החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

תולדות ספרד האסלאמית

מאת: ,
מאנגלית: עמנואל קופלביץ | הוצאה: | 2017 | 196 עמ'
זמינות:

19.50

רכשו ספר זה:

בתולדות ספרד האסלאמית מציג מונטגומרי ואט בפני הקורא תיאור וניתוח עשירים ומעמיקים של התקופה הממושכת שבה שלטו המוסלמים בספרד, החל מהפלישה ב־711, דרך ימיה הגדולים של הממלכה וכלה בדעיכתה במאה הארבע עשרה. היצירה הרוחנית והתרבותית הענפה וההיבטים השונים של חיי החברה, הדת, התרבות והאמנות מובאים בספר בחיות ובבהירות בשילוב עם ההתפתחויות ההיסטוריות, המדיניות, הצבאיות והכלכליות. חשיבותו של הספר הן בהכרת התקופה ההיסטורית המתוארת, שהספרות המקצועית מיעטה לעסוק בה, הן בהבנת השלכותיה של תקופה זו על תולדות ספרד, אירופה, עַם ישראל ותרבותו ואף על העולם כולו עד לימינו אלה.
מונטגומרי ואט הוא מחשובי ההיסטוריונים של האסלאם במאה העשרים. לצד היותו סקוטי ונוצרי מאמין, הוא ראה בדמותו של מוחמד מקור להשראה ושאף להביא להבנה רחבה יותר של האסלאם בקרב הלא מוסלמים, בין השאר בספריו מוחמד במכה ומוחמד במדינה.

עמנואל קופלביץ הוא מחשובי המתרגמים של ספרות האסלאם לעברית. בתרגומיו הרבים משפות שונות, שעמם נמנים, בין השאר, אקדמות למדע ההיסטוריה ('מֻקַדִּמַה') מאת אִבְּן־חַ'לְדוּן (תשכ"ו), עולמו של הנביא מוחמד – חברה ודת על־פי החדית' (תשע"א), טהא חוסין והתחדשותה של מצרים: מבחר קטעים מכתביו (תשס"א) ועוד רבים אחרים הוא מאפשר לקורא העברי היכרות עם היבטים שונים ומרכזיים של תרבות האסלאם לתקופותיה בשפה רהוטה ומדויקת כאחד.

מקט: 4-249-50496
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


מבוא
העניין שבתולדות ספרד האסלאמית

במשך מאות שנים גירתה ספרד האסלאמית את דמיונם של בני אירופה, התחברו בלדות בשבחו של רולאן ועמידתו האמיצה בקרב על מעבר ההרים רוֹנסֶבאל (Roncesvalles), ונרקמו אגדות סביב דמותו של אֶל-סיד, שהפך לגיבור לאומי. אך לא רק המאבק בספרד האסלאמית העסיק את בני מערב אירופה. לפחות המשכילים שבקרב תושבי הממלכות והנסיכויות הנוצריות תפסו שמעבר להרי הפירנאים דרומה שוכנת ארץ בעלת תרבות מפותחת יותר, שתושביה נהנים לא רק מרווחה חומרית כי אם גם מתענוגות האמנות והשירה, ולאט לאט הם החלו לאמץ לעצמם את מקצתם של אורחות חיים אלה. עם עליית התנועה הרומנטית התעוררה מחדש גם ההערכה המסורתית. ספריו של הסופר האמריקאי ווֹשינגטון ארווינג, גרנדה (1839) ואלהמברה (1842) תרמו רבות להפצת השמות האלה בקרב קהל שלא שמע מעודו על ארמון אל-חמרא מן המאה הי”ד בגרנדה.

הנושא “ספרד האסלאמית” – ולא “המוסלמית”, שכן תואר זה שמור לציון בני אדם מוסלמים – קוסם גם להיסטוריון המדעי הפרוזאי. כאן חדרה תרבות מזרחית אל תוך אירופה והשאירה בה מונומנטים אדריכליים מרשימים שקל לבקר בהם, וברוב עונות השנה ביקור כזה מהנה עד מאוד. זוהי דוגמה לתהליכי מגע בין תרבויות שונות אך קרובות, מגע שתרם לעיצובה של אירופה ומשפיע גם על אורחות תשיבתו של ההיסטוריון האירופי והאמריקאי בן זמננו. מעֵבר לכך, העיון בתולדות ספרד האסלאמית מספק תשובות גם לשאלות על דרכם של תהליכים היסטוריים בכללם. שאלות מעין אלה מהוות קו מנחה לעיון בספר זה, ואפשר לקבץ ולסווג אותן בשלושה ראשים.

ראשית, יש לתת את הדעת על ספרד האסלאמית כשלעצמה. מקובל לומר שהיא מצטיינת בהישגים גדולים וחשובים. אך במה מתבטאת “גדוּלה” זו? האם ביופיים של הבניינים ששרדו ממנה? האם ביצירות הספרותיות שהן חלק חשוב של אוצר הספרות העולמית? האם במחקר ובהגות בתחומי המדע, הדת והפילוסופיה, המהווים חלק מחשיבתו של “העולם האחד” שאליו אנו מתקרבים? ואולי דמותה זו של ספרד האסלאמית יסודה בפער הגדול בין עושרה התרבותי לבין צחיחותה התרבותית של אירופה המערבית בת זמנה? ושמא נובעת דמותה מהיותה הצינור שדרכו זרמו לאירופה השפעותיה של תרבות מפותחת יותר?

שנית, יש לראות את ספרד האסלאמית כחלק של העולם האסלאמי. היא היתה שותפה לתרבותו של תחום רחב ידיים, ויש לבחון את טיב הקשרים בינה לבינו. כיצד עוצבו קשרים אלה? האם היתה ספרד רק איבר פַּסיבי מקבל, או שמא תרמה תרומה משמעותית לעיצוב תרבותו של עולם האסלאם בכללו? ומצד שני, עד כמה הסתגלה תרבותה של ספרד לסביבה הספציפית של הארץ – לאקלימהּ, למבנֶהָ הגיאוגרפי, לערבוביית הדתות השונות שבהן החזיקו תושביה? האם עלה בידה למזג את הקבוצות האתניות והחברתיות השונות לחברה אחידה ולהטביע בה את ערכיה? שאלה משנית היא זו של קשריה של ספרד עם אזורי צפון אפריקה: האם התגבשה תרבות משותפת לה ולהם, בייחוד אותו חלק מהם המהווה היום את אלג’יריה ומרוקו? ועד כמה היוו שתי הארצות תחום תרבותי אחד, שספרד היא בו היסוד המוביל?

שלישית, ספרד האסלאמית היתה במגע הדוק עם שכנותיה באירופה. מה בדיוק תרמה להן? האם אנו יכולים לעמוד על התחומים הספציפיים שבהם ניכרת השפעתה עליהן ואשר בהם למדו הוגים וחוקרים אירופיים מקודמיהם הספרדים המוסלמים? אירופה הושפעה גם מתגובותיה לספרד האסלאמית; מסעי הצלב הם בחלקם תגובה ל”ג’יהאד”, מלחמת הקודש של המוסלמים. ה”רֶקוֹנקיסטָה” השפיעה השפעה מכרעת על גיבוש דמותה של ספרד בת ימינו. שאלות אחרונות אלה שייכות לתחום תולדות אירופה וספרד הנוצרית, אך בהמשך דברינו נצביע על הכיוונים שבהם יש לבקש את התשובות להן.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “תולדות ספרד האסלאמית”