החנות

אני זוכרת את הרגע הזה שבו מתה אימי. בוקר של יום חורפי מאוד. השמיים קודרים ועננים כבדים תלויים בחלון החדר שבבית החולים. אני שוכבת לצידה, המורפיום נספג בגופה הצמוד לגופי. כמו בובה בתוך בובה, כמו מפגש דיאדי שנאחז בשיניים. הסיפורים בקובץ... להמשך