החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

שמש בכיסים

מאת:
הוצאה: | 2019 | 124 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

24.00

רכשו ספר זה:

שמש בכיסים הוא שילוב של סיפור אישי וסיפור הדרכה להתמודדות מיטבית עם משברים. ד"ר מיכל גטניו־קאלוש מתארת כיצד התמודדה עם נפילתו של חבר בפעילות מבצעית בלבנון ב־28.2.1999.

באמצעות קטעי יומן שכתבה במשך 20 השנים שעברו מאז, היא מנסה להתחקות אחר התנהלותה, ולהבין כיצד התגברה על המשבר; בכנות וברגישות היא חושפת את תהליך הגילוי, הטיפול וההחלמה. הכותבת משלבת בין כתיבת פרוזה לכתיבה מדעית, בין רגשות ומחשבות לממצאי מחקרים. דרך התובנות שלה היא מעבירה אל הקוראים מסר אישי, רגשי ומקצועי, שיכול לסייע לאחרים להתמודד עם האתגרים והמשברים

שכולנו חווים במהלך חיינו.

עבור אנשים שנמצאים בעיצומה של התמודדות עם משבר, ועבור הקרובים אליהם, הספר מעניק התבוננות עמוקה לתהליכים שאולי הם עצמם אינם מודעים להם.

 

ד"ר מיכל גטניו־קאלוש היא עובדת סוציאלית, מרצה במכללה האקדמית ספיר, באוניברסיטת בר־אילן בבית הספר לעבודה סוציאלית ובמכללה האקדמית אחוה בבית הספר לחינוך; בעלת קליניקה פרטית לטיפול בהורות, בחרדות ובפוסט־טראומה. מחקריה שופכים אור  על חקר הפרספקטיבה של ילדים בגיל הרך ושל הוריהם, ואסטרטגיות הוויסות הרגשי הנדרשות בהתמודדות עם איום של טרור מתמשך, ועל תהליך גיבוש הזהות בחברה הישראלית.

מקט: 001-3000-121
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
שמש בכיסים הוא שילוב של סיפור אישי וסיפור הדרכה להתמודדות מיטבית עם משברים. ד"ר מיכל גטניו־קאלוש מתארת כיצד התמודדה עם […]

 

הקדמה

 

20 שנה התכוננתי לרגע הזה, ובתוך 20 יום רוב הספר נכתב.

בתהליך כתיבת הספר קראתי שוב ושוב את כל היומנים שכתבתי מ־1997, כאשר עֹמר אל־קבץ ואני הפכנו לזוג (וגם נפרדנו, ואז חזרנו להיות בקשר…), ועד היום. בחרתי קטעים המתייחסים לתהליך ההתמודדות שלי בעקבות נפילתו של עֹמר ב־28.2.99 בפעילות מבצעית בלבנון, בהיותו בן 22. במהלך השנתיים האחרונות לחייו היינו בקשר.

משפחת אל־קבץ, אבי וחיה, הוריו של עֹמר, ואני ממשיכים להיות בקשר קרוב עד היום. חיה היא דמות משמעותית עבורי, וככל שעברו השנים מצאתי את עצמי מתייעצת איתה בצמתים הרי גורל בחיי. בכל פעם מחדש שמחתי על שבחרתי להתקשר אליה, לשתף אותה, ודבריה המשיכו ללוות אותי בשבילים שבחרתי לצעוד בהם. האמון של חיה ואבי בי מרגש אותי, ובלעדיו לא הייתי מגיעה לכתיבת ספר זה.

החלק הראשון של הספר מספר את סיפור ההיכרות שלי ושל עֹמר, ומתאר את רגשות העצב והכאב החזקים בשנה הראשונה לאחר שנהרג – 1999 (ועל כך אכתוב בפרק 1), שחלקם המשיכו ללוות אותי גם בטיולים בארץ ובחו”ל (ועל כך אספר בפרק 2).

פרק 3 מתחיל ב־2002, אז התקבלתי ללימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ועברתי לגור בבאר שבע. כעבור שנתיים הכרתי את צביקה, בן זוגי. ב־2007 התחתנו, ונולדו לנו שלושה בנים ודוקטורט, ובמקביל בנינו את ביתנו הפיזי והרגשי בקיבוץ שובל. רק בשלב הזה, כנראה, יכולתי להרשות לעצמי להתחיל להתבונן פנימה, ולהכיר בגודל ובעומק החוויה הרגשית שחוויתי. להבין אט־אט, צעד אחר צעד, ולבסוף בטלטלה מורכבת – מה עבר עלי. כך זכיתי לעבור תהליך גילוי, טיפול והחלמה, שעליו אספר בפרק 4.

בחלקו השני של הספר ישנו ניתוח של תהליך ההתמודדות שלי מנקודת מבט מקצועית, שנבנתה במהלך כ־17 שנים החל בלימודי התואר הראשון, שנים שבהן המשכתי ללמוד, ללמד, לטפל, להדריך, להתבונן ולחקור.

הרצון לפרוץ את הגבולות האישיים, החברתיים והמקצועיים מקנן ומתקיים בי מזה חודשים רבים. השאלה המטרידה ואפילו החותכת בבשר: האם אני מספיק טובה במה שאני עושה? טוב, אז יש לי מה לתת לעולם וכל הכבוד לי על כל מה שעשיתי ושהגעתי עד הלום, אבל… האם הסיפור שלי יכול לפרוץ את גבולות הסיפור האישי ולתרום להתמודדות של אנשים אחרים?

לאחר התלבטויות וחיבוטים רבים הגעתי למסקנה שכן. פשוט ככה. לכמה אנשים? זו שאלה שרק הזמן ייתן עליה את התשובה, הזמן והרצון של מי שיקרא להמשיך להעביר הלאה לבני משפחה, לחברים, לסטודנטים ולקולגות. הינה אני כאן לפניכם, אוחזת מבחירה בחבל התקווה, יוצאת אל האור.

אולי יהיו רגעים שכקוראים לא תבינו בדיוק איפה אתם ואיפה אני, ובכל זאת, אני מקווה שיצר הסקרנות בתוספת אמונה ותקווה, יובילו אתכם להמשיך לקרוא. לכל היותר תמיד תוכלו לכתוב או להתקשר אלי בסוף הקריאה, מבטיחה לענות, באמפתיה רבה.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “שמש בכיסים”