אהרן שי

אהרן (רוני) שי, בן למשפחה ירושלמית ותיקה שמקורה בעיר העתיקה, הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, היה חוקר ומרצה בחוג להיסטוריה כללית ואף עמד בראשו. בד בבד ייסד את החוג ללימודי מזרח אסיה. בשנה השלושים ושבע לעבודתו כפרופסור באוניברסיטה, בעודו מתכנן לפרטיה את פרישתו הקרֵבה, נבחר לתפקיד האקדמי הרם – רקטור האוניברסיטה. בתפקידו זה נחשף לא רק לפקולטה למדעי הרוח ואנשיה, אלא לכל עשרות חוגי האוניברסיטה האחרים ולצוות הניהולי של המוסד. במסגרת תפקידו ביקר בבנייני הקמפוס הומי האדם, בסדנאות ובמעבדות, וחווה המצאות פורצות דרך ופטנטים מרשימים של עמיתים. עם זאת, היה מעורב בפרשיות פחות מלבבות שלימדוהו עוד ועוד על טבע האדם, צדדיו החזקים וחולשותיו כאחד.

עם סיום כהונתו כרקטור האוניברסיטה התלבט אם לפרסם יומן על חוויותיו וניסיונו הייחודי או שמא לחבר רומן בהשראת יומנו שיעניק לו חירות גמורה לבטא גם תחושות אישיות ופרטים ביוגרפיים כמוסים.