החנות

לאחר שהאישה המערבית זכתה מבחינה חוקית כמעט לשוויון מלא, היא אינה חשה לא שביעות רצון ולא שחרור אמיתי. הנשים שוחררו, אך לא הנשיות - זו עדיין נותרה כלואה במרתפי הלא מודע האנושי. הנשים מבקשות היום ללמוד את סודה של הנשיות.... להמשך

"בידה נח מכתב מעורך דין. מכתב מוזר, לא היה בו כדי להסביר, רק זימון למשרדו כדי למסור לידיה צוואה של סבתה, כך נאמר שם. היא קימטה את מצחה וניסתה להיזכר. סבתא? לא זכורה לה שום סבתא כזאת שתוכל להוריש לה... להמשך

..."אֲנִי מְדַמְיֶינֶת לְעַצְמִי אֵיךְ הַכִּיפָּה נוֹצֶרֶת, אֵיךְ הָאַהֲבָה שֶׁל אַבָּא פּוֹרֶצֶת מִלִּיבּוֹ כְּמוֹ קֶרֶן שֶׁמֶשׁ בּוֹהֶקֶת, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה קַרְנַיִים זוֹרְחוֹת וּמְאִירוֹת וּלְאַט־לְאַט, נִפְגָּשׁוֹת, נֶאֱרָגוֹת וּמִתְחַבְּרוֹת, נִשְׁזָרוֹת זוֹ בָּזוֹ כְּמוֹ חַלָּה שֶׁל שַׁבָּת זֶה מַרְאֶה כָּל כָּךְ מַרְהִיב, אִי אֶפְשָׁר... להמשך

רינה נאמן משחזרת בספר זה את חוויות ההגירה שעברה בילדותה ואת ההלם התרבותי בעקבותיהן. כבר בפרידתה הדרמטית מדירת הוריה בבוקרשט, וכן במסע הרכבת והאנייה, בעגינה בנמל חיפה ובנסיעה למעברה, "ידעה" בדרך כלשהי שחייה הקודמים הסתיימו, ושהעתיד צופן לה שינויים לרעה.... להמשך