החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

מדחייה חברתית לילד שמח בבית־הספר

מאת:
הוצאה: | 2018 | 206 עמ'
זמינות:

18.50

רכשו ספר זה:

ילדים בגיל החביון (בית־הספר היסודי) זוכים תדיר לכינויים מאשימים כגון "ילדים אכזריים". אנשים מבוגרים נוטים לחשוב שבגיל הזה ילדים הם חסרי מצפון ונעדרי חמלה ורחמים. בגיל זה ילדים רבים לוקים באכזריות, מתנהגים על-פי היררכיה חברתית מפלה ומתעללים במורים. הספר מציג גישה שעל-פיה, התנהגות זו הינה חלק משלב התפתחותי, שבו האכזריות מתבקשת בשלבי התפתחות הפונקציה של הגמישות הנפשית, והיא אינה מצביעה על אופי ועל מהות הילדים. בספר זה מוצגות דרכים חדשות, הן לטיפול פרטני בילדים הדחויים חברתית (טיפול בשיטת "מעטפות" בגרסה מתקדמת ומעודכנת), והן להתערבות מערכתית בתופעות החברתיות וביחסי מורה־תלמיד. בספר מוצגת תפיסה חינוכית כללית חדשה המותאמת לשלב ההתפתחותי של גיל החביון.
חנה גרפי פישר, מחברת הספר ילדים דחויים חברתית (רסלינג, 2015), פסיכולוגית חינוכית מומחית, פסיכותרפיסטית, ביבליותרפיסטית, ומפתחת שיטת "מעטפות", מלמדת במכללת "תלפיות" ובכנסים ארציים של פסיכולוגים חינוכיים.

מקט: 4-249-50578
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


הקדמה

דחייה חברתית על כל אכזריותה היא איבר חיוני בהתפתחות הרגשית של ילדים בגיל החביון. היא חלק ממערכת מורכבת שללא קיומה, כל המערכת הנפשית בחביון לא הייתה נעה ומתפתחת. הבנה התפתחותית זו שונה ומנוגדת לתפיסה הקיימת כיום והיא מפלסת דרכים חדשות ומתאימות הן לטיפול פרטני בילדים שסובלים מדחייה חברתית והן לטיפול מערכתי של בית־הספר במקרים של דחייה חברתית. בהתאם להבנה שתוצג בספר זה, יש צורך בשינוי תפיסתי של כלל הנוגעים בטיפול ובהתערבות בדחייה חברתית: מערכת החינוך הכללית, המנהלים, המחנכים, היועצים החינוכיים, המטפלים וההורים. הבנה חדשה זו מכַוונת אלומת אור אל מרחב חדש, סמוי ולא נודע. היא מפלחת את אפֵלת מאה שנות הפסיכואנליזה שבו היה שרוי השלב במסתרי החביון.

פרויד, אבי הפסיכולוגיה, בגילוייו המטלטלים והמפעימים אודות שלבי ההתפתחות הפסיכולוגית, הכפיף, כידוע, את החביון לתואר “תקופה” ולא “שלב”. פרויד, והפסיכואנליזה בהמשך, ראו בחביון לא רק תקופה שבה אין התפתחות פסיכולוגית משמעותית וייחודית לשלב זה ביחס לשלבים אחרים בהתפתחות, אלא שאף ההישגים שהושגו בשלבים המוקדמים נידונים לרגרסיה בשלב החביון (Freud 1926b, ). ואכן, בתחומים שונים, נמצא שבגיל החביון ישנה נסיגה לאחור בַהתפתחות, היוצרת עקומת U (Nucci & Turiel, 2009). אלא שבחביון, על פי ההבנה שתוצג בספר זה, מתרחשת ההתפתחות המרשימה ביותר של האדם. אכן, הדינמיקה הפסיכולוגית הכרוכה בגופניות, באיברים הארוגניים, במיניות, בדחפים, בליבידו ובאיד בשלבים המוקדמים, נעלמת בחביון ופורצת מחדש בגיל ההתבגרות. אך חלק פסיכולוגי אחר בעצמי, שאינו כרוך בגופניות וביצריות, שהינו בעל אנרגיות פסיכולוגיות, שאינן נובעות ממאגרים גופניים מיניים, מתעורר בגיל החביון והוא החלק החברתי שמהווה את היסוד לחלק הרוחני שבאדם. כך אומנם נכון לטעון, שכל ההתפתחות הפסיכולוגית המשולבת בגופניות, ביצריות, בתחושתיות, במיניות וברגשיות אכן נעצרת ואף נסוגה, ובמקומה פועלת רוח פסיכולוגית חדשה, שבסיסה הוא חלק עצמי חברתי, שסביבת התקיימותו היא המניין (שבחביון הוא חברת הילדים). המניין הוא המצע הסביבתי להתפתחות הנפשית של עבודת התעלוּת רוח האדם המתחילה מגיל בר מצווה – גיל ההתבגרות. בהתאם להבנה ההתפתחותית שתוצג בספר זה, הילדים עוברים בין הגילאים 12-6 שלב התפתחותי (החביון) שבו יש להם צרכים ייחודיים אשר מחייבים את המבוגרים – קרי: ההורים, המורים והמטפלים – להבין אותם. זוהי אקסיומה בתיאוריות החסך השונות: אדם שמקבל סיפוק לצרכיו הוא אדם נינוח ושמח והוא ממשיך להתפתח באופן מיטבי, ואילו אדם שצרכיו אינם מסופקים הוא אדם חסר שקט, רעב ועצבני, שהתפתחותו חסוכה ומעוכבת. לכן, ספר זה מציג את התהליך ההתפתחותי שילדים עוברים בשלב החביון, את הצרכים ההתפתחותיים שלהם בשלב הזה, ובהתאם לכך הוא מציג טיפול פרטני (“טיפול במעטפות” במתכונת משופרת ומעודכנת), התערבות מערכתית בדחייה חברתית וגישה חינוכית כללית מתאימה.

הפרדיגמה ההתפתחותית של גיל החביון התהוותה תוך כדי תלאות רבות פרי ניסיוני בטיפולים בילדים דחויים חברתית בגיל החביון. על פי פרדיגמה זו, קיימות שלוש מהויות נפשיות באדם כאשר בחביון רק אחת מהן פועלת. מהות אחת, שחסומה בחביון, היא מהות הדומה למהות של המלך קריאון המתואר ב”אנטיגונה”, ודומה למהות של ה”אדון” אצל הגל. זוהי המהות של העצמי־ילדוּת, שהיא מהות פסיכולוגית־גופנית, יצרית, נוקשה ובלתי מתגמשת, סופית, דטרמיניסטית, שבה פועל העצמי באיכויות נפשיות של שלבים מוקדמים בהתפתחות (עד לסיום השלב האדיפלי). המהות השנייה שפועלת בחביון היא המהות של אנטיגונה, יסמין ואחיהן. מהות זו דומה לזו של ה”עבד” של הגל, העצמי־חברה, והיא נעה בגמישות בלתי מתחייבת, שמהותה היא רוחנית, שכלית ואין־סופית. בין שתי המהויות הללו פועלת שכבת ביניים המתפקדת בדומה לַממברנה שבין שני חלקי תא. הממברנה חוסמת בחביון את גרעין העצמי שבו שרויה איכות העצמי־ילדוּת, והופכת אותו לחסום לתודעתנו. בַחביון ה”ממברנה” אינה מתחילה לפעול במלוא תפוקתה, אך מגיל ההתבגרות ואילך ובהמשך החיים, “הממברנה” מעבירה, מתווכת ומתרגמת בין שני חלקי העצמי – העצמי־ילדוּת והעצמי־חברה.

הטיפולים בילדים בגיל החביון לימדוני, שבחביון מהות העצמי־ילדוּת נחסמת. החלק היצרי, המיני, הסופי והדטרמיניסטי נחסם בעוד העצמי עובר להתקיימות בחלק חדש של העצמי־חברה, וחלק זה הוא שכלי, חברתי, נתון למערכת שיקולים קרים של מאבקי כוח ואינטרסים חברתיים, ובעל חוקי התנהגות נפשית שונים לחלוטין מהחלק של העצמי־ילדוּת. את ההשקפה הקיצונית, שלפיה אין מגע כלל בין שני חלקי העצמי – כלומר שהתקיימות בחלק אחד אינה מאפשרת התקיימות בו־בזמן בחלק השני בעצמי – למדתי מתוך דבריהם של מטופליי שחזרו והדגימו כי בלתי אפשרי להתקיים במציאות של העצמי־חברה כאשר תכנים מוקדמים מהעצמי־ילדוּת ממשיכים לשהות בה. הבנה זו תוצג ותומחש בדוגמה שתינתן בספר.

בהתאם לפרדיגמה שתוצג בספר זה, אציע גישה חינוכית, שהיא “מטלטלת” בחדשנותה, ובה כל כובד משקל החינוך עובר לידי חברת הילדים. המבוגר המשמעותי מפַנה אט־אט את הבמה המרכזית לחברת הילדים שהופכת להיות הסביבה המקיימת את חיי הילדים ואת המצע להתפתחותם בגיל הזה. חברת הילדים בגיל החביון הם האובייקט/ הזולתעצמי/ הישות המשמעותית בגיל זה. המבוגרים המשמעותיים לַילדים הרכים בשנים (ההורים, הגננות, המורים) נדחקים אט־אט לפאתי ההתקיימות הנפשית וממשיכים להוות מקור הזנה ותמיכה לצרכים של השלבים המוקדמים בהתפתחות. בנוסף, בשלב החביון הם מהווים נוכחות שקטה ובוטחת המעניקה כוח וביטחון להתקיימות העצמאית של חברת הילדים, שבה, בתוך כר גידולהּ, מתפתחות נפשות הילדים בשלב החביון.

בהתאם לפרדיגמה ההתפתחותית שמוצגת בספר זה, ההתייחסות אל הדחייה החברתית (בטיפול הפרטני ובהתערבות המערכתית) אינה כאל תופעה המצביעה על פתולוגיה של הילד הדחוי או של ילדי הכיתה ה”אכזריים” או ה”רעים”, אלא היא התפתחות בריאה, נורמטיבית וחיונית למהלך ההתפתחותי ויש להתייחס אליה באופן המתאים, ועל ידי כך חומרת פגיעתה תפחת. חברת ילדים בגיל זה קובעת נורמות חברתיות שרירותיות, שהן שונות ממוסריוּת המבוגרים ושאינן מתייחסות למוסריות החברה הכללית. חברת הילדים בגיל זה אינה מגיבה באמפתיה כלפי סבל של ילדים דחויים, אלא פועלת בדם קר במצבים חברתיים שונים, אך אלה בפירוש אינם ילדים “אכזריים”, אלא ילדים שעוברים שלב התפתחותי שמרחיב את הנפש של האדם לממד רוחני, כאשר ממד זה עומד על בסיס מערך חברתי. שלב החביון מלמד כי האדם, בשונה מבעלי חיים, מתקיים על בסיס של מערכת חוקים חברתיים מוסכמים ואחידים, שהם בני שינוי ושהם פעמים רבות חסרי הצדקה והיגיון קיומי. אלה הם חוקים שאינם מתחשבים בגורמים פרטיים, חוקים שהחברה עצמה קובעת אותם ואוכפת אותם. הקיום החברתי מחייב את החברים בה להתנהג באחידות וב”תאומוּת קבוצתית”. החביון מלמד אותנו שהפן המוסרי, המתווסף בהתפתחות בשלב, שונה מצווים אלוהיים שניתנים על ידי סמכות־על חיצונית. ילדים בחביון מצייתים לנורמות חברה שהן שונות במהותן מחוקים אלוהיים, אך הן מחייבות ציות ברמה מחייבת ולא פחותה מצווים אלוהיים. נורמות חברתיות מוסיפות את הממד החיוני ביותר של רוח האדם והוא יכולת הבחירה האינסופית. רוח האדם אינה אך ורק רגש ואינסטינקט חייתי, המציית או לא מציית לצו־על מוסרי, יצר הטוב מול יצר הרע. החביון מוסיף לבחירה הדטרמיניסטית הזו אין־סוף אפשרויות של החלטה מוסרית התלויה באין־סוף גורמים סביבתיים, חברתיים־תרבותיים. גיל החביון מוסיף למוסריותנו האנושית ממד שכשהוא עומד בפני עצמו, כפי שהוא בחביון, ואינו קשור למוסריות של השלבים המוקדמים והמאוחרים אלא רק הוא בלבד, הרי שהוא ממד של בחירה שכלית וקרה המושפעת מגורמים חברתיים, מאינטרסים וממאבקי כוח, ואלה מובילים את הילדים בגיל זה להחלטות מוסריות “אכזריות” קשות לעיכול. עם זאת, חוליה זו מוסיפה לאדם, בשרשרת שלבי ההתפתחות המוסריים, את האפשרות של חופש בחירה מוסרי, שהוא, מצד אחד, אינטואיטיבי, רגשי,

צו־מצפון, ומצד שני גם כזה הניתן לשיפוט תועלתני, למערכת שיקולים חברתיים ולהצדקה שכלתנית קרה. תפיסה זו תוצג בהרחבה ובאופן ברור בספר זה.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “מדחייה חברתית לילד שמח בבית־הספר”