מספר ימים אחרי פרוץ המלחמה, מנותקים מהמפקדה ומהעולם שמחוץ למוצב, החלו חיילים לשקוע בחרדות, רבים לא תפקדו כלל וישנו ימים שלמים. הם ירדו מהקיפודים (כך כונו המבנים במוצב), ופתחו בשירה קצבית: "הנה באה הרכבת בואו ילדים לשבת..." כל אחד אחז... להמשך
הספר זמין לקריאה במכשירים:
ספר זה זמין להורדה מספרייתך בענן דרך אפלקציית "מנדלי קורא ספרים" במכשירי אנדרואיד, אייפון ואייפד.