החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

אהובה, זה כתם של מים

מאת:
הוצאה: | 2022 | 427 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

24.00

רכשו ספר זה:

אהובה מודאגת.

בתה השתקנית, איילה, נפגעת פעם אחר פעם בבית הספר, מיכאל שלה מתחיל להיעלם בערבים, וקולות מהעבר מושכים אותה חזרה אל בית הסבתות במושב, המקום שֶׁמִּמֶּנּוּ ביקשה לברוח.

ברגע אחד היא מחליטה לעשות מעשה שיטלטל את עולמה.

 

אהובה, זה כתם של מים, רומן הביכורים של גלי עמר חזן, משרטט ברגישות ובעומק את סיפורה של שושלת נשים: אם, בת וסבתא, הנעות בין עולמן הפנימי למפגש עם המציאות, בין העבר להווה ובין המסתורין לגילוי הסודות.

מאי קסום באפריקה בשנות ה-40 אל המעברות וטיפולי הגזזת, מהמושב בדרום אל העיר הגדולה, בחיפוש אחר שייכות ואחר תינוק אחד שמת.

בזו אחר זו הן עולות על הבמה, מתבגרות ומתאהבות, נפצעות ומבקשות תיקון, שומעות קולות ונלחמות בשתיקה – שמסתירה בשתי ידיה את האמת ואת השקרים שאנו מספרים לעצמנו.

 

את אהובה, זה כתם של מים אפשר לקרוא כספר על שונות ודחייה חברתית, על נשיות מזרחית ועל השד העדתי, על האינסוף שבתוכנו ועל הבריחה ממנו, כסיפור על אובדן או כסיפור אהבה, אך בעצם הוא כל אלה גם יחד.

 

גלי עמר חזן, רעיה ואם לחמישה, גרה בסנסנה שבנגב, מטפלת באומנויות ומנחת קבוצות.

 

"ספר מרתק שנקרא בנשימה עצורה." אתי אלבוים, סופרת ועורכת

מקט: 4-1272-1681
אהובה מודאגת. בתה השתקנית, איילה, נפגעת פעם אחר פעם בבית הספר, מיכאל שלה מתחיל להיעלם בערבים, וקולות מהעבר מושכים אותה […]

“עכשיו ההזדמנות שלך.” החוקר עם הסנטר המסותת מביט בה ומצמיד את אצבעותיו לשורש האף, כמו עוצר התפרצות של סכר במו ידיו.

מבחוץ מישהו צועק: “אני רוצה להגיש תלונה! אני רוצה להגיש תלונה עכשיו!”

“עכשיו, כשהכול עדיין טרי, זאת ההזדמנות שלך להסביר איך לעזאזל עשית מעשה מטורף שכזה.” הוא מנער את ראשו בכעס, מבטו עייף.

הידיים מגרדות לה, אבל היא כמו איילה היא, יש לה גוש בגרון והיא שותקת. הרטיבות ליד העיניים לא קשורה אליה. איך תסביר שכל מה שרצתה היה להגן על הילדה שלה, איך תסביר לו והיא בעצמה לא מבינה?

לא מבינה איך כל השנים היא מתאמצת לברוח משם, מהפחד, הכי רחוק שאפשר, אז איך ייתכן שחזרה שוב בדיוק לאותה הנקודה? אולי היא רצה במעגלים כל השנים?

לא מבינה לאן מיכאל נעלם לה כל שני וחמישי, לא מבינה למה היא לא מסוגלת להגיע למושב.

לא מבינה.

בתוך קדרת תחושותיה הרוחשת תמיד היה גם משהו נוסף, מוכר. אותה תערובת סמיכה וכהה של כעס ופליאה, שדברים מתרחשים בלעדיה, דברים חשובים שישפיעו על חייה מתרחשים מבלי שתכננה והובילה אותם. כמו אותו הבוקר שהתעוררה לקולות בכי וצעדים בהולים במסדרון ושמעה את סבתא אומרת לאחת השכנות, תניחי, תניחי לה לישון. מה טוב יצא לה אם תתעורר עכשיו ותדע?

“יאללה, אין לנו את כל היום,” הסנטר נאנח. “מההתחלה. תתחילי פשוט לספר לי מההתחלה.”

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “אהובה, זה כתם של מים”