זהו ספרו ה-14 של יוסף כהן אלרן וספר שיריו הרביעי. גיבוריו הם הים, הרוח והחול – המחוללים רגשות, אך בה בעת יכולים גם לכסות ולהעלים את היום ואת האתמול.
אֲנַחְנוּ בָּאנוּ עִם הָרוּחוֹת
אֲנַחְנוּ צָמַחְנוּ מִן הַחוֹל
אֲנַחְנוּ צָבַרְנוּ אֶת הַכּוֹחוֹת
מִדְּכִי גַּלָּיו שֶׁל יָם כָּחֹל
אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מֵאַיִן שִׁירֵינוּ
אֵיךְ מַתְחִילוֹת מִלִּים לִזְחֹל
אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֶת בְּנֵי מִינֵנוּ
אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים נִגּוּן וּמִכְחוֹל
אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁכְּבָר נִכְתַּבְנוּ
אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי רָקִיעַ תָּכֹל
אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים אֵיכָה נוֹלַדְנוּ
וְאָנוּ יוֹדְעִים כִּי סוֹפֵנוּ לַחְדֹּל
כִּי אָנוּ הָיִינוּ כָּאן כְּבָר פַּעַם
אֲנַחְנוּ חָוִינוּ אֶת הָאֶתְמוֹל
רָאִינוּ בָּרָק רָאִינוּ גַּם רַעַם
כְּמוֹ יָם כְּמוֹ רוּחַ כְּמוֹ חוֹל
אין עדיין תגובות