"השמועה בדבר הנמר החצוף עברה מפה לאוזן בין המלאכים, המלאכיות ויתר הישויות שבחצר האלוהית והגיעה לאוזניהם של אלוהים ואלוהימה – […]
פתח דבר
היה היה נמר נורא, שאת גורלו רצה לשנות.
הנמר הנורא, שהיה מודע להיותו בשר ודם, התקשה לקבל את המחשבה שיום אחד הוא ימות.
נוסף לכך, השיטה שבה התנהל עולם החי, לפיה כולם אוכלים זה את זה, והצער והכאב שמלווה אותנו כל חיינו עצבן והעציב אותו והוא דרש שינוי מהותי.
כשהנמר הנורא חשב על שינוי מהותי, הוא לא התכוון לשינוי מקום העבודה. הוא גם לא התכוון לשינוי דת או על שינוי רדיקלי כמו שינוי מין. הנמר הנורא רצה שינוי פנטסטי, כזה שיגרום לו להגיד לעצמו, וואלה, זה שינוי רציני.
אלא מה? הוא היה מודע היטב למשפט המפורסם “היהפוך נמר חברבורותיו“, וזה פגע לו בביטחון העצמי והעיר בו את הספק, שחיכה לו בפינה. תמיד. שני כוחות אלה – הרצון לשינוי והספק – התגוששו ביניהם. ולא נתנו לו מנוח.
מלבד הרצון לשנות את גורלו, היו לנמר הנורא עוד לא מעט עניינים באג'נדה, שיפורטו בהמשך. הוא ואני היינו דנים ומתפלספים על נושאים אלה בפגישות בינינו, שהיו נמשכות עד לשעות הקטנות של הלילה.
כאחד שיצא לו להכיר את הנמר הנורא מקרוב, אני יכול להגיד עליו שהוא בסך הכול נמר ממוצע למדי, מלבד אולי אופיו הרגיש, שלעיתים גורם לו לבכות בסרטים מצוירים, והסקרנות העמוקה שיש לו בנושא מהות הקיום.
כשהיה מסתובב ביער, רוב החיות היו מפנות לו את הדרך. אבל היה ברור לכולם שהשאגה שלו הייתה רחוקה מלהתקרב לשאגה של האריה המקובל.
לנמר הנורא הייתה ביקורת על נושא הבריאה ועל מי שתכנן והוציא אל הפועל את הפרויקט הזה שנקרא החיים.
גם העובדה שאף אחד לא טורח לשאול אותנו אם היה רוצה להיוולד או למות, למי להיוולד ואיפה, או לא הקפיד בדבר־מה בסיסי כמו להתייעץ איתנו לגבי התסריט של חיינו, היה בעיניו חוסר נימוס בסיסי.
יום אחד, בפרץ נדיר של תסכול משולב בהתלהבות חסרת רסן, הוא קרא תיגר על בעלי הבית, אלוהים ואלוהימה. הוא הרים את מבטו לשמיים הכחולים שמעליו, פרס את ידיו ובפרץ של קללות, חרפות וגידופים, שפך עליהם את חמתו ואת תסכולו. “בני בליעל שכמותכם,“ שאג הנמר הנורא בחמת זעם. “רדו לכאן ותקנו את הבלגן הזה שיצרתם! שחצנים מפוחדים שכמותכם, מתחבאים בעולמות של מעלה!“
השמועה בדבר הנמר החצוף עברה מפה לאוזן בין המלאכים המלאכיות ויתר הישויות שבחצר האלוהית, והגיעה לאוזניהם של אלוהים ואלוהימה שהיו רגילים לזעקות של כאב וסבל, אבל המקרה הנוכחי היה שונה בגלל צירוף מקרים מיוחד ונדיר שעוד יסופר בו רבות. נראה שכך מתחילות מיתולוגיות.
הסיפור המופלא, שאותו אני עומד לספר לכם, ואשר התחיל מהתפרצות ספונטנית, התפתח לעניין בלתי ניתן לשליטה, שהוביל להשלכות קסומות, שגם הדמיון יתקשה לעכל.
ומעשה שהיה כך היה.
אין עדיין תגובות