החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

ספר התה

מאת:
מאנגלית: יורם קניוק | הוצאה: | 2021 | 106 עמ'
קטגוריות: חודש הספר 2021, עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

26.60

רכשו ספר זה:

יצירה רבת יופי זו ממזגת אמנות ושירה, קולינריה ופילוסופיה, וקנתה לה מעמד של קלאסיקה ושל ספר פולחן בעולם כולו. מול הגודש הבזבזני והראוותני שבאסתטיקת המערב, היא מציעה את המינימליזם והצניעות של אמנות התה ושל תפיסת היופי היפנית, הרואה לנגד עיניה את חשיבותם של הפשוט והטבעי, של הארעי והפגום.

 

היסטוריון האמנות היפני קָקוּזוֹ אוֹקָקוּרָה (1913-1862)  היגר לארצות הברית בתחילת המאה ה־20, וכתב שם את ספר התה (1906). יצירה זו תורגמה לעברית על ידי הסופר יורם קניוק, ומובאת כאן במהדורה מחודשת ומעודכנת.

 

"בוהק אחר הצהריים מאיר את קני הבמבוק, המזרקות מפכות בחדווה, רטט האורנים נשמע בקומקום שלנו. הבה נחלום על התמזגות באין, ונשתהה בכסילותם היפה של הדברים".

מקט: 4-31-9006895
יצירה רבת יופי זו ממזגת אמנות ושירה, קולינריה ופילוסופיה, וקנתה לה מעמד של קלאסיקה ושל ספר פולחן בעולם כולו. מול […]

דבר המתרגם בפתח המהדורה העברית הראשונה

 

בתקופה שבה קראתי לראשונה את הספר, נודעה לו השפעה רבה על דור של יוצרים, בעיקר ציירים, גם משוררים, שחיו ועבדו בתחילת שנות החמישים בגריניץ׳ וילג׳ בניו יורק. במועדון האמנים ביוניברסיטי פלֵייס דנו שוב ושוב בספר ובהשלכותיו על האמנות בכלל ועל האמנות המודרנית בפרט. יחד הלכנו ללמוד זֶן אצל חכם זן שהחל ללמד אז בניו יורק, פרופסור סוזוקי הנודע, שהספרים שפרסם מאוחר יותר עשו לזן מה שפאולוס עשה לישו.

עוד בטרם יצאה לאור מהדורת 1956, שהִכתה גלים, קיבלתי את המהדורה הראשונה והיפה של הספר מידי ציירת, ריטה רוג׳רס, העוסקת היום בשיפוץ בתים היסטוריים בניופורט, רוד איילנד. היא הייתה יפה וחכמה, לכן סמכתי על טעמה, קראתי את הספר ואהבתי אותו.

מעולם לא סבלתי תה, איני סובל, וכנראה כבר לא אסבול תה. ואף על פי כן חלמתי שנים רבות לתרגם לעברית את ניחוחות התה של הספר האהוב עליי.

על מנת לממש תקווה זו היה עליי לתרגמו בעצמי, ותרגום הספר הזה הוא קשה במיוחד. קקוּזוֹ היה מלומד יפני, שהיה גם אמן, גם אספן כפייתי, גם אידיאולוג, גם משורר שלא כתב שירה, קיצוני מאוד אבל גם פשרן, מודרניסט ובה בעת שמרן; איש מרשים, אך גם מרבה ריב ומדון ולא תמיד איש רעים להתרועע; אולם מה שחשוב לענייננו הוא שהגם שידע אנגלית היטב, האנגלית שבה כתב הייתה אנגלית פרטית שלו, שפה שהכיר בעיקר באמצעות קריאה ולימוד.

כיוון שעושר כתיבתו התבלט דווקא בריכוז, בצמצום החד והמפתיע, הרי שעל מנת לכתוב את ספר התה כפואמה דרמטית נאלץ לחשוב (לא לכתוב!) בשפת אמו, יפנית. לפיכך, רבים מן המשפטים (ה"נכונים" תמיד) בנויים מהֶרכבי מילים ותחביר חד פעמיים, נדירים, לפעמים מביכים; צמדי מילים יפניים, שנֶהגו מחדש באנגלית נכונה אך לא שגורה של ספרים.

עוד בסוף שנות השישים ניסיתי לתרגם לראשונה את ספר התה, והרמתי ידיים. ושוב ניסיתי. נתקעתי כבר במשפט הפתיחה. כתבתי את המשפט הקצר הזה פעמים הרבה, ועדיין איני בטוח שהחלטתי הסופית נכונה. באנגלית המשפט פשוט, אך לא בלתי־בעייתי: Tea started as a medicine and grew into a beverage.

מילא באנגלית. בעברית תה בוודאי אינו "מתחיל", ובוודאי אינו "גדל ל…". התלבטתי, עד שנזכרתי בביטוי "גדל למצוות", ושאלתי אותו ל"גדל למשקה". בסופו של דבר, בהשראתה הנבונה של עורכת התרגום הנהדרת, ורדה בכור, הוחלט שהתרגום לא ינסה לחקות את האנגלית המוזרה, אשר בתרגום שעשיתי בתחילה נשמעה כמיזוג של עילגוּת ופאר, של מליצה ופרטנות דקיקה וריאליסטית. ניסינו להישאר נאמנים ליפי המקור, אך לא לקסם עילגות סגנונו.

לכאן מתאים מה שנאמר בכרזה שהייתה נפוצה במערב הפרוע: "אל תירו בפסנתרן, הוא עושה כמיטב יכולתו".

הופעת כרך צנוע זה היא הנאה מיוחדת בשבילי. אני מקווה שתאהבו אותו. יפני הוא לא רק סובארו או חרקירי, אלא גם המיסטיקה של צלוחיות הקרמיקה המשוחות בלכּה עדינה, שזירות הפרחים וחדרי התה הצנועים והקסומים, המתוארים בספר התה.

 

יורם קניוק

תל אביב, 1995