הארץ / דליה קרפל: יצחק בן-נר יוצא לחפש את הקהל שלו במדיה הדיגיטלית

יצחק בן-נר יוצא לחפש את הקהל שלו במדיה הדיגיטלית

פורסם במקור במוסף סוף השבוע של הארץ 08/08/2013

יצחק בן־נר מתגעגע. לכפר יהושע, לאהבות הקודמות, אפילו למלחמות. אבל מכיוון שהוא יודע היטב שהעבר מתוק רק בזיכרון, הפתרון הוא להמציא עבר מרגש יותר, עשיר יותר, אפילו נאמן יותר למקור. והיות שהעתיד נמצא מעבר לפינה, הוא בוחר במהדורה דיגיטלית. אולי, הוא מקווה, זה מה שיגרום לבנו גיא להציץ בכתביו

08.08.2013 מאת: דליה קרפל , צילום: איליה מלניקוב

כל הדמויות והאירועים אמיתיים חוץ מאלה הבדויים”, כותב בן־נר בפתח “האיצחקיה – רומן אנטיביוגרפי”, הרומן החדש ועב הכרס שלו, יצירה ספרותית המורכבת מאפיזודות וחוויות אוטוביוגרפיות לצד עלילות שהוא טווה. אוטוביוגרפיה אישית, סיפור מומצא, ובין לבין גם תולדות היישוב. “פעם אחת, היה היה איש…” הוא מגולל את הרומן, כשהוא מנתב את קוראיו לפתיחות של אגדות וסיפורי ילדים. יצחק ויצחקל’ה, קראו לו כשהיה ילד. היה לו, “שיער בהיר, כמעט אלבינו בלובנו, עיניים מונגוליות, צרות וחומות, כשל אבא ורוחל’ה, אף קצת בולבוסי שמתנזל תדיר בחורף, מכנסי כתפיות, כיסים עמוקים ומלאים בכל טוב ורגליים יחפות שהורגלו לרוץ ולבטוש בדרכי האבן והעפר בכפר יהושע…”

כפר יהושע שבעמק יזרעאל הוא גם המקום שבו הבשילה אישיותו של הסופר, וחלק ניכר מהסיפורים מתרחש שם, באותו “כוכב בודד, קטן ומוגן…” שאנשיו היו קהילה סגורה ומגוננת, והאור והנוף לא נשכחו, “מעגל של ברושים צריפיים חדודיים ירוקים ומאובקים, גגות רעפים, מטפס ריחני. שירים”.

לחץ/י כאן לקריאת הכתבה המלאה בהארץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.