את הסוד הגדול הזה שלי מעולם לא גיליתי לאף אחד, למעט לחברתי הטובה ציפי. בספר זה לראשונה אני משתפת גם […]
אז איך הכול התחיל? כשהכול נגמר
“את עושה פוּטג’וב, מותק?”
“אממ… בטח, מתה על זה, כל כך מחרמן.” צחקקתי בקול מתפנק, מנסה לחשוב מה זה לעזאזל פוּטג’וב.
לפחות הקול שלי סקסי, ככה תמיד אמרו לי, ואני יודעת לשוות לו גוון נשי מתפנק כזה. אין מה לעשות, באתר שבו עובדות שישים בחורות פלוס־מינוס, שרובן צעירות וחטובות, אני חייבת לנצל את כל היתרונות שלי כאישה בוגרת. הקול הוא אחד מהם, בהחלט.
“סקסי קאט” למשל, מעניקה לכל מי שלוחץ על כפתור הצ’אט שלה מופע סקס מרהיב שהיא מבצעת על עמוד חשפניות שניצב באמצע החדר שלה, כולל שימוש בוויברטורים ודילדואים מכל המינים ומכל הסוגים. אין צורך לומר שהיא אחת הפופולריות באתר שלנו.
“לילי” יותר מבוגרת, מילפית חמה למכירה. אין לה בעיה לחשוף את פניה, והיא התגשמות החלומות של הרבה מהלקוחות — ליידי וזונה באותה מיטה.
כל האחרות מוצגות באתר פחות או יותר באותו אופן, בפוזות מגרות ובשפתיים משורבבות, כאילו לוחשות: “אני מחכה רק לך, כל כך בא לי זין עכשיו, בוא תיקח אותי!”
ולוקחים, בטח שלוקחים. בעשרה שקלים לדקת שיחה. הם באים בשביל האון, אנחנו באות בשביל ההון, בחיוך רחב, בחוטיני, בבגדי עור, בלבני תחרה או עירומות לגמרי.
מדברות, מלטפות, מגשימות פנטזיות ועושות הכול כדי להיות נחשקות, סקסיות, אמפתיות ומשכנעות, הכול כדי לגרום ללקוח לגמור, אבל לא מהר מדי, כדי שהשעון ידפוק והדקות יהפכו לכסף.
זאת הייתה תחרות מאתגרת עבורי, בגילי המתקדם ובעולמי שלא כלל עד אז דבר וחצי דבר שקשור במיניות.
זה לא בדיוק מה שתיארתי לעצמי שאעשה לקראת גיל ארבעים, אבל לחיים תוכניות משלהם.
הצורך בכסף מאלץ את כולנו, את כל מי שמבקש לשרוד בעולמנו האכזרי, להשתייך אליו ולהיכנע לו באופן זה או אחר. מלחמת ההישרדות שלי לא עניינה אף אחד. לא את הרשויות, לא את בית הספר של ילדיי, לא את בעל הדירה וגם לא את ישראל, בעל המכולת.
לכל דבר יש תחליף בעולם הזה. אנשים נפרדים, מתים, נעלמים, אבל הכסף תמיד היה ותמיד יהיה פה. לו אין תחליף. לא בעולם שלנו.
אני עוטה מסכה שחורה שמגלה רק את עיניי, את עצמות לחיי הגבוהות ואת שפתיי הבשרניות, חובשת פאת תלתלים בלונדינית שובבה, ושולה מתוך שקית נייר פרחונית את אביזרי העבודה שלי. זאת לא באמת אני, אימא חד־הורית לשני ילדים, שהגרוש שלה לא משלם לה מזונות והותיר אותה בסבך של חובות.
אני מסתכלת למצלמה וגונחת, מתארת להם איך אני מוצצת להם, מתחננת שידפקו אותי בתחת, צועקת בהתלהבות “כן!” לכל מי ששואל אותי אם אני רוצה להיות זונת השפיך שלו. “כן”, “כן”, “כןןןן”, תמיד אותה תשובה. “את אוהבת לבלוע?” “את רוצה עוד?” “אני מחרמן אותך?” “את מחכה לשפיך החם שלי עכשיו בגרון שלך?” “את לא יכולה בלי זה?”
המבט שלי מצועף, מלא תשוקה. הלשון שלי מתלקקת סביב עצמה, ארוכה. הידיים שלי ממששות כל מקום אפשרי. אני שלהם, לא משנה כמה הם אפסים בחיים האמיתיים. נשואים, פרודים, גרושים, מדוכאים, הזויים — דרך הזין שלהם, אני גורמת להם להרגיש גברים.
אין עדיין תגובות