ועדיין לבדה

פתח דבר

באחת השנים הראשונות לעבודתי כפסיכולוג קליני עצמאי הגיעה לטיפולי אישה צעירה כבת 35, נאה וחיננית, חכמה ומשכילה, שלרוע מזלה לא זכתה לקשר זוגי ארוך־טווח. לאחר שיחות טיפוליות אחדות שעסקו בחייה וברגשותיה, התפרצה עלי בזעם, ‘כל החיטוט הזה בחיים שלי הוא רק מפני שלא התחתנתי. יש המון מכוערות וטיפשות שלא יודעות כלום על הלא־מודע שלהן, ואין להן קריירה או דירה, אבל הן נשואות עם ילדים ומרגישות נהדר. מה אתה רוצה ממני? אולי לא הייתי באה אליך בכלל אם היה לי בעל.’

היתה זו הפעם הראשונה שבה פגשתי פנים אל פנים את חיבוטי הנפש הללו של ‘אישה לבדה’. לא סתם בחיי היומיום, אלא בתחום המקצוע שבחרתי, ושם נבט בעצם הרעיון לכתיבתו של ספר זה. מוקד הדיון כאן הוא בעיקר מאמציהן וסבלן של נשים רבות הנמצאות במצב זה. ניסיון לברר את המאפיינים המיוחדים שלו, ואולי למצוא דרכים יעילות כדי להקל את המועקה הנובעת ממנו.

חשוב לציין כי היעדר זוגיות בגיל מאוחר אינו תופעה ייחודית לנשים, אלא הוא מאפיין גברים ונשים. זו תופעה סבוכה בעלת מאפיינים מיוחדים, שחלקם דומים וחלקם שונים בין המינים. משום מורכבות זו בחרתי להתייחס אליה בצורה ממוקדת נפרדת בנשים ובגברים, ולא בכפיפה אחת. ישנם גברים ונשים המבכרים לחיות בגפם, וזה אכן המצב המתאים להם ביותר; אך רוב בני האדם מעדיפים לחיות בזוגיות ולא בבדידות.

התעניינותי הספציפית בקשיים שאליהם נחשפת האישה הרווקה החיה לבדה היא משום חשיבות הנושא; משום המחקרים הרבים שעוסקים בהיבטים שונים שלו בנשים, ומן הראוי לאגדם למרקם שלם; ובעיקר משום הניסיון הלא מבוטל שרכשתי בטיפול בנשים כאלה. אין בכך כדי להצביע כהוא זה שאצל נשים הנושא בעייתי יותר מאשר אצל גברים או להפך. אין זה מן הנמנע שבעתיד אתייחס לתופעה בפן הגברי שלה, ואולי מישהו אחר ירים את הכפפה.

ניתוח מגוון המשתנים הקשורים להיעדר זוגיות מושתת על מחקרים עדכניים ככל האפשר ועל מאות שעות פסיכותרפיה שקיימתי לאורך כ־40 שנה, שבהן זכיתי להכיר עשרות נשים נהדרות, שלדאבוני לא מצאו אהבה או קשר זוגי מלא ומספק. אמנם במהלך השנים הצליחו רבות להתגבר על הקושי, אך מקצתן נשארו בבדידותן­­­. אין הדבר מצביע על אומללותה של כל אישה שהיא (אם כי ודאי ישנן כאלה), אלא מדגיש את המורכבות הנלווית לכך ואת סבך האתגרים העומדים בפניה בהיותה לבדה, בשונה מאשר בהיותה בזוגיות.

עוד אזכיר כי ישנם גם מחקרים המשווים בין גברים לנשים, ואתייחס אליהם תוך הדגשת הדומה והשונה. ברוב המחקרים המוזכרים בספר משווים בין נשים רווקות לבין נשואות, או בין נשים רווקות צעירות לבין מבוגרות רווקות, בין חד־הוריות שלא מבחירה לבין חד־הוריות מבחירה וכדומה.

בסיס הידע שאליו אתייחס מבטא נקודת מבט שאינה מושתתת על אשליות, רצונות, רגשות או מחשבות בעלי ביסוס חלקי או נטולי כל ביסוס. הוא נסמך על ממצאים שנאגרו ונותחו בדרך מחקרית ברורה ושיטתית, נוסף על ההבנה העולה מן השיח הפסיכולוגי השוטף בבעיות הנובעות מכשלים בזוגיות או מאחריות להם. כך אוכל לשפוך אור על הקשיים השונים בתחום, בעיקר מנקודת מבטה ותפיסתה של האישה הלא נשואה, ואולי לסייע מעט ביצירת שינוי.