לורן סגל כהן

השדה היה אין-סופי. גווניו הצהובים נמתחו עד האופק ונדמה היה שהשמיים יהפכו גם הם להיות צהובים מרוב שדות. רוח חזקה הכתה בפניי, טיפות גשם הרטיבו את שמלתי, רצתי יחפה מתעלמת מכל הקוצים שדקרו את כפות רגליי. שולי השמלה נתפסו בשיבולים... להמשך