מדובר ביצירה אותנטית נדירה שנוגעת בדיוק במקום הרגיש של רבים כל כך". זה לא ספר על איך להיות בריאים יותר. […]
אהלן.
אני אלון. אלון רז. אלון רז השמן. אני רוצה להתחיל את הספר בהתנצלות.
בתור אדם שהיה שמן רוב חייו אני יודע עד כמה המילה הזאת "שמן" פוגעת.
אני יודע מה המילה הזאת עושה לנפש של אדם שמן.
אני משתמש במילה הזאת לא מעט בספר, גם השם של הספר נבחר כפי שהוא נבחר לא במטרה לפגוע, אלא במטרה זהה למטרה של כתיבת הספר כולו: לעורר מודעות לאנשים בעלי בעיית משקל, לעודד שיח בנושא, להבין ולהכיל אותם.
למרות ההומור שניסיתי לפזר בספר, הוא כתוב בצורה שדי מכה בבטן. זהו ספר כן ואמיתי. הוא נכתב מדם ליבי במטרה ברורה: להקל על אנשים המתמודדים עם המשקל כל חייהם. אין כל כוונה לפגוע, להעליב, להקטין או לצחוק על אנשים שמנים, להפך, אבל אם מישהו נפגע בצורה זו או אחרת משם הספר, מהכתוב בו או מכל דבר אחר, אני מתנצל מראש.
תקראו את כל הספר, תבינו, תרגישו, תזדהו ותראו שאין בספר כל כוונה רעה נסתרת.
אני מקווה שתיהנו מהספר ושהוא יעזור לכם אפילו במעט בכל דרך שהיא.
טוב, נמשיך.
קודם כול גרמתי לכם להרים את הספר ולהתבונן בו, אז אחת אפס לי.
אל תחזירו אותו למדף. דפדפו ותקראו קצת כי אם תחזירו אותו, בעוד ימים ספורים יספרו לכם על הספר ויתארו לכם עד כמה הוא מוצלח, ואז תצטרכו לחזור שוב לחנות, למצוא חניה, קשקושים וכאלה — לא חבל על כל הווג'ראס הזה? קנו אותו כבר עכשיו… חבל סתם לתזז את עצמכם אחר כך. חוץ מזה, אם אתם קוראים עכשיו את הכתוב, סימן שאתם אוחזים בספר ושנושא המשקל העודף נוגע בכם באיזושהי דרך. אני לא יודע אם הנושא נוגע בכם אישית או בבן משפחה, בן או בת הזוג, חבר מהעבודה או מהמילואים, אבל זה כן נוגע בכם, לכן אולי כדאי שתעיינו בספר עוד קצת, מה כבר יש לכם להפסיד?
אני כמעט משוכנע שתאהבו את הספר, תתחברו אליו ואולי תזדהו עם הנושא, תמצאו בספר נקודות שאולי לא חשבתם עליהן מעולם; בדבר אחד אני משוכנע — לא תוכלו להישאר אדישים לספר ולנושא שהוא עוסק בו. חוץ מזה, הספר ממש מוצלח ומצחיק (ואני אובייקטיבי כמו שאימא שלי אובייקטיבית וחושבת שאני גבר יפה…)
עכשיו… אפילו שהייתי שמח לספר לכם שאת הספר כתבתי לאחר מחקר מקיף, ובו רואיינו שבעת אלפים אנשים בעודף משקל, אני ממש מצטער לאכזב אתכם כי אין לי סבלנות לכל השיט הזה, הספר גם לא מתיימר להיות מדויק מדעית או סטטיסטית.
הספר נכתב על סמך חוויותיי כאדם שהיה שמן כל חייו — מה עברתי, מה הרגשתי — ועל סמך היכרות ארוכת שנים עם אנשים בעודף משקל ולאחר שיחות עומק עם רובם, וכמובן, על סמך הראייה שלי את הדברים.
שוב, אם יש אנשים בעודף משקל שלא יזדהו עם הכתוב, ייפגעו, יתעצבנו או יחוו כל רגש שלילי אחר, אני מתנצל מראש. הרבה פעמים אני כותב בספר את המילה שמן (או שמנה-שמנים). אני יודע עד כמה המילה הזאת פוגעת. אני יודע עד כמה המילה הזאת חודרת לנשמה. אני יודע, מכיר ומבין עד כמה המילה הזאת מעליבה ומצלקת; השימוש במילה "שמן" מעורר לפעמים תחושה לא נעימה, אך דווקא התחושה הזאת יכולה לגרום לקורא להרגיש בעוצמה את הכתוב, וכך אפשר להמחיש מה עובר על אדם בעל גנטיקה גרועה מלידה, אדם שנאבק במשקל כל חייו.
איך בעצם הספר הזה מועיל?
מהי משמעות הספר?
מה אני רוצה או רציתי להשיג בכתיבתו?
כפי שציינתי, נולדתי למשפחה של אנשים גדולים, שלא לומר שמנים. הנטייה להשמנה היא גנטית, אין מה לעשות. כל חיי סבלתי מעצם היותי שמן, מלידה ועד היום.
הנטייה להשמנה לא משחררת ממך. ככל שהתבגרתי, כך הכרתי במעגלי החיים השונים שלי לא מעט אנשים בעלי בעיית משקל ברמה כזאת או אחרת, לכן לאורך השנים משיחות איתם ומחוויות איתם הבנתי שכל אדם שמן עובר, מרגיש ומתמודד עם אותם קשיים וסובב סביב אותם רגשות כמו שאר האנשים בעלי עודף משקל.
הבנתי גם שכמעט כל האנשים שלא סובלים מעודף משקל מגיבים, אומרים, מעירים, לועגים ומעליבים אנשים שכן סובלים מעודף משקל באותה צורה, באותה הדרך ובאותו מקום. לכולם אותן בדיחות על שמנים ואותם שמות גנאי, ואני חושב שכדאי להעניק תשומת לב ראויה לנושא זה ומרגיש שהספר יגרום לחשיפת הנושא ויעורר שיח, ואולי כך יתחולל שינוי מבורך אצל כל הצדדים.
כשנולדו לי ילדים, ארבעה בנים, כפרה עליהם, שנשאו בגופם אותם גנים של ברבאבא שעברו במשפחה שלי זה דורות, ראיתי שגם הם עוברים אותו מסלול חיים שאני עברתי: אותם קשיים, אותם רגשי נחיתות, אותם לופים אין סופיים של ניסיונות לרדת במשקל, אותם כישלונות, אכזבה, ייאוש והערכה עצמית נמוכה, מה שמוביל תמיד לסבב נוסף של אכילה רגשית, השמנה וכן הלאה: מעגלים אין סופיים ובלתי נגמרים. מלכודת אמיתית.
לימים, אחרי לא מעט תהפוכות במשקל שלי — ועוד נדון בהן — הפכתי למאמן כושר. כאיש שמן לשעבר וכאחד שהיה שמן כמעט כל חייו ובעל גנטיקה מתוקה להשמנה — הרבה אנשים שסובלים מעודף משקל פנו אליי כדי להתחיל להתאמן אצלי.
אתם ודאי תוהים למה הם פנו דווקא אליי. אני מניח (וגם לדבריהם של אותם אנשים) שלאדם שמן יהיה נוח יותר לדבר ולהתאמן עם אדם שמבין אותו ולשתף אותו בקשיים שהוא חווה, אדם שמבין מאין הוא בא, אדם שיזדהה איתו ועם המהמורות שבדרכו, ובכלל מישהו שעבר אותה דרך ויודע להתבונן בדברים באותה זווית ראייה — כי רק אדם שמן יֵדע ויבין מה זה בולמוס אכילה בלתי נשלט; רק אדם שמן יבין מהי המשמעות של חשק בלתי נשלט למתוק ואחר כך חשק עז למלוח ואז חשק עז לפיקנטי וכו' וכו'. רק אדם שמן יֵדע להסביר לך, לייעץ לך ולספר לך איך הוא התגבר על קשיים של אדם שמן ואיך הצליח לבסוף למרות מיליון הקשיים ובדרך כמעט בלתי אפשרית להשיל ממשקלו לא מעט קילוגרמים. מלבד זה, אדם שמן ירגיש תמיד נחות ופחות טוב ליד אדם רזה, חטוב ובעל קוביות בבטן.
נכון או לא נכון, אדם שמן שיתחיל להתאמן אצל מאמן רזה וחטוב בן עשרים וארבע — שלא יודע מהי המשמעות של להשמין — יבחין שאין ביכולתו של המאמן להבין אותו או להזדהות איתו, לכן המאמן לא יוכל לייעץ לו מה לעשות ואיך להתנהל במשברים כאלה ואחרים שיהיו. ויהיו.
אנחנו השמנים בני אותו עם, מדברים באותה שפה, מבינים זה את זה ויכולים להציע פתרונות לקשיים המשותפים שלנו. אנחנו מחליפים בינינו מידע, שיטות, פטנטים להרזיה ודברים נוספים שרק שמן יכול להבין. מלבד זה, אנחנו מרגישים שווים לאדם שמולנו, ללא רגשי נחיתות, ללא רגשי אשמה וללא התחושה ששופטים אותנו.
בקיצור, הבנתי מהמתאמנים שלי שכל האנשים שסובלים מעודף משקל עוברים אותם הדברים פחות או יותר: אותם קשיים, אותן הערות, אותו חוסר פרגון, אותו לעג, אותן תחושות, אותם פטנטים לאכילה מוסתרת, אותם תירוצים, אותם פחדים ואותן התמודדויות — כמו של כל אדם שמן.
אדם שמן מרגיש בודד בעולם. בודד ושונה.
הוא תמיד ירגיש שווה פחות; פחות טוב מאחרים. לא משנה אם יש לו בת זוג, אם הוא נשוי, אם יש לו ילדים והרבה חברים; לא משנה אם חייו מלאים באושר ובשמחה — למרות הכול הוא ירגיש בדידות מסוימת. לתחושתו, איש לא מבין אותו, אף אחד לא מבין מה עובר עליו, אף אחד לא מבין עם מה הוא נאלץ להתמודד ביום יום ואף אחד גם לא מנסה להבין. לתחושתו, לאיש לא אכפת. כולם סביבו רזים, אוכלים ושותים מה שמתחשק להם. הם מאושרים, ללא רגשי נחיתות, נוח להם בגוף שלהם ואיש לא עוצר לשנייה כדי לחשוב מהי המשמעות של להיות אדם שמן ושונה מהכלל. הוא מרגיש שקוף ושאיש לא באמת רואה אותו, לכן מטרת הספר היא קודם כול להעניק לאנשים שמנים שיבחרו לקרוא את הספר את ההרגשה "אתם לא לבד בחוויה שלכם. כל מה שאתם עוברים הוא נחלת הכלל של כל האנשים השמנים. אתם לא לבד בסרט הזה".
אולי הספר יגרום להם להיפתח ולדבר יותר על מה שהם עוברים, להיות כנים יותר עם עצמם ועם הסביבה שלהם, להסיר מסכות ובושה. אולי הם ימצאו בספר פטנטים חדשים, למשל איפה להחביא אוכל (סתם, בצחוק…)
(התשובה אגב… במגירה התחתונה — בארון הבגדים שלכם…)
התקווה שלי היא שהספר יעורר מודעות לאנשים בעלי בעיית משקל, בין אם בסביבה הקרובה, בין אם בסביבה הרחוקה — כי חוץ מכל הקשיים שחוויתי בחיי כאדם שמן החלק הקשה ביותר היה להסתיר את הבושה מחצית מחיי: פחדתי שיזלזלו בי, שלא יעריכו אותי, שיצחקו עליי ושלא יבינו את המצוקה האמיתית שלי, את הקשיים ואת ההתמודדויות שאני חווה.
מטרה נוספת של הספר מיועדת לאנשים שאינם סובלים מבעיה של השמנה ושל עודף משקל, אבל מסביבם אנשים שכן סובלים מהשמנה — בבית, במשפחה הקרובה או הרחוקה, בעבודה, בצבא או בכל מקום אחר הם יפְגשו אדם שמן — עליהם להבין, לדעת ולזכור שיש מולם אדם, בן אדם — קודם כול. בן אדם רגיש ובעל נשמה; לא משנה איך הוא נראה ומה הוא משדר כלפי חוץ — אדם שחווה קשיים, ולהם אין שמץ של מושג מה הם קשייו; עליהם לדעת שכל מבט משונה, מילה מעליבה או מורידה, לפעמים גם תנועה כמו ליטוף או טפיחה על הבטן שלו, גם אם נעשתה בתום לב וללא שום כוונה רעה, יעוררו אצלו שדים, ובהם הוא מנסה להילחם ולהשתיק אותם כל חייו. עליהם לדעת שהוא חווה קשיים ונושא צלקות שלאדם לא שמן אין מושג על קיומם בעולם. עליהם לדעת שללעוג או לצחוק על המשקל או המראה שלו זה לא מגניב, זה לא "יבוא לו בטוב" בשום מצב, גם אם הוא יחייך ויצחק, גם אם הוא יצחק על עצמו בהומור עצמי, זה לא באמת מצחיק אותו.
וכשאדם שמן מסביר לכם למה הוא ככה, אל תנסו להעמיד אותו על טעותו. תאמינו לי, אנחנו יודעים שאנחנו מחרטטים ושאף אחד לא באמת קונה את הבולשיט שלנו. אל תייבשו אותנו ואל תעמידו אותנו באור מגוחך, גם אם זה יגרום לכם להיראות קוליים, מצחיקים או שנונים. כל בדיחה שתחשבו לספר עלינו כבר שמענו, ואף אחת מהן לא מצחיקה אותנו. אפילו לא קצת. גם אם יש לכם חבר שמן ששמו הרצל, לכנות אותו "הר הרצל" לא יצחיק אותו. זה פוגע, מעליב ושולח אותו למחוזות של תסכול ושל הערכה עצמית נמוכה, אפילו נמוכה יותר מכפי שהייתה לו קודם לכן.
אז כשתראו או כשתפגשו אדם שמן, קחו לכם שנייה לחשוב מה כל דבר שתגידו בנושא יגרום לו להרגיש והאם זה שווה את זה.
להורים לילדים שמנים אנסה להסביר מה לא להגיד לילד, מה לא יועיל לו, מה יפגע בו ומה ישיג את התוצאה ההפוכה ממה שרוצים — לא כי למדתי פסיכולוגיה. לא למדתי להיות מנחה הורי, אלא מניסיון חיי, ממה שעברתי ושמעתי מהוריי. אשקף לכם מה כל משפט שלהם עשה לי בנשמה, מה הוא גרם לי להרגיש ואיך הוא עזר לי או פגע בי ותו לא. יש לי אחלה הורים, אני בטוח שהם תמיד רצו בטובתי ותמיד רצו לעזור לי, אבל לפעמים הם עשו את ההפך בגלל חוסר ידיעה ובגלל חוסר הבנה של מהי הדרך הנכונה לגשת ולדבר עם הילד בעניין בעיית המשקל.
מי שרוצה לגשת לאדם שמן ולדבר איתו בעניין המשקל, מי שרוצה לעזור למישהו שמן, צריך לדעת איך לגשת אליו, מה להגיד ובעיקר מה לא להגיד. זה נושא סוּפּר רגיש אצל אנשים שמנים. הבעיה של אדם שסובל מעודף משקל לא מסתכמת רק בעודף משקל; חיים שלמים ועולם שלם סובבים סביב הנושא הזה, הרבה יותר ממה שאתם חושבים. זה עמוק מאוד! עמוק וכואב ביותר…
כלל לחיים! לפני שאתם אומרים משהו בכל נושא, לכל אחד, תעבירו את מה שאתם רוצים להגיד באמצעות חמישה פילטרים: האם זוהי האמת? האם זה יעזור?
האם זה יעורר השראה? האם זה נחוץ? האם זה מעשה אדיב?
ולגבי אלה הקרובים קרבה אמיתית לאדם בעל עודף משקל, אולי אחרי שתקראו את הספר, תבינו ותדעו באמת מה אותו אדם הקרוב לליבכם עובר; הוא יכול להיות הורה, בן זוג, ילד, חבר טוב או כל אדם שקרוב אליכם וחשוב לכם. אני מקווה שתבינו יותר את ההתמודדויות שלו; איך החיים שלו באמת נראים; מה עובר בראשו ובנשמה שלו מאחורי כל השקרים, המסכות, ההכחשות והעמדת הפנים.
קחו רגע להבין אותו, לחבק אותו, לעזור לו במקום שאפשר ובדרך אפשרית.
כולי תקווה שהספר שלי יעורר וישנה משהו באנשים ושהם ינהגו בכנות, בפתיחות, בהבנה, ברגישות ובסבלנות עם אנשים בעלי עודף משקל ויכילו את אותם אנשים המתמודדים עם היותם שמנים.
להיות שמן זה מלידה ועד מוות. נקודה. מי שלא היה שמן, לעולם לא יצליח באמת להבין מהי המשמעת של להיות אדם שמן. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שמן: במשפחה, בעבודה, בבית הספר, בצבא, באוניברסיטה, במילואים.
ובקיצור — מי מאיתנו שהוא לא שמן מכיר מישהו שמן.
בשלב הזה אתם ודאי שואלים את עצמכם מה לעזאזל אני רוצה מכם.
בתור אחד שנולד שמן, בן להורים במשפחה בעלת גנטיקה של "דובוני אכפת לי", נגזרו עליי בלידה חיים מלאים בקשיים, ברגשי נחיתות, במלחמה בלתי פוסקת במשקל ובאתגרים רבים מאוד שאדם שמן חווה, ומפני שכולנו מכירים מישהו שמן, לפעמים אפילו מקרוב, חשוב שתבינו את הנושא הזה יותר לעומק.
בספר הזה אני רוצה לשתף אתכם באמת, בפתיחות ובכנות גלויה מהי המשמעות של להיות אדם שמן, מה אדם שמן עובר ומרגיש ועם מה הוא מתמודד לאורך חייו.
אני מאמין שאם אדם שמן יקרא את הספר הזה, הוא יבין בדיוק על מה אני מדבר, יזדהה וירגיש שהספר כתוב על ידו, ומי שלא שמן, אבל מכיר מישהו כזה, אולי סוף סוף יבין מה עובר על אדם שמן. אולי אנשים יבינו שלהיות שמן זה לא רק כמה קילוגרמים עודפים. אלה הם חיים אחרים לגמרי מחייו של מי שאינו סובל מעודף משקל.
זה לא ספר השראה.
זה לא ספר ובו תפריטים לדיאטה.
זה לא ספר מנטורינג.
זה לא ספר ובו הסברים לדרכי הרזיה.
זה ספר שמטרתו היא להציג את חייו של אדם שמן בלי מסכות, בלי בושה, בלי מבוכה, בלי פוליטיקלי קורקט. זה ספר עצוב, מביך ומצחיק כי כמו שנבין עוד מעט, אחת התכונות הבולטות ביותר של אנשים שמנים היא הומור ובפרט הומור עצמי, תכונה זו היא מעין פיצוי למראה שלהם…
אגלה לכם גם הרבה פטנטים סודיים של אנשים שמנים, פטנטים שרק אנשים שמנים שאוהבים לאכול אבל מתביישים בזה צריכים להמציא, פטנטים כמו איך מחביאים אוכל, איך מסבירים שהעלינו במשקל ואיך מסבירים למה אנחנו לא מנסים לרזות ועוד ועוד.
יהיה לגמרי מעניין פה.
כל מה שכתוב נוסה על בני אדם, בעיקר עליי, והוכח כהצלחה עד שהגעתי למשקל שיא של מאה עשרים וארבעה קילוגרם. אגב, אתם יודעים מה אסור להגיד בלוויה של אדם שמן? "קשה לתאר את גודל האבדה" (אל תנסו את זה בבית…)
בתקווה שהצלחתי לגעת ברוב הנושאים הרלוונטיים, לאחר קריאת הספר תבינו כמעט הכול על חייהם של אנשים שמנים.
בקיצור, כבר מתחילים.
תיהנו, תחכימו ובעיקר תבינו אותנו, האנשים התְפוּחִים.
אין עדיין תגובות