החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

יומני הסודי ביותר, בית־ספר

מאת:
מאנגלית: מיכל אסייג | הוצאה: | 2015-11 | 149 עמ'
קטגוריות: הומור, ילדים ונוער

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

29.60

רכשו ספר זה:

יומני הסודי ביותר – שנה שנייה, ספר 1
בית־ספר. אולי די כבר עם הדבר הזה?
שנה חדשה — יומן חדש, סודי לא פחות. 

כשאבא העלה את הנושא הבוקר, ציינתי שאני בסדר בכל המקצועות חוץ ממתמטיקה. 

ואבא ישר אמר, "את צריכה להיות בסדר בכל המקצועות שלך." 

ואני ישר אמרתי, "מי בכלל צריך להיות טוב במתמטיקה?" 

ואבא ישר אמר, "אני צריך. אני רואה חשבון. זו העבודה שלי. ככה אפשר לשלם את החשבונות בבית הזה." 

ואני ישר אמרתי, "אבא, אם כולם היו טובים במתמטיקה כמוך, אף אחד לא היה מעסיק אותך. תבין, ככל שאנשים בכל מקום יֵדעו פחות מתמטיקה, ככה המשפחה שלנו תהיה במצב טוב יותר."

והפה של אבא נסגר בנקישה כמו מחברת מתמטיקה גדולה וישנה. הוא הסתכל בייאוש על אמא.זה בדיוק מה שחשבתי, חֶשְׁבּוֹנָאי שכמוך.

מקט: 4-99-1982
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


מי־שזה־לא־יהיה־שקורא־את־יומני־הסודי־ביותר, שלום,
אם יש לכם שכל, אתם תפסיקו לקרוא תכף ומיד. אתם בטח חושבים שאני אף פעם לא אגלה, אבל תאמינו לי שאתם בטח תגידו משהו או תעשו משהו והרמז הקטן הזה יספיק בשבילי כדי להבין.
ואתם יודעים למה זה יספיק?
כי אני מבוגרת בשנה ונבונה בשנה. אני בעניין של היומן הזה מאז שהייתי ילדה קטנה. אני כבר לא מפספסת שום דבר.
ואני גם חכמה. באמת חכמה. אני חכמה כמו אחת מהגאונות האלה שרואים בסרטים, וכשאנשים לא מבינים משהו הם הולכים אליה, ויש לה ראש יפהפה עם שיער לא־בלונדיני, וכולם מבקשים ממנה לפתור את הבעיה הגדולה שהעולם צריך להתמודד איתה.
והיא ישר אומרת, "כן, יש לי פתרון, והוא מצוין, ואני רוצה שכולכם תשימו לב איך לא השתמשתי במתמטיקה שלמדתי בבית־הספר כדי לפתור את הבעיה."
והיא מצילה את העולם, וכדי להביע את ההערכה שלהם, אזרחי העולם הופכים את המתמטיקה ללא־חוקית ובסוף כולם מדברים עוד ועוד על זה שהם תמיד שנאו מתמטיקה בסתר ועכשיו הם שמחים שהיא כבר לא קיימת.
אני חכמה בדיוק כמוה.
על החתום,
ג'יימי קלי
נ"ב: אני יודעת שאסור לקרוא לאנשים בשמות טיפש או סתום או אידיוט. אבל לא קראתי לאף אחד בשמות האלה. כתבתי אותם כאן, ביומן שלי — ביומן הפרטי־פרטי שלי שאני יודעת שההורים שלי בחיים לא יציצו בו. הם מבינים שאני באמת בוטחת בהם שהם יכבדו את הפרטיות שלי, ואני מתארת לעצמי שהם לא ירצו לאבד את האמון המיוחד, האינטליגנטי והבוגר שיש בינינו.
ננ"ב: אני יודעת שהחברים שלי (וגם אנשים שהם כמו־חברים) לא יקראו ביומן שלי. לא כי הם לא רוצים לאבד את האמון, אבל יותר כי הם לא רוצים לאבד את ההכרה.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “יומני הסודי ביותר, בית־ספר”