תמיכת הארגון וערכיו בעובדים ובצמיחתם מייצרת חיבור חיובי וביטחון בהבנה ששומרים על כבודם ופרטיותם ונותנים הגנה גם מפני התעמרות הממונים עליהם. חשוב לתת לזה ביטוי בתקנון הארגון, בדיוק כפי שקיימת הגנה בחוק ובתקנון מפני הטרדה מינית. להנהלת הארגון צריכה להיות ברורה העובדה שהעובדים זקוקים לבסיס יציב, לכבוד אלמנטרי, למקום שמספק להם עקרונות ערכיים וביטחון בעבודה למען מבוטחיו ולמען שגשוגו כארגון.
למגע האנושי אין תחליף, הבנה שהתחדדה עם התפשטות נגיף הקורונה בעולם גם לתקשורת טלפונית יש משמעות. דגש על הקלה על סבלו של האדם החולה, הנזקק למענה אנושי, תוך שימוש ביישומיים טכנולוגיים, דגש על יצירת קשר עין, על הקשבה התורמת לרווחה נפשית ונוסכת תקווה. אדם חולה המתקשה להשיג מענה אנושי, חווה תסכול רב בניסיונו לקבוע תור או לברר פרטים על שירות קיים או על זכויותיו. הטכנולוגיה המפותחת והמענה מבוטים מפעילים את הפונה בטלפון לבצע הוראות שלא תמיד מובנות לו, וגוזלות זמן יקר בשעה שזקוק לאוזן קשבת ורגישה אומנם נחסך זמן מענה אנושי, מצב היעיל למערכת, אך מבקש השירות נפגע, ולא מדובר רק באנשים מבוגרים או במאותגרי שפה, יש רבים נוספים הזקוקים להכוונה אנושית ולשיחה אישית. נגישות טכנולוגית אינה תחליף למענה האנושי אדיב על אף יתרונותיה.
המציאות הקיימת עתירה בטכנולוגיה מפותחת ואפליקציות משוכללות, שימשיכו להיות כלי שימושי שיבסס יישומו בחיי האנושות. לטכנולוגיה המפותחת יתרונות רבים בתקשורת זמינה, בנגישות המידע ובשיפור איכות המידע הרפואי הקריא, אך השימוש בהם מצריך ידע ומיומנות גבוהה. מרבית הארגונים מיישמים שימוש באפליקציות ומכוונים להתנהלות עצמאית, לפונים בכל הגילים, אך זו צריכה להיות קלה וברורה תוך תמיכה אנושית זמינה הקשר האנושי משמעותי ביותר ביחסים בין בני אדם, ובעיקר אלו הזקוקים לאוזן קשבת.
בקרב הארגונים, התגבשה תוכנית להכוונת ציבור הלקוחות להשתמש באפליקציות ובמכשירים חכמים. התנהלות כזו נכפתה גם על ציבור המבוטחים. לחיות במודעות, בו־בזמן שהתלוננו על מנהגי הדור הצעיר, שמנהל את כל קשריו וחייו באמצעות אפליקציות, שראשו טמון במכשירים הניידים או במחשבים האישיים, טענו כלפיו שאינו מתקשר חברתית ואינו מפתח מיומנות שיחה, לא הביאו בחשבון מקרים שבהם כולנו נזדקק למיומנויות אלו. עם פרוץ נגיף הקורונה ב־2020, כאשר נכפה ריחוק פיזי על בני האנוש, השימוש ביישומים הנגיש את התקשורת, הטכנולוגיה זימנה סוג של קשר בזום, מישהו, עם פנים וחיוך, שאמר מילים מנחמות וסייע להתגבר על תחושת הבדידות, אך עד מהרה התברר שלא לכל אדם יש מחשב, ולעתים בבית אחד יש רק מחשב בודד הנמצא בשימוש מספר נפשות בבית, וזאת נוסף לבעיות הקשורות בהתחברות וחוסר ידע בשימוש באמצעים הטכנולוגיים. המשבר הנגיפי העולמי הדגיש את הבעייתיות המתלווה לשימוש בטכנולוגיה, על אף יתרונותיה, זה העצים את ההבנה שאין תחליף לקשר אנושי השומר על הרווחה הנפשית ומציל מן הבדידות, בכל הגילים, מלידה ועד זקנה מתקדמת.
במערך הפסיכיאטרי, יישום הרפורמה הכלכלית לא תרם לשיפור תהליכי הפנייה הדחופה או לקבלת תורים למרפאות הפסיכיאטריות. הפניות שנעשות באמצעות פקס, ממעיטות את המענה האנושי מאחר שלא הכינו את המזכירות הרפואיות במרפאות לשינוי בתהליכי הפנייה, הוסבר רק על דרך הפנייה. כאשר יש מענה אנושי, הוא מונוטוני, חסר סבלנות, מדקלם ביובש את הנהלים ומשדר בטון חד־משמעי ‘אין דחוף ואין קדימות’! והדבר הבלתי סביר מתנהל במרפאות פסיכיאטריות המנוהלות בתוך מרפאה כללית ייעודית. וכפופה לנהליה ולא לנוהלי המקור שיצר בה שלוחה, דבר הכרוך בחוסר הבנה בסיסי.
בכל מקום שבו ציינתי את תפקידי המזכירה הרפואית, הכוונה היא לכלל העובדים, ללא הבחנת במין העובד.
טִיפּוּחַ מַסְלוּל תַּלְפִּיּוֹת
בְּהַגָּשַׁת טִפּוּל רְפוּאִי יָעִיל וְיַחַס לָאָדָם הַחוֹלֶה.
בַּהַכְשָׁרָה הַמִּקְצוֹעִית — לָשִׂים דַּגֵּשׁ עַל מְצוּיָנוּת כְּעֵרֶךְ.
לְתַחְזֵק עֲרָכִים מוּסָרִיִּים — כְּמוֹטוֹ שֶׁל הָאִרְגוּן,
בְּפִרְסוּם וּבְתַחֲרוּת כַּלְכָּלִית בֵּין הַקּוּפּוֹת הַמְבַטְּחוֹת,
לֹא לָתֵת דַּגֵּשׁ רַק עַל מִבְנִים יוֹקְרָתִיִּים
וּגְבִיַת תַּשְׁלוּם עַל שֵׁירוּתִים מְיֻוחָדִים.
הַמוֹטוֹ — הָרְפוּאָה הִיא צֹרֶךְ בְּסִיסִי שֶׁל כָּל אוֹרְגָּנִיזְם!
אין עדיין תגובות