החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

הנני אסופה לפנייך

מאת:
הוצאה: | 2020 | 232 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

24.00

רכשו ספר זה:

"את רגישות היתר שלך – הפכת לאמפתיה.

את השתיקות הארוכות – ליכולת למדוט.

את החולמנות – ליכולת להתנתק מרעש.

את הקנאה – לחוכמה שעוזרת לך למלא את צרכייך.

את הכמיהה – הפכת לאש שמניעה אותך לפעולה.

את היהירות – הפכת לרשות להרגיש בעלת ערך…"

 

מיכל שיראי סלונים בת 48, אימא לשניים, מטפלת רגשית.

בעלת תואר .M.A בטיפול בשילוב אומנויות.

עובדת שנים רבות בקליניקה פרטית עם מבוגרים, ילדים והדרכות הורים.

"הנני אסופה לפנייך" הוא ספרה הראשון – קובץ של תכנים שנולדו מעומקי הנשמה.

 

לפני חמש שנים, בתקופה של שינויים, נולדו המילים, שמצאו דרך להיות ביטוי לקולם של רבים. מתוך כאב, געגוע והודיה הקטעים מצאו את דרכם למפגש עם העולם. אסופה של מילים, שיצאו ללא מסננים היישר מבטן הכותבת אל לב הקוראים.

הספר נוגע במהות הכאב, האהבה, התמודדויות החיים ועולמה הפנימי של כל אישה.

מקט: 4-1272-800
"את רגישות היתר שלך – הפכת לאמפתיה. את השתיקות הארוכות – ליכולת למדוט. את החולמנות – ליכולת להתנתק מרעש. את […]

אם את קרייריסטית – את מזניחה את ילדייך אם את מגדלת את הילדים – את לא משחררת אם את נהנית מסקס קצת יותר מהממוצע – את נימפומנית אם את לא נהנית מסקס – את קרה אם התגרשת פעמיים – את סדרתית אם את נשואה מעל 30 שנה – את תקועה אם אין לך חברים – את אנטיפתית אם יש לך המון חברים – את בורחת מעצמך אם את רואה את הנסתר – את משוגעת אם את בוכה הרבה – את רגישה מדי אם את לא בוכה בכלל – את מנותקת מעצמך אם את עצמאית כלכלית – את זִכרית אם את תלותית כלכלית – את אישה חלשה אם את רזה מדי – את אנורקטית אם את מלאה – יש לך הפרעות אכילה אם את מניקה עד גיל שנתיים – את סימביוטית אם לא הנקת יום בחייך – את מנותקת מהנשיות שלך אם אין לך ילדים – את אישה שיש בה חלק חסר אם יש לך 4 ילדים – אין לך חיים אם הבאת לעולם ילד מתרומת זרע – את חסרת התחשבות ומרוכזת בעצמך אם בחרת לא לעשות ילדים – את מוזרה, לק אדום – מחפשות, בהיר – תמימות, שחור – ממורמרות. אני מניחה שיש לכן להוסיף עוד כמה משלכן… בקיצור, עם כל הדעות האין סופיות על נשים, בחירותיהן ופועלן, נותר לנו לעשות רק מה שטוב לנו, ובכיף אם אפשר. מתוך ‘סטיגמות בחצי חיוך’ – עמוד 66-67