החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

מפליג בסיפורים

מאת:
הוצאה: | 2023 | 91 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

42.00

רכשו ספר זה:

עוד לפני שידעתי לקרוא, אהבתי לספר סיפורים.

כל סיפור, על כל נושא, כל דבר שעניין את מי שרק היה מוכן לשמוע. יכולתי לתאר  בהתלהבות חוויה אמיתית שעברתי, או חוויה דמיונית או חוויה של מישהו אחר

שאימצתי לעצמי.

הקו המנחה היה–  שיהיה מעניין, מותח או מצחיק, רק לא משעמם!

והכי חשוב – לעולם לא לתת לעובדות להרוס סיפור טוב.

שנת ,2022 אני תכף בן 47 ורוצה לכתוב יותר.

רוצה שיקראו את מה שאני כותב.

ואם לא יקראו?

שאלת השאלות!

ממה אני נהנה יותר? מהכתיבה או מהתשואות?

אין לי תשובה חד משמעית, מה שכן אני יודע – שלכתוב אני אוהב. אז אכתוב.

תודה על כל קורא וקוראת.

29.07.2022

 

 

מילים אלה כתב גולן עזרא כשישה חודשים לפני מותו. הסיפורים שכתב מספרים את חייו ומשלבים בתוכם את אהבתו אל הים שאותו גילה בשנתיים האחרונות שבהן נעשה לסקיפר. הם מביעים בכנות מוחלטת ובאופן שנון את המקומות הכואבים והפצועים, את הצורך באהבה ובתשואות, את החלומות, השורשים, ראיית האחר, הכרת הטוב, הדאגה, הפחדים, אהבת המסורת והדבקות במשפחתיות שהייתה כה חשובה לו.

 

"אומרים שנשמה יודעת מתי היא עומדת להיפרד מן העולם, אך מעטים האנשים שמספיקים לעשות סגירת מעגל שכזו לפני לכתם. השנתיים האחרונות בחייו של גולן ז"ל, העידו על כך שנשמתו ידעה.

כאשר הכרתי את גולן הוקסמתי מהכריזמה שלו, צחקתי מההומור שלו, הופתעתי מהישירות ומחדות הלשון שלו, התרגשתי מהמחוות שלו ובכיתי מהרגישות שבו. התאהבתי בו. זכיתי בו.

אישיותו המיוחדת נצרבה בזיכרונם של כל מכריו.

איש שכולו אהבת חינם.

ביום רביעי, 25/01/2023 בגיל 47 בלבד, ליבו של גולן נדם והותיר אותנו המומים וכואבים, לכודים במערבולת של רגשות וגעגועים.

נותרנו עם ים של זיכרונות להתרפק עליהם.

הספר הזה הוא אבן יסוד בזיכרונות שהותיר אחריו וסגירת מעגל חייו."

עינב עזרא, אלמנתו של גולן ז"ל

מקט: 978-965-571-586-6
עוד לפני שידעתי לקרוא, אהבתי לספר סיפורים. כל סיפור, על כל נושא, כל דבר שעניין את מי שרק היה מוכן […]

רק על עצמי לספר ידעתי?

ממש לא!

עוד לפני שידעתי לקרוא, אהבתי לספר סיפורים.

כל סיפור, על כל נושא, כל דבר שעניין את מי שרק היה מוכן לשמוע. יכולתי לתאר בהתלהבות חוויה אמיתית שעברתי או חוויה דמיונית או חוויה של מישהו אחר שאימצתי לעצמי.

הקו המנחה היה: שיהיה מעניין, מותח או מצחיק, רק לא משעמם!

והכי חשוב – לעולם לא לתת לעובדות להרוס סיפור טוב.

שנת 2022, אני תכף בן 47 ורוצה לכתוב יותר.

רוצה שיקראו את מה שאני כותב.

ואם לא יקראו?

שאלת השאלות!

ממה אני נהנה יותר? מהכתיבה או מהתשואות?

אין לי תשובה חד משמעית, מה שאני כן יודע – שלכתוב אני אוהב. אז אכתוב.

תודה על כל קורא וקוראת.

29 ביולי 2022

 

 

 

שבורים…

ילד בן שבע, מה הוא מבין? חולם על עולמות רחוקים, על טירות ואבירים.

הוא לא שומע מה מבקשים ממנו, אז הם צועקים.

הוא מתכווץ בפנים.

מושכות הסוס הדמיוני שהטיס אותו בבקעה ובהר נעלמו ובמקומן ידיו דחפו את עגלת הזבל בדרך למכולת האשפה השכונתית.

בית גדול, הרבה ילדים, הרבה אשפה.

הוא מתגנב בשקט לבית, נכנס לסלון שפעם, מזמן, לפני שהוא נולד, היה מרפסת.

הכול חשוך, תריסים מוגפים.

תריסים ירוקים, לא מושלמים, השבורים שביניהם מעניקים הצצה לעולם שבחוץ.

בשבילו הם מושלמים, השבורים.

***

ידיים שחומות מושכות במיתרי המפרש, רוח דרום מערבית, החרטום נוטה מערבה, מפנה שמאלה. מכבה את המנוע ויש שקט מסביב.

רק הרוח שורקת, גלים מידפקים על דופנות הספינה. מדליק סיגריה מגולגלת, משקיף אל האופק.

אחחחח השקט. ממרחק ארבעים השנים שחלפו עדיין שומעים את הצעקות שבפנים, אבל חיוך לא רצוני קורע את הפנים.

האופק פתוח, כאן לא צריך תריסים שבורים…

3 באוגוסט 2022

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מפליג בסיפורים”