החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
על אילנית ק. דוקרקר

אילנית דוקרקר ילידת 1976, נולדה וגדלה באשדוד. למדה בבי"ס ממלכתי דתי ובתיכון דתי. בשנת 2002 עברה לגור באילת שם התמקצעה כטבחית. באילת הכירה את זוגתה, ומאז הן ביחד. ... עוד >>

בזהירות על הלב

מאת:
הוצאה: | ינואר 2023 | 150 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

37.00

רכשו ספר זה:

"אני מסתכלת עליה ועל מה שהיא עושה, וזה עושה לי את זה. אמרתי לה:

"את סקסית שאת מתעסקת ככה עם מוצרי חשמל וחיבורים."

"אריאלה, תודה אבל עכשיו אני צריכה שתעבירי לי את המברג."

קורצת לי ואני מעבירה לה את המברג.

אני מסתכלת על המכשיר ואומרת לה:

"זה מכשיר ישן, של פעם."

"כן, של ההורים שלי."

"הוא מוכר לי."

"בטח שמוכר לך. בזמנו כל הפטיפונים או ליתר דיוק כל מכשירי החשמל, נראו כמעט אותו דבר אצל כולם."       טוב יש משהו בדבריה, אני חושבת לעצמי."

 

'בזהירות על הלב', הוא סיפור על בחורה בשם אריאלה, שאוהבת את חברתה הטובה ומוכנה לתת לה את הירח במתנה.

משבר והחלטות מזמנים לה דרך שונה ומלאת הפתעות. היא צריכה להחליט כמה להיזהר על הלב שלה ואיפה לשחרר אותו בשביל הסובבים אותה.

מקט: 978-965-571-541-5
"אני מסתכלת עליה ועל מה שהיא עושה, וזה עושה לי את זה. אמרתי לה: "את סקסית שאת מתעסקת ככה עם […]

 

אני מתעוררת.

‘אריאלה, תתעוררי.’

אבא מעיר אותי משינה עמוקה.

קרה משהו אבא? למה אתה מעיר אותי?

‘יש לך טלפון, שלא מפסיק לצלצל. סליחה שעניתי במקומך. זו שוב מיטל.’

‘מה היא רוצה? היא לא יודעת שאני ישנה עכשיו?’

‘אני לא יודע מה היא רוצה ממך. תעני לה כי הצלצולים לא ייפסקו לעולם.

אריאלה, אני משתגע מזה.’

‘טוב אבא.’

לקחתי את הפלאפון ממנו ואני עונה לה:

‘הלו, מיטל. את שם?’

‘כן.’

‘מה קרה, איפה את?’

‘אני פה.’

‘איפה זה פה?’

אני שומעת אותה בוכה, ומרגישה שהיא מנגבת את הדמעות שלה.

‘איפה זה פה, מיטל?’

היא עונה לי בבכי לא מובן,

‘אני פה…’

‘מיטל, אני לא מבינה אותך.

תיקחי נשימה עמוקה ותאמרי לי היכן זה פה?’

‘אריאלה, אני מתחת לבניין שלך.’

‘הבנתי, אני כבר יורדת.’

‘כאילו שיש לי לאן ללכת.’

היא עונה לי בציניות.

לקחתי מעיל מהארון, הסתכלתי על השעון. השעה כבר כמעט אחת לפנות בוקר. לקחתי את מפתחות הבית וירדתי אליה.

זו לא הפעם הראשונה, ובטח גם לא האחרונה, שהיא ככה מתפרצת לתוך הלב שלי ומתרסקת בתוכו. יש לי חולשה למיטל. אני מחפשת אותה ומנסה לחייג אליה.

מהר מאוד אני רואה דמות יושבת על הספסל, מכופפת ומחבקת את הרגליים שלה.

מיטל שלי, אני אומרת לעצמי.

היא הישירה מבט אל תוך העיניים שלי ואל תוך הנשמה שלי. ככל שהתקרבתי אליה ראיתי שהיא מלאה דמעות, ונשברתי.

היא כולה רועדת, עם עיניים אדומות. ניחשתי כבר מה קרה, אבל לא אמרתי כלום.

רק ישבתי לידה ושתקתי. היא הניחה את הראש שלה עליי.

‘אריאלה, הוא בוגד בי.’

היא מספרת לי ואני מקשיבה.

‘תפסתי אותו בשירותים של המועדון.’

נו טוב, הבן אדם מצא לו מקום סטרילי לבגוד.

‘למה, מה הוא עשה בדיוק?’

‘הוא היה איתה בשירותים, שלח מבט מתריס לעברי, והתנהג כאילו שלא עשה שום דבר רע.

לרגע לא הבנתי מה קורה שם, אבל ראיתי אותה עליו, כמו חמאה מרוחה עליו. הם התנשקו, התחבקו, ואני, כל מה שעשיתי, זה פשוט לעזוב הכל וטסתי ישר אלייך.’

‘מיטל, אייך לא אמרת לו כלום או העמדת אותו על מקומו?’

טוב, בחירת מילים לא נכונה, אני חושבת לעצמי.

‘אני לא יודעת. הייתי כל כך בשוק שברחתי משם.’

‘זה היה צפוי.’

‘מה היה צפוי אריאלה?’

‘לא משנה.’

‘תספרי לי עכשיו מה היה צפוי כל כך?’

‘את מבטיחה לי שאת לא מתעצבנת ומקשיבה עד הסוף?’

‘מבטיחה. עכשיו קדימה, תספרי לי כבר.’

‘הוא ניסה להתחיל איתי.’

‘מי ניסה להתחיל אתך?’

‘דורון שלך. חשבתי שהוא מתלוצץ עד שניסה למזמז אותי והבנתי שהוא רציני.’

‘מה? למה לא ספרת לי?’

‘בחייך מיטל, היית מאמינה לי?

את מאוהבת בו ולא משנה מה יגידו לך.

בכל מקרה חשבתי שהוא צוחק ולא רציני. הוא היה מחוק מאלכוהול, לכן לא התייחסתי לזה ברצינות.’

‘מתי זה קרה?’

‘במסיבה של ניר.’

‘מתי? אייך לא ראיתי את זה?’

‘הוא רקד איתנו אם את זוכרת. הוא נצמד ביני לבין אחת שניסיתי להתחיל איתה. בהתחלה לא הבנתי אותו. אחרי כמה דקות הוא ניסה לנשק אותי ולמזמז אותי. אני כמובן העפתי אותו.’

‘למה לא סיפרת לי?’

‘חשבתי שהוא היה שיכור.’

‘אייך זה נגמר?’

‘עזבתי את הרחבה והלכתי ממנו.’

‘למה לא סיפרת לי?’

‘היית שיכורה מאהבה. לא רציתי לשבור לך את הלב?’

‘הייתי מאמינה לך, אריאלה.’

‘לא היית מאמינה וחשבתי שהוא היה שיכור.’

‘איזה אדם עלוב הוא. הייתי צריכה לעזוב אותו מזמן.

עכשיו אני מבינה למה את לא סובלת אותו, תמיד מתחמקת ממנו. הייתי צריכה להבין שקרה משהו.’

‘אז מה תעשי עכשיו, מיטל?’

‘לא יודעת.’

כמה שניות של שקט. המון דמעות, והיא ממלמלת שהיא מאוהבת בו מאוד, שהלב נשבר לה, ושלי נשבר בשבילה.

באותו הלילה מיטל ישנה אצלי. התחבקנו. ליתר דיוק היא לקחה את היד שלי וחיבקה את עצמה איתה.

השיער שלה חלק עם גוונים. ריח של שמפו מרענן. למרות האלכוהול ששתתה, עדיין ריח הבושם שלה מורגש. אני חושבת על מה שקרה לה, שהוא פגע בה וכמה היא בוכה בגללו.

בשקט הלילה, אני לא מצליחה לישון וגם מיטל לא.

היא שואלת:

‘מה אני אעשה עכשיו אריאלה? אני מאוהבת בו ולא יכולה לחשוב על כלום. מה אני אעשה עכשיו?’

אני לא יודעת אייך להגיב לזה. ככה נרדמנו, כשאני מחבקת אותה והיא מחזיקה לי את היד.

בבוקר כשקמתי ראיתי את פתק שאבא השאיר:

‘בוקר טוב בנות. אני מבקש שתאכלו ומאפשר לכן להשאיר בלגן. אוהב, אבא.’

התחלתי להכין טוסטים, נס קפה וכמה עוגיות.

בדרך לחדר השינה נבהלתי, מיטל עמדה מולי.

‘כמעט הפלתי את המגש, משוגעת.’

אני אומרת לה.

היא לא השיבה לי. מיטל הלכה והתישבה ליד השולחן, ופרצה בבכי. אני ניסיתי לרכך את האווירה,

‘בוקר טוב מיטל.’

‘איזה בוקר ואיזה טוב?’

העיניים של מיטל נפוחות מבכי.

‘הבהלת אותי, כמעט הפלתי את המגש.’

אבל היא לא התייחסה רק אמרה במרירות:

‘היא בטח פיתתה אותו ומשכה אותו אליה.

לא יכול להיות שהוא נפל לזרועותיה כשהוא אוהב אותי.’

‘מיטל, הוא בגד בך.’

‘אני אוהבת אותו אריאלה. אני חושבת שיש כאן אי הבנה אחת גדולה.’

‘למה את חושבת ככה?

הוא לא טוב בשבילך מיטל, למה את לא מבינה?’

והיא עונה לי בכעס:

‘בא לי לצרוח על העולם. אני מרגישה שאני צריכה לתפוס את הבחורה הזו שגרמה לדורון ככה להתנהג. אני חייבת להיכנס בה ולהילחם נגדה.’

‘מה זאת אומרת להילחם? למה את רוצה להפיל את האשמה עליה? אולי זה דווקא דורון אשם?’

‘מה פתאום. הוא חזק, הוא לא יבגוד בי בכוונה.’

‘אני לא מבינה אותך?

לא שמעת מה סיפרתי לך עליו?’

‘כן, שמעתי. כשהוא שיכור הוא לא שולט בעצמו.’

‘מיטל יפה שלי, דורון משחק לאנשים בראש. אני בטוחה שיש לו חלק בכל מה שקרה.

אני אוהבת אותך ומפחדת שאת מפספסת את הנקודה.

לא משנה אם היא גרמה או הוא, הכל מוביל לזה שהוא בגד בך.’

‘את צודקת אריאלה, אבל אני עדיין חושבת שהיא פיתתה אותו. דורון כל הזמן רוצה שאהיה צמודה אליו וכשאני לא לידו הוא נופל לידי בנות פתטיות.’

אני לא יודעת אייך להגיב למה שהיא אמרה.

אני מרגישה שאין לי מה לעשות כאן, שמיטל לא רוצה להבין ואני לא יודעת איך לשנות את דעתה.

כאילו שאני מדברת אל קיר זכוכית אטום, רואים את הכל אבל לא שומעים כלום בצד השני.

דורון הוא אחד מהגברים שעפים על עצמם, שבוגדים בבנות הזוג שלהם.

מיטל מוסיפה ואומרת לי:

‘אני הולכת לדבר אתו, אריאלה.’

‘מיטל, זה לא רעיון טוב, לפי דעתי.

לא כדאי לך ללכת אליו. הוא יצליח לעבוד עלייך וישכנע אותך שהוא בסדר.’

‘מה פתאום, אני לא אתן לו את הסיכוי לזה.

אני אלך לדבר אתו והכל יהיה בסדר.

הוא יגיד לי את הסיבה, בתקווה שאת טועה ואני צודקת.’

‘אני לא מבינה אותך מיטל. מה את מנסה לעשות כאן?

לחפות על מעשיו, להיאחז בקרש האחרון בספינה טובעת?

כמה בכית בגללו? זו לא הפעם הראשונה שהוא שובר לך את הלב או מתעלל ברגשות שלך.

תסתכלי על העיניים שלך, נפוחות בגללו.

דורון לא תמים בכלל. איפה האחריות שלו לכל מה שקרה? אם את תגיעי אליו, אני בטוחה שדורון יצליח לשכנע אותך שהוא לא אשם. הכל בגלל שאת מכורה לו.’

‘קשה לי המחשבה שלא אהיה אתו יותר.’

‘הוא לא בשבילך אהובה שלי. את צריכה מישהו שיכבד אותך ויהיה נאמן לך ורק לך.’

מיטל מתחילה לבכות ואני מנסה לחבק אותה. היא פורצת בבכי ונשברת לי בידיים.

אני מרגישה חסרת אונים ולא יודעת אייך לעזור לה.

מיטל שואלת אותי:

‘למה הוא עושה לי את זה?

הוא מקבל כל מה שהוא רוצה. כמעט 24 שעות אני איתו ורק איתו. מה הסיבה שהוא מתנהג ככה? מה עשיתי לא טוב שככה בדקה הוא שובר את כל מה שהיה בינינו?’

אני כועסת על דורון.

למה היא צריכה לעבור את זה שוב ושוב?

האדם בוגדני וחסר הלב הזה מצליח לגרום לחברה הטובה שלי להישבר.

היא קמה ומחליטה שהיא הולכת אליו. אומרת לי שתהיה בקשר איתי ותספר לי בהמשך אייך זה יגמר עם דורון.

אני מרגישה שזה לא יסתיים טוב בשבילה.

במשך היום אני מנסה לשלוח לה הודעות, אבל היא לא עונה לי.

אני מקווה שהיא לא תעשה את הטעות שעשתה בפעמים הקודמות.

כל היום אני מחכה לתשובה ממנה ולבסוף היא מתקשרת אלי למחרת ומודיעה לי שהם דיברו ביניהם וחזרו להיות ביחד.

איזו טעות איומה. אני יודעת שלא משנה מה אומר על זה. הם יחזרו להיות ביחד למרות מה שאני חושבת ורוצה בשבילה.

התעצבנתי. הרגיזה אותי הרפיסות שלה, שהיא בכל פעם מחדש נופלת לרגליו של דורון, שמצידו מנצל אותה, את תמימותה, ויודע כמה היא מאוהבת בו.

אני נגעלת מכל מה שקורה איתה ואיתו. לא יכולה לחשוב אחרת. אני מקנאה בו שהיא כל כך מכורה לו.

התחלתי להתרחק מהם, לא יכולה לסבול אותו. הוא מפריע לי בזווית העין, כמו כתם שלא נעלם.

במשך כמה זמן נעלמתי להם. בכל מקרה אין לה זמן להיות חברה שלי.

מיטל מנסה ליצור קשר, שאפגש איתם, אבל אני לא רוצה קשר איתם עכשיו. דורון מעצבן אותי כל כך והיא מאכזבת אותי כל פעם מחדש.

כמה ימים אצל ניר יסדרו אותי. הוא חבר שלי, כמו אח תאום, הכי טוב בעולם. יש לו דירה משלו, ההורים שלו מממנים אותו. הוא הומו מוצהר שלא דופק חשבון לאף אחד.

אני וניר חברים טובים מאוד. הוא יודע עלי יותר משאני יודעת על עצמי, יש בינינו קשר מעולה.

אנחנו ביחד מהגן. הוא המשפחה שלי. כשסיפרתי לו את מעלליו של דורון וכמה אני מאוכזבת ממיטל שחזרה אליו, שוב. ניר ישר עיקם את פניו ואמר:

‘אין לך מה לעשות כאן אריאלה. הוא נבלה והיא טיפשה.’

‘למה אתה מדבר ככה, ניר? לא יפה.’

ניר הפך להיות רציני ואומר לי בלי בושה:

‘הוא באמת חרא של בן אדם, אבל היא, מה חסר לה בחיים?

אני לא מבין למה היא נופלת לרגליו.

דורון מכוער מבפנים ומבחוץ. הרבה סיפורים יש עליו ודווקא מיטל נפלה לרגליו.

הוא לא יפה כמו יובלי שלי. יותר דומה לסמרטוט ריצפה שלא סחטו אותו ובגלל זה הוא נשאר מטומטם.’

‘למה אתה מדבר ככה? היא מאוהבת בו, זה לא מובן?’

‘אני אסביר לך מה קורה כאן בדיוק.

את, אריאלה, אהובה יקרה שלי, מאוהבת במיטל ולא סובלת שום אדם שנמצא לידה.’

אני חושבת על זה רגע אחד ואז אומרת לניר:

‘אתה צודק. הנבלה הוא אדם בוגדני ואני לא סובלת שום אדם לצד מיטל, אבל אני לא אכפה עליה לעזוב מישהו בכוח, אם היא לא רוצה. זו החלטה שלה בלבד.

אני אהיה שם בשבילה בכל מצב שיהיה, רק לא עכשיו כי אני עצבנית עליה.’

‘את יודעת מה הבעיה שלך אריאלה?’

‘כן ניר, מה?’

‘את כבולה אליה בלי להרגיש.

את נמצאת שם בשבילה ולא מתקדמת עם עצמך.

אם לא היית עיוורת אליה, אולי היום היית כבר עם בת זוג אחרת, יפה, שתהיה אתך לחלוטין ושתאהב אותך ורק אותך כמו שאת.’

אני לא מגיבה, מרגישה לא נוח פתאום.

לפעמים אני מרגישה חשופה לידו. הוא מכיר את מה שקורה לי עם מיטל, ויודע שזה חד צדדי.

נכון שאני לפעמים מרגישה כבולה אליה, לא מסוגלת להשתחרר ממנה ויודעת שזה הסיכוי היחיד שאני אהיה קרובה אליה. אנחנו חברות טובות, מתחבקות ומתנשקות לא מעבר. מיטל לא בקטע אבל, היא אוהבת אותי, אני מאמינה בזה.

אני לא רואה את עצמי בלעדיה. טוב לי שהיא מתגפפת איתי ומתנשקת איתי בחופשיות. זה הכי קרוב שאני והיא נהיה. זה בא לי בטוב.

היא בוטחת בי ואני תמיד אהיה שם בשבילה.

וניר ממשיך וזורק לי הערה מוזרה:

‘מה ההבדל בינה לבינך?’

‘מה הכוונה ניר, אני לא מבינה?’

‘אני אסביר לך.

מיטל מאוהבת בדורון ומוכנה להיות עימו בכל מצב.

את אהובתי, מאוהבת במיטל ולא מוכנה לוותר עליה בשום מצב. מיטל בלב שלך אבל את לא נמצאת בלב שלה.’

כל כך קשה לי לשמוע את מה שאומר ניר, התחלתי לבכות. ניר בא אליי וחיבק אותי חזק, ניחם אותי ואמר:

‘אני מחכה לרגע שתתעוררי מעצמך ותשתחררי ממנה. ברגע מסוים אחד ויחיד את תוכלי להרגיש ציפור חופשיה. את כבולה אליה חזק.

לצערי, יגיע רגע אחד שבו היא תשבור את הלב שלך לחלוטין. אולי זה מה שיעזור לך לקום ממנה ומהמצב שאת נמצאת בו היום.

תביני, את תוכלי למצוא מישהי שתתאהב בך כמו שאת אוהבת את מיטל.

הבחירה שלך להיות באהבה חד צדדית איתה, תסתיים ברגע אחד כשתביני שמיטל והאובססיה שלך אליה, מחזיקים לך את העתיד כולו.

את תרצי להשתחרר ממנה וללכת, לאן שאולי הלב או ההיגיון ירצה.’

בלילה אני נרדמת אצלו כשהמילים שלו מהדהדות אצלי בראש ובנפש. אני שוב בוכה ולא יכולה להפסיק.

הוא לא אוהב את מיטל והיא טיפה מפחדת ממנו.

הלשון שלו לא מותירה ספק במה שהוא חושב עליה.

היא לא מתקרבת אליו ולי זה עושה טוב כרגע.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “בזהירות על הלב”