קוראים לי מרקוס אטקינסון ואני בן תשע. אני לא רוצה לשחק כדורגל. אני לא רוצה לכתוב יומן. אבל אבא אומר […]
יומן הכדורגל שלי
היום הבקעתי גול.
לצערי, זה היה גול עצמי.
זאת לא הייתה אשמתי.
באמת!
ג’ק ״ליאו מסי״ גורדון בעט את הכדור בחזרה לשוער. (רק עכשיו הבנתי שזה נקרא מסירה אחורית.)
השוער נתן את אחת הבעיטות הארוכות האלה… למה הוא לא היה יכול פשוט להרים למעלה את הכדור, הרשע הזה?
(רק עכשיו גיליתי שלשחקן אסור להרים את הכדור ממסירה אחורית לשוער – איזה חוק מטופש!)
אתם רואים, המאמן אמר לי לשחק בהגנה…
אז מה שבעצם קרה, זה שהכדור פגע בי מאחור.
טוב, נו, האמת
שהכדור פגע לי
בישבן…
הבקעתי גול עצמי.
הבקעתי גול עצמי עם הישבן שלי.
הבקעתי גול עצמי עם הישבן שלי!!!
יש לכם את זה ביותר גרוע?
כן – וחוכמולוג אחד לקח את האייפון של אבא שלו וצילם בדיוק את הרגע שזה קרה ושלח את התמונה לעיתון בית הספר.
זה הזמן להיתקע בחדר שלי לנצח, כששקית ניילון מכסה לי את הראש.
קוראים לי מרקוס (ולא, אתם לא יכולים לקרוא לי מארק) אטקינסון, ואני בן תשע.
יש עוד שני דברים שאני צריך לספר לכם בקשר אליי, שחשוב שתדעו:
אני לא רוצה לשחק כדורגל.
אני לא רוצה לכתוב יומן.
בעצם, אפשר לומר שאני לא רוצה לכתוב יומן על משחקי הכדורגל שלי!!!
אבל אבא אומר שאם אכתוב את כל המטרות שלי (כולל את
המטרה להבקיע גולים),
זה יעזור לי להשיג אותן.
כן, ממש!
בעצם, בכל זאת ניסיתי את התוכנית הטיפשית של אבא.
לא רציתי לפספס את זה, שאולי בכל זאת יש משהו בזה ש״לכתוב את המטרה שלך, יעזור לך להשיג אותה״ ועוד שטויות כאלה.
אז כתבתי:
הייתי רוצה להרוויח
1,000,000 דולר בלוטו,
הייתי רוצה שגֵ’יי־טי (הבריון של בית הספר) יניח לי כבר.
הייתי רוצה שאבא יוותר על הרעיון ללמד אותי לשחק כדורגל.
טוב, אז כל זה לא קרה.
אז עכשיו אני פשוט כותב כל מה שמתחשק לי על אבא ועל ג’יי־טי ועל כל השאר.
ושומר את היומן שלי
בתוך קופסה
בשקית,
מתחת למיטה שלי,
מאחורי קופסה עם צעצועים ישנים,
כי אם מישהו ימצא את זה, הלך עליי!
אבא שלי תמיד מנסה לשכנע אנשים שהם יכולים:
לעבוד קשה יותר…
לרוץ מהר יותר…
לטפס גבוה יותר…
הבנתם את הרעיון.
הוא אפילו כתב ספר שנקרא: ״משוך את עצמך מעלה בשרוכי נעליך!״
הייתי צריך להסביר לו שזה בכלל לא הגיוני לעשות את זה.
כמה סתום אפשר להיות?
(אבל אנשים עדיין קונים את הספר,
אז אולי אבא בכל זאת לא כל־כך סתום)
אבא אומר, ״הצלחה היא עניין של מצב רוח!״
יש כל מיני פתגמים כאלה בספר שלו
זה למשל, מפרק 2.
אם אני הייתי כותב ספר, היה כתוב בו,
״הצלחה זה לא להבקיע גול עצמי בישבן שלך״
או ״הצלחה זה כשאתה לא חייב לחבוש שקית נייר על הראש שלך״.
זאת הסיבה שלא כתבתי ספר, ואפילו ביומן הזה אני לא מתכנן לכתוב, ואני גם לא רוצה לכתוב בו!
אבל גברת אֵייבּרהם, המורה שלי, אמרה לאמא שלי שאני צריך להתאמן בכתיב נכון ובאיות נכון.
אין עדיין תגובות