החנות

עַכְשָׁו בָּרֶגַע הַזֶּה כְּשֶׁהַפַּחַד אָסוּף כְּאֶגְרוֹף וְהָאֶפְשָׁרֻיּוֹת בֶּטֶן רְפוּיָה אוּכַל לְשַׁחְזֵר מַה קָּדַם לְמָה אֵיךְ הִתְגַּלְגְּלוּ הַדְּבָרִים וְאֵיךְ אֲנִי מְצוּיָה כָּאן בַּמַּצָּב הַזֶּה שֶׁבֵּין לְבֵין עֲדַיִן בִּקְדַם הַחְלָטָה וְיֵשׁ מִין רַעַד שֶׁפּוֹתֵחַ שֶׁסּוֹגֵר     השירים בספר זה, כמו הזמן... להמשך

לִפְעָמִים אִשָּׁה הִיא חַיָּה אֲבוּדָה", אומרת סמדר אימור בשיר הפותח של "מסע הציפורים הכבדות", ופונה לעסוק בטירוף וביופיו: "מִי שֶׁרוֹצֶה אוֹתָהּ אִשָּׁה / מְפַרְפֵּר בִּסְבַךְ עֶרְוָתָהּ, / נוֹשֵׁק לְטֵרוּפָהּ / מִתְגּוֹלֵל לְרַגְלֶיהָ הַקָּשׁוֹת / מְבַקֵּשׁ עַל נפְַשׁוֹ, עַל נפְַשָׁהּ". ברוח... להמשך

  לִפְעָמִים דַּי בְּמִלָּה אוֹ שׁוּרָה שֶׁמּוֹשֶׁכֶת אַחֲרֶיהָ אֶת כָּל הַשִּׁיר כְּקוֹץ הַיּוֹצֵא בִּשְׁלֵמוּתוֹ כְּשֶׁמַּצְלִיחִים לֶאֱחֹז בְּקָצֵהוּ.   וְלִפְעָמִים הַקּוֹץ נִשְׁבָּר וְנִשְׁאָרִים עִם הַקָּצֶה בַּיָּד וְעִם הַכְּאֵב שֶׁפְּעָמִים נוֹתָר בִּפְנִים אַף שֶׁהַשִּׁיר כְּבָר בַּחוּץ.   יבחר גנאור נולד בירושלים (1957).... להמשך

סורג געגוע וְאוּלַי הָרֶגַע הֲכִי אִינְטִימִי טָמוּן בִּנְשִׁיכַת הַזְּמַן שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ סַבְתָּא, כֵּיצַד הִתְיַשַּׁבְתְּ לְיָדִי וְחָשַׂפְתְּ מַחְבֶּרֶת סְתָרִים, אוֹתִיּוֹת נְחוּשׁוֹת וַעֲגֻלּוֹת: א', ב', ג'. אַחֲרֵי שֶׁיָּלַדְתְּ עֲשָׂרָה יְלָדִים בְּעִירַאק שֶׁחָרְבָה בְּנַפְשֵׁךְ אֲבָל פָּרְחָה בְּכִתְמֵי סִינָרֵךְ, אַחֲרֵי הַשָּׁנִים בַּמַּעְבָּרָה בָּהֶן עוֹרֵךְ... להמשך

ּשׁ הַקָּדוֹשׁ עִם הַלַּיְלָה אֲנִי בָּאָה עַל דְּבַשׁ חֲלוֹמוֹתַי וְהַסּוֹדוֹת נִגְלִים לִי רַק יוֹסֵף מֵבִין פַּס כֻּתָּנְתּוֹ נמִשְָׁךְ מִמֶּנּוּ והָלָאְָה אֵלַי לְתוֹךְ הַלַּיְלָה הַחֲלוֹם אֵינוֹ שֶׁקֶר הַשֶּׁקֶר הוּא הַבּוֹר. שלומית נעים-נאור היא הבטחה שמתחילה עתה - עם יציאתו של ספר... להמשך

לספר ביכוריו של שוקי גוטמן, "פסנתר מושתק קול", יש הרבה קולות. למעשה, הפסנתר הזה הוא תזמורת שלמה — תזמורת של אדם אחד. השירים של גוטמן משתברים למגוון צירופים לשוניים, עשירים ברטוריקה ובשינויי גוף מפתיעים; כך למשל הוא כותב בשיר 'ביקור... להמשך

לחיפה אֲנָשִׁים מְחַפְּשִׂים כְּתוֹבוֹת בְּמַסָּעוֹת שֶׁל יָמִים, מַגִּיעִים וּמִיָּד מַמְשִׁיכִים. נָשִׁים יוֹצְאוֹת בְּמַשָּׂאוֹת וּמַסָּעוֹת, חוֹזְרוֹת לַכְּתוֹבוֹת שֶׁנִּתְקַבְּעוּ מִזמְָן. קֶשֶׁת זָהָב בִּכְחֹל הַמַּיִם זוֹהֶרֶת בַּגֶּשֶׁם פְּנִינִים אֲפֹרוֹת הַיּוֹם כְּמוֹ פַּעַם מִבֵּיתִי, אַרְמוֹנוֹת בָּתֵּי סָרָקבִּי הִזְדַּקְּנוּ בְּגָאוֹן, גִּנּוֹת יַלְדוּתִי עֲדַיִן מְצַפּוֹת לִפְרִיחָה,... להמשך

מחַשְָׁבהָ חדֲָשָׁה בְּתוֹךְ הָאָבָק בּוֹהֶקֶת פִּתְאֹם. שַׁפִּירִית שְׁקוּפָה עַל כַּף יָדִי פְּרוּשָׂה לִרְוָחָה. להמשך

מְאַבְּדוֹת אִזּוּן וְצוֹלְלוֹת בִּשְׁאָגוֹת נוֹרָאוֹת. מְסַמְּנוֹת בְּפַסִּים אֲדֻמִּים אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה. מְאַתְּרוֹת נְקֻדַּת הִתְיַחֲסוּת וְשׁורוֹת בָּהּ – הַלְּבִיאָה מַגְדִּירָה שֶׁטַח מִחְיָה. להמשך

עכשיו הנסיעה" הוא ספר של מרחקים ושל שִיבה. ממרחקיו חוזר המשורר האב, המשורר הבן, אל בתו האהובה, אל ילדותו הדבשית והמסוכסכת, אל אביו המת, אל ארץ הנהרות של סבתו, אל זכר אהבותיו שבניכר, אל ארצו היודעת להתאכזר. הוא חוזר אל... להמשך

מֵרֶגעַ שֶׁעָלהָ אָביִ ליְשְִׂרָאֵל סָכַר אֶת פִּיו מעְַט ספִּרֵ מעְַט נזִכְּרַ קְצָת צָחַק וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁרָצִיתִי עוֹד ולְֹא ידַָעתְִּי שֶׁחסָרְַתִּי אֶת קָהִיר שֶׁלּוֹ להמשך

אובדן אטי רִקּוּד עִפָּרוֹן נִלְכָּד בְּרֶשֶׁת כָּאוֹס. מַקּוֹר וּשְׁתֵּי עֵינַיִם נוֹלָדִים עַל דַּף. בַּרְוָז מְכֹעָר מַבִּיט אֶל עָל. רַגְלַיִם עֲיֵפוֹת קוֹרְסוֹת עַל דֶּשֶׁא. אוֹר שֶׁמֶשׁ מִשְׁתַּקֵּף בְּטִפּוֹת טַל. שָׁמַיִם כְּחֻלִּים צוֹבְעִים אֶת הַיָּם. מַבִּיט וְלֹא רוֹאֶה. נוֹשֵׁם וְלֹא מֵרִיחַ. דִּמְעָה... להמשך