החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

עולם דמיוני

מאת:
הוצאה: | 2020 | 135 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

24.00

רכשו ספר זה:

״זה היה ביום האהבה, כולם היו מאושרים, זוגות התנשקו, האווירה הייתה רומנטית ומיליון פרחים הועברו מיד ליד. כולם קיבלו פרח ליום האהבה, אבל אני הייתי היחידה שלא קיבלה כלום. יצאתי מהכיתה ולפתע מישהו שם בידי פתק שבו כתוב: "תפגשי אותי בחצר בית הספר"…

 

שירה קינן, היא תלמידת כיתה י"א, היא יוצרת, כותבת סיפורים ושירים. מילות השירים שזורים בין הסיפורים. שירה רכשה את מיומנות הכתיבה מהר מאוד בכיתה א' ובבית הספר היסודי. שיריה וסיפוריה היו מוחבאים בתוך מגירה. ביקורים תכופים בספרייה בקיבוץ ובבית הספר גרמו לה להתאהב בקריאה ולהשתתף בסדנת "כתיבה יוצרת" בבית הספר בהנחיית המורה לספרות יעל עומר. בנוסף, קיבלה השראה גדולה ו"טיפים" בכתיבה מהסופרת ליאת רוטנר שהשתתפה בסדנת כתיבה אצלה בבית. למורה של שירה לפיתוח קול, ליטל ברקן, יש תרומה ניכרת בעידודה של שירה לכתוב ולהלחין, והיא מלווה אותה בנגינה בגיטרה.

ימי הקורונה בבית עוררו את הרצון לעסוק במשהו אהוב ואת ההחלטה לפתוח את ״מגירת הסיפורים״, להוציא לאור את ספר הביכורים שלה ולשתף עוד מתבגרים שחווים חוויות דומות.

 

״עולם דמיוני שבו תמיד רוצים לנצח, תמיד רוצים לאהוב. עולם דמיוני שבו קסמים וזיכרונות, שיש לך בו הפתעות.״.

מקט: 4-1272-832
״זה היה ביום האהבה, כולם היו מאושרים, זוגות התנשקו, האווירה הייתה רומנטית ומיליון פרחים הועברו מיד ליד. כולם קיבלו פרח […]

 

1

הנשף הגדול

ביום הראשון ללימודים, מאיה קמה, התלבשה, התקלחה ואכלה ארוחת בוקר בזריזות כדי לא לאחר לבית הספר. בדרך לשער בית הספר פגשה את יוני, חברה הטוב, אמרה לו שלום ורצה לשיעור.

היא נכנסה לכיתה ובירכה לשלום את חברותיה הטובות סיגל, רותם וניצן. כשישבה במקומה מצאה פתק על שולחנה, שבו היה כתוב: “תלכי איתי לנשף האביב הגדול? שלך, המעריץ הסודי”.

מאיה הייתה המומה ונרגשת מההזמנה, ומייד הראתה את ההזמנה לחברותיה.

“מי זה?” שאלה ניצן, “הוא נשמע רומנטי”.

“את תלכי איתו לנשף?” שאלה רותם.

“תנסי”, אמרה סיגל, “מה תפסידי כבר?”

מאיה לא ידעה מה להגיד, ולכן שתקה ולא אמרה כלום לחברותיה.

היא ניסתה לגלות מיהו המעריץ הסודי, וכשחזרה הביתה מצאה פתק נוסף, הפעם בתיבת הדואר שלה: “חפשי אותי לפי הריח שלי, עוד תמצאי אותי”.

מאיה לא הבינה למה הוא התכוון. לפתע נזכרה בריח של הבושם ששמה בבוקר.

כעבור דקות אחדות מצאה פתק נוסף: “סליחה, זה הבושם שלך שמריח כמו זר ורדים באביב הפורח?”

היא כתבה לו פתק שבו כתבה: “אתה גם משורר? אתה מפתיע אותי מיום ליום”, והשאירה אותו סמוך לתיבות הדואר.

למוחרת הגיע פתק חדש: “ברור, בשבילך הכול, עד חצי המלכות. יש לך עיניים משגעות, ראיתי אותך בבית הספר והתאהבתי בך ברגע הראשון. אני מאמין שבמהרה תמצאי אותי, נסיכה שלי”.

כשהגיעה לבית הספר, מצאה פתק נוסף על שולחנה: “עוד רמז: יש לי שיער חום ועיניים בצבע תכלת. אני לובש עכשיו חולצה עם כפתורים, בצבע לבן בוהק”.

מאיה חיפשה בבית הספר מישהו בחולצה עם כפתורים, והינה הוא נעמד לפניה. “היי, שמי ברנדון, ושמך?”

“שמי מאיה, וחיפשתי אותך הרבה, ברנדון”.

“נלך לנשף האביב?” שאל.

“כן”, ענתה לו.

חיוך עלה על פניו של ברנדון, ואף היא חייכה. “כדאי שנתארגן, הנשף מתחיל בשעה מוקדמת, והייתי רוצה שנהיה מלך ומלכת נשף האביב”.

כשהגיעו לנשף, הם נדהמו מהאורות, מהמוזיקה ומהריקודים הקצביים. “יאללה, בואי נראה להם איך באמת רוקדים פה”, אמר לה ברנדון, “את באה?”

מאיה נתנה למוזיקה לסחוף אותה, ופתאום הרגישה בחום גופו של ברנדון. היא הייתה מהופנטת מהריקוד שסחף אותה לאורך הלילה המדהים שחוותה.

“אני אוהב אותך, מאיה. גם את אותי?”

“כן, גם אני אוהבת אותך”.

הם התנשקו נשיקה מתוקה, סוחפת ועזה.

“הגיע הזמן להכריז על מלך ומלכת הנשף”, נשמע מכיוון הבמה, “הזוכים הם מאיה וברנדון, גשו לקחת את הפרס שלכם”.

שניהם עלו על הבמה נרגשים ומאושרים מהלילה המופלא והקסום הזה, שלא חוו מעודם. הם זכו בטיסה לתאילנד, ארזו את המזוודות וטסו מאושרים ושמחים לחגוג את אהבתם.