מעטים הספרים המהלכים על קוראיהם קסם מהסוג שהופך אותם ל"ספר משנה חיים". בחלוף ארבעה עשורים מאז פרסומו, ניכר בברור כי מהפכת קנה הקש של פוקואוקה ניחן בתכונה נדירה זו. הוא תורגם ללמעלה מ־25 שפות וזכה להיות אבן דרך מרכזית בהגות התנועה הסביבתית. הדבר מפתיע במיוחד בהתחשב בכך שהנושא המרכזי של הספר הוא גידול דגנים – כיצד יכולות הוראות לגידול דגנים לשנות חיים? אלא שברור כי הדיון החקלאי משמש בו כמקרה דגם לדיון בחיים הראויים בכלל. למעשה, זהו ספר על בעיות החיים בעידן המודרני והצעת דרך לפתרונן. זוהי בשורתו של אדם שהקדיש לסוגיה זו את מרבית חייו הבוגרים והגיע לתוצאות מרשימות, בשטח, ובצדן תובנות חשובות, אותן הוא חולק בלהט. מחקרו של פוקואוקה נעשה מתוך עניין רב בחקלאות המסורתית המקומית מחד, בצד היכרות "מבפנים", כמדען, עם החקלאות המודרנית מאידך. פוקואוקה מביט בזו כמו בזו במבט מפוכח, כאשר כאבֵן בוחן משמש לו עולם הצומח כפי שהוא מתנהל מעצמו בטבע. נקודת מבט עצמתית זו מאפשרת לו לזהות את המקומות הטעונים שיפור בחקלאות הרווחת ובאורחות החיים והמחשבה בכלל, ולפתח שיטה המבוססת על יצירתיות, פשטות ושיעורי הצלחה מפתיעים.
מסנובו פוקואוקה (2008-1913), איכר ופילוסוף, התפרסם בזכות שיטת החקלאות הטבעית שפיתח הנודעת בכינויה "חקלאות של אפס מעש" המתבססת על עקרון גדילת הצמחים בטבע ללא התערבות יד אדם. מאז 1970, פרסם פוקואוקה ספרים ומאמרים מדעיים ביפן, תועד בסרט דוקומנטרי והפיץ רעיונותיו בריאיונות רבים. השפעתו התרחבה אל מעבר לתחום החקלאות הטבעית. חוותו הפכה למוקד עלייה לרגל ורעיונותיו היוו מקור השפעה לעוסקים בתזונה טבעית ובסגנון חיים המאמץ חזרה לטבע. במסעותיו הרבים בעולם לימד את שיטותיו בסדנאות, וסייע באמצעותן להפוך אדמות בור באפריקה, מזרח אסיה ואף באירופה לאדמות הראויות לגידול ירקות.
על פעילותו הציבורית קיבל בפיליפינים את פרס "רמון מאגסייסיי" (1988) הנחשב ל"פרס הנובל האסיאתי" ואת פרס "מועצת כדור הארץ" (1997) שהתכנסה באותה השנה בריו דה־ז'נרו.
אין עדיין תגובות