המחיר כולל משלוח עד הבית! שני שפים ששונאים זה את זה. תחרות שמציתה את הלב. הכל כשר באהבה ובבישול… […]
1.
ג'וליה
ישנם שני דברים שאני אוהבת: אוכל טוב וסקס טוב.
בהתחשב בכך שהחיים החליטו לגזול ממני את אהבתי הראשונה, הייתי רוצה לפחות להיות מסוגלת ליהנות כמו שצריך מאהבתי השנייה. אבל…
כל התנאים כדי שהפגישה העל־זמנית ביני ובין ולוקה — ככה קוראים לבחור שהכרתי בטיסה מרומא לניו יורק — תהיה מספקת עד כדי עונג היו לפניי: משיכה מיידית מרגע שחגרנו את חגורות הבטיחות, כימיה אוטומטית מהמילה הראשונה, הבנה גוברת לכל אורך הטיסה… בקיצור, ברגע שנחתנו בג'יי־אף־קיי, לא עמדנו בפיתוי הסוויטה שלו שקראה לנו, אליה הגענו לאחר נסיעה ארוכה ולוהטת במונית.
אחר כך הכול התמוסס.
שתי שניות אחרי שנכנסתי לחדר, לוקה קיבל שיחת טלפון מאימא שלו והוא חשב שאין זמן מתאים מזה לענות לה. השיחה נמשכה חצי שעה, ובמהלכה הוא הרגיע אותה לפחות עשר פעמים שהוא בסדר, שהוא אכל, שחדר המלון נקי והמלון נמצא באזור בטוח של העיר, שהוא יתקשר אליה יותר מאוחר, שהוא לא ייסע ברכבת התחתית בלילה ושהוא לא ישכח לקנות מזכרות לסבתא ולדודות…
אותי עניין דבר אחד, אחד בלבד, שינתק כבר את הטלפון הארור הזה ושנמשיך כבר מאיפה שהפסקנו.
האווירה הצטננה, וכשניסיתי להצית אותה מחדש, לוקה לא עמד בהבטחותיו, 'אני אגרום לך לצרוח מרוב עונג,' הוא אמר לי במונית.
בטח. ממני הוא קיבל טיפול 'הכול כלול', אם אפשר לקרוא לזה כך, ואילו כלפיי הוא לא טרח להשקיע את המינימום של המינימום, וכשאמרתי לו בביישנות שנשארתי באמצע הדרך, הוא הסתכל עליי כאילו אין שום דבר שהוא יכול לעשות, וביטל את העניין ב'חבל, אני מצטער,' לפני שנכנס למקלחת, אדיש לנוכח האכזבה על פניי.
גם אני מצטערת.
מטומטמת שכמותי שהתייחסתי למשיכה אינסטינקטיבית. בפעם הבאה אלמד.
אני לוקחת את הטרולי שלי ועוזבת את המלון, חוצה את הלובי לעיני מבטו הזדוני של השוער.
אני יודעת מה הוא חושב, הוא שופט אותי. אותי, לא את לוקה, הוא גבר, על כן נורמלי שיהיו לו מפגשים מזדמנים, אני לא אתפלא אם אחר כך, הוא גם ייתן לו כיף.
אני לעומת זאת, זוכה לקבל מבט שיפוטי.
נשים חושבות על סקס בדיוק כמו גברים, יש להן אותם הצרכים והן רוצות בדיוק אותו סיפוק, אבל אוי ואבוי אם מישהו יגיד את זה כי בחורות טובות לא אוהבות סקס.
צעדת הבושה שלי מנדה אותי מתואר 'הבחורה הטובה', אף על פי שאני עומדת בכל הדרישות כדי להיות בחורה טובה.
אני בחורה ממש טובה, אני רוצה להגיד לשוער הזדוני, אולי לא הכי טובה בעולם, אבל אף אחד לא מושלם.
ואלה הטיעונים:
1. אני בת טובה ואחות טובה, אני מטפלת באבא שלי ובשני האחים הגדולים שלי מאז שאימא מתה (כשהייתי בת שלוש־עשרה).
2. אני עובדת טובה, שגדלה בעסק המשפחתי. ברגע שסיימתי את השיעורים הייתי מתחילה ללוש, לאפות ולרחוץ כלים, תלוי במטלות שהוטלו עליי במסעדה.
3. הייתי גם בת זוג טובה — לפחות, עד שהחלטתי לשים סוף למערכות יחסים ארוכות — דואגת ומלאת התחשבות כלפי הבחור שבו הייתי מאוהבת. את העובדה שהדאגה וההתחשבות שלי הופנו אל האדם הלא נכון הבנתי מאוחר מדי.
עם הזמן, כנראה ויתרתי על האהבה הגדולה, אבל דלתותיי תמיד פתוחות בפני מאהבים גדולים, בלי שזה יהפוך אותי לבחורה זולה, לכן שוער יקר, אתה יכול לדחוף את המבט הזדוני שלך ל…
'איפה את? אבא שאל עלייך ונאלצתי להגיד לו שנשארת בשדה התעופה כי המזוודה שלך לא הגיעה. תחזרי הביתה לפני שהוא יגיע בעצמו לשדה התעופה.'
הודעה מליזה, הכמעט־אחות שלי, מחזירה אותי למציאות.
ליזה היא בתו של הסנדק של אבא שלי, טוני לו ביאנקו. ההורים שלנו שימשו קודם עדי החתונה זה של זה, ואחר כך הסנדקים בהטבלת הילדים שלהם. על אף שאיננו חולקות אף טיפת דם משותפת, קשה להבין איפה מסתיימת המשפחה שלי ואיפה מתחילה המשפחה שלה. בני משפחת וילה ובני משפחת לו ביאנקו הם בלתי נפרדים.
ליזה התלוותה אליי לאיטליה — בילינו שלושה שבועות בפאלרמו, נאפולי ורומא — אבל במטוס ישבנו במושבים נפרדים והיא לא יודעת מה קרה בטיסה שלי אף על פי שהיא יכולה לדמיין את זה.
'אני במונית,' אני עונה לה, ותגובת ה'שקרנית' שלה מאשרת בפניי שהיא כבר יודעת בלי שאצטרך להגיד לה כלום.
כשאני יוצאת מהמלון אני פונה לעבר שדרות ברודווי כדי לחפש מונית, אף שנראה שהכביש פקוק והתנועה זזה בקצב של צב.
לפחות הפסיק לרדת גשם, נחתנו בניו יורק בזמן מבול ואין לי מטרייה.
אני מאתרת מונית צהובה פנויה, עם שלט 'פנוי' דלוק, ומתחילה לצעוד לעברה, אבל ברגע שאני נעמדת על שפת המדרכה, עובר אופנוע במרווח הצר שבין הספסל למסחרית חונה ומתיז צונאמי של מי גשם מטונפים מהשלולית שהצטברה בקצה הכביש.
אני ספוגה כולי בנוזל חום ועכור מכף רגל ועד ראש.
'אידיוט!' אני צורחת בכל האוויר שיש לי בריאות.
הרמזור מתחלף לאדום, האופנוע נאלץ לעצור וכך אני מחליטה לגשת לרוכב השמוק ולהגיד לו מה דעתי עליו.
'היי, אתה!' אני צועקת ומתקרבת אל הבחור. הוא חובש קסדה שעליה כתוב 'אבא׳לה רווי זימה' ומקל של סוכרייה על מקל משורבב מבין שפתיו… פתטי. 'חמור עם רישיון! מה חשבת לעצמך, עבריין פגע וברח שכמוך?'
אין עדיין תגובות