החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

שומרי סף התהום

מאת:
הוצאה: | 2021 | 404 עמ'
קטגוריות: עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

40.00

רכשו ספר זה:

למשתמשת הקצה המקיץ אל קיצו

 

 

"הַמְּחַבֵּר אֵינוֹ אַחְרַאי לַהַשְׁלָכוֹת הָעֲלוּלוֹת לְחַלְחֵל לְעוֹלָמְךָ הַמָּחוּל. תּוֹדָה עַל מְחִיאוֹת כַּפֵּי הַמַּיִם. עַבְדְּךָ מְשׁוֹרֵר מַעֲשִׂי פָּעִיל, אֲנַחְנוּ שׁוּתָּפִים. אִם תָּשִׂים לֵב, עַל הַדַּף אֵין הַרְבֵּה מִלִּים.

 

הָרוֹב בַּמּוֹחַ שֶׁלָּךְ שֶׁהוּא, אַגַּב, אֵיבַר הַמִּין הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּגוּפֵךְ. הַמַּסְלוּל הוּא לְמֵיטִיבֵי לֶכֶת בְּכוֹכַב הַלֶּכֶת. מַסָּע בּוֹדֵד בּוֹ קַיָּמִים 2: אַתְּ וַאֲנִי. כָּךְ זֶה הָיָה תָּמִיד, וְשֶׁלֹּא יַעַבְדוּ עָלַיִךְ עִם הָאֲנַחְנוּ וְהַחֶבְרֶ'ה בְּכָל הַסְּדָרוֹת, הַמְּנַסּוֹת לִדְחוֹף כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר חֲבֵרִים בְּמַבָּט 1 חַד".

אמנון מתנה אהבים עם השפה העברית, מפתה אותה למילים חדשות, מתעלל ומקדש, מכניע ומענג בו זמנית. ואגב כך, ממציא אותה מחדש. התחדשות השפה אינה עניין לאנשי האקדמיה ללשון העברית ולספרות בלבד. אבולוציה של שפה מֵעבר לביטויי סלנג פופולרים צומחת מהעם, וספרו של יוגד מהווה דוגמה מרהיבה לכך.

אין נושא שבו הוא לא נוגע. כאב, הנאה, אכזבה, ריגוש וחושניות משולבים זה בזה כנחשי פיתון מאוהבים. ואנו קוראים, נפעמים, נעצבים, מתחייכים, מתאהבים. הינה קם לנו שוב משורר, המחדש ומחיה את השפה העברית. רותי אלאל, מיילדת ספרים.

עִלעלתי – נדלקתי! להטוטן של מילים, אקרובט של שפה. יוצר מילים ופעלים חדשים כמלאכת שתי וערב השוזרת בחוטיה אמת נוקבת וחודרת, נוגעת ופוצעת. הכתיבה נשמתך וייעודך. סיגל צורף, צורפת לשונית.

המונים הכבים לדמותי, באין מי שירהיב, ארחיב על שירַי הנזקפים לחובתי. מגיב לתו השעה ברחשי הלב המתמסמס. מבצע בשפה המשתדרגת את זממה בלשון פולשנית של עִסקה סיבובית. גילוי נאות לכל מסית ומדיחה המהמלסים אותך בכפפה חד פּעמית: עדיף להיות סופר סדרתי ממִסתַתר סדרתי, הבורא את הספר ונברא על ידו. תם, אך לא מושלם – הָרְאוּת יחסית. הסיכון והסיכוי כרוכים בשימת לב מעשית. א.י, משאב מתכלה.

 

מקט: 4-698-807
למשתמשת הקצה המקיץ אל קיצו     "הַמְּחַבֵּר אֵינוֹ אַחְרַאי לַהַשְׁלָכוֹת הָעֲלוּלוֹת לְחַלְחֵל לְעוֹלָמְךָ הַמָּחוּל. תּוֹדָה עַל מְחִיאוֹת כַּפֵּי הַמַּיִם. […]

טקסט נהיר לקהל זוהר מזהיר

העצב נולד לפנינו

יוגד מלשון הגדה מדורִי לדורותַי. אב לבנותי, מורה נבוך לבוכים, א-סֵלֵבּ המאושר ע'י עצמו, תוהה כרוני. פלדת אל-חלד נפשי המאובקת בהשכחה, כריזמתית לעצמי בלבד. אדמו'ר חילוני ללא מאמינים. כתבן נשמה, משביח מחשבות, נוח לבריות, חסר מנוח. ציוני הומני, כנעני חדור אמונה בשאלה חוזרת. ניצן תרבותי סֶמי סמוי. מותג נטול קהל, הנע באמונה מפני רצח ממונע של סוהרות היוהרה.

מכוון לתרעומת הניבטת ממצג רברבני של קרום חשֵכה בררני. מישיר שיר לשחיתות העורמה המדשנת מקורביה בעושק נופי עשוקיה. המוּשְחָתִיזַצְיָה מרקיבה מוּשְחָתִיצְיָה מוחלטת! תם הטקס המחופש לנגיף החירום, תרמית המאום והשבעת ספיחי שרי הכלום וחזונם הנמהר. איש לעצמו נגמר ואישה כנגדו תתפלש במר. התכלית הומרה בחרפה ממלכתית – אתנחם ברֵעות יחסית.

ואולי בכל זאת אהבה.. כענווים והנעימים שיכלו לתלאות החיים, וצָרפו את שפתם הנצרפת בלשון צרופה של צורפי המילים.

הדיוט קורע קריאה: 'שעבּיין'!

הספר נחתם ב'חג החירות' בליל הסגר. מַדְמֵדִינָתִי, לַמדי בגן הילדים ערבית מדוברת. הן בה בעת, הרצח והשלום באים בעט! מאז ולתמידך, מסביב יהום דו-הקיום המתמעט. מה קיים לנצח למעט השחיתות וההסתה המונצחות כעת? עם של צומת סגולה, התשובה מהופכת: בכול אשמה הזקנה במסדרון, חַטֵּא עצמךָ מחטא ההתלהמות והמדון!

הכנה רוקחית של מרקחת הנחת

יוגד: אדם כותב ספר וחושב שמשנה את המציאות.

נקדנית: הוא באמת משנה אותה בתוך הספר שלו. וכתבת לעצמך כמוך.

יוגד: שנינו יחד זו התקהלות ברוכה, חש שיש בינינו כבוד והבנה.

נקדנית: זה היה לי עם ה-X..

יוגד: להתגרש כדי להתרגש זה להחליף שור בחמור?

נקדנית: בעדר של חמורים!

עלות חוסר התועלת

במדינה דו-לאומנית פליטית מתיימרים לערוך בשירַי טיפולי המרה ולכַייס מחרוזַי את כיס המרה. מאמין לכאורה, יתגדל ויתכבד להוציאני מהשורה, מוותר בזאת על דעתו המרירה. מעדיף המרת דת על פני המרת דעת, וגזירת חירות על הסגר דעה. בקיצור, 'החזר לי את העורלה'.

קורא אופטי, פגישה איתך זו מיטת נשיקה, הגשמת חלום של מחבת עם גבינת חלומי. ברשותך אקדים ברכה למכה ותרופה לכריכה: קבל איחולַי כמוּשְׁט נטול דת אמנוני, שגודל ע'י זאבות, העוסק במַשׁוּ גברי.. מורה לספרות החוטא בבוּשִׁידוֹ שירי.

עני טייקונאלי מצוי שרוצה פיצוי. ישן כתינוק, כל שעה קם ובוכה. בגמילה מחלב אם לשימוש עצמי. המיצוי השירי הוא הסטארט-אפ שלי. במשיכה ובדחיפה עושה לך אקזיט מהשורה. הבנה מביאה החלמה, אך לא כולם מתחברים למילה המחוקה.

הולך ופוחת הדור, או שרק אני פוחת והולך? מורדם מעם, נפֶל בן דור הנפילים. יחסינו עלו על סרטון ברשת. ברשותך אחדד.. יש לך מחדד? בימינו לא עלינו, העשבים המתנקשים מנכשים את השוטה! אם לא נציב רף רופף לרפרפת שִׁלְטוֹנָעִית, לפחות נשדרג עצמנו לנדיבות רגשית.

תבחין 'קיר המוות' של משורר בהתהוות

פושט ותולה את אישיותי הישנה על קולב ויוצר על מנת לקדם את פניך. לחץ ידי, חבק אותי, אַחֵר משמעותי שלי. אמור 'חיפשתי אותך' כילד חד-הורי. הניחי ראשך, הגידי 'אל תשתנה, איתך מרגישה בטוחה' ואדע שהגעתי לביתי. השלט על חדר המפיקה מכריז 'חדר לידה'. מתרגל משקלים בחדר כושר מוחי עם הליכון.

השירים נכתבו ממקום טהור, אך לא אבוש, וגם לא אתגאה יותר מדי לומר: כוונת הדף היא יצירת גל הֶדף, בום קולי, שיְאַיֵּן את הוואקום, ידיח את השיח ויקריס לתוכו שטחיות שטוחת מסלול.

עני אסקופ נדרס הכמֵהַ לכמיהה, בונה מגדלים רגשיים על תהום פעורה, ופוער עינַי מול קול שטות זכורע. המִפלָץ הפואטי שבי מנסה להעניק לך מפלס חוויה של דריסת משאית ובילוי באגם 'לכלוך נס'. לכאורה נפגשנו באותה נקודה, אלא שאתה אליה הולך, ואני כבר בא. בעז'ה (בעזרת השיר) יבוצע מהלך הדת'ה (דכדוך ותהייה) בנייר זכוכית זחיחותך. מילון ההווה לוטש בך יהלום מחזית המידע. זעקת הגרושים מתאבדת בחזית הרגש. מנשק ידיים, שריחמו אותך ברַחמם.

חוצן יוקֵש, אל תיטפש. הכרה חיצונית תקבל רק מעצמך. אגדה שלא יוגדה, אגיד לך עוד מילה.. 'הדדיות'. עלם רך, למרות הניסיון הבטל בקשישים התלהב בפשטות. אל תתרפס מול ארס בשיטת אל-הרס. רחק מזו ההודפת עיניךָ מעיניה, כשלְךָ לא נתונים מעייניה. חזור לעצמך בשאלה רטורית והיצמד באדיקות לסימנֶיהָ.

ואת עלמה, על מה ולמה תהיי 'פרה עיוורת', שעל פירורֵי אי-אהבתו גוהרת. מגיעה לך אישה ו/או גבר, הרואים בך מעל ומעבר למעבר. ועתה, בטוח שאמות בהקשב לקשב המתוח. הלוואי מהפה שלך לאדמו'ר. מגיל 1 עד 99 אל האושר חתור!

פאנצ'ים לבית הקפה ביום המאבטח

עבדה בחברת שילוח ושילחה אותך לדרכה. 'א-מיני, מעתה לא חל עליך חוק המשיכה'. ניסית להיות משורר לאומי והגעת לביטוח לאומי, התמצאת באהבה אידיאלית ומצאת עובדת סוציאלית. מתבייש שזרקת חיתולים מהגג? מצר על כך, שבמשחק רופא ואחות גילמת סאניטר.

טוענות נגדי שתמיד מביע דעתי, הטפה שהוטפה עוכלה. שרדתי את האשמתן החמורה, סודה צבאית לגמתי ומחשקי נפרדתי. על רב קו ללא אלילים רכבתי, ערכַי המנוילנים מחבקים את הספק התם. 'אימא, זכרי שהכרת אותי.. לפני שהייתי מפורסתם'. מדווח לאבא על החלום והגשמתו 'אחרי 35 שנה סיימתי ת'מבוא'. הספר מורה דרכי באמונה: נהגה, קם ונהיה. מתובל ומגולגל ברולדת הזיות, פגעים ופגמים בבלילת טעמי טירוף – 'חגיגת חורף'.

כל קְרֶדיט האבק לליבת היצירה

פיקסו בלי הציור הוא רק איש קירח עם עיניים בולטות. לכן פונה אלייך, המנקדת, העמלה האפורה, האם תהיי אושייה או תיעלמי לתהום הנושים? פי וליבי שווים פרוטה. תקבלי 100 פעמים ח'י על הספר החי. נשבע לך בנקיטת מקלדת ובספרנו הבא לשנ'צ ולשנינה. 'מה פתאום! אתה הסופר, אני רק קוסמטיקאית של מילים'.

חולק עלייך, משווה בין תפקידך לאי תפקודי הפואטי. את תפוז, אני קלמנטינה, שנינו פרי הדר. אומר זאת בכל פורום שייפול בגורל, ושיעוטו הקנאים.

'גם הרשעים והחומסים והעושקים והנצלנים? אגב, ראיתי מינוס ליד משכורתי'.

כן, מחלק את חבות חדלות הפירעון שלי, איתך, יקירתי.

תיאוריית התור באוטובוס וליצני הצמתים

עורכת: רואה כתבה על תלמידים שהחליפו את המילים באימוג'ים, והמערכת כנועה. מייסרת עצמי על תשלום דגש שהולן שכרו, בעוד הם מתבקשים להביע עצמם ללא מילים: בריקוד, בציור, בצריכה, בהצגה, בדיצה וברינה. כותבים בשגיאים בגאווה, נדחק מקומה של המילה הכתובה.

יוגד: נבצר מבינתי. אי לכך, כותב לעֵז ולעצמי. קהל יקר, ניפגש פעם באף פעם, נתראה כמו משפחות.. כמה שֶׁפחות.

עורכת: אתה סוס מירוץ נרהב. אכין שלט 'זהירות! גאון לפניך'.

יוגד: לאט לך, נקדנית. אושייה תרבותית סוגרים לאט!

עורכת: ומהיכן הקרצת את הכותרת הבלתי מִתְקַשרת? יכולת לכתוב באותה מידה 'אצל אדיפוס הייתה יותר אהבת אב'.

יוגד: הכותרות קשורות לתוכן, כמו שהשכר לצורכי קיומי. שילמתי על דירת חדר 330% מאין הוני.

היתוך בוטי ושיבוט רובוטי

יוגד: התודה לעובדת החיונית העורכת המגיהה, שבזכותה שירתי לקהלי מגיעה. על הזמן הסגול ועל אהבה מנוקדת בימי קורונה. שמתי מבטחי במפתחהּ לא רק בלמידת המתוק אלא גם בלידה מרחוק. מופעי כליל החורש שלה הדהדו את תיבת תהודת נפשי.

עורכת: תודה, יקר. עלית לי ביוקר, היית בגן עדן ואני בגיהינום, יסתבַּך שִׁמך לעד. מתי, בעז'ה, ההגהות יסתיימו, אתה מאמין?

יוגד: אין הנחתום מעיד על גיסתו, בעזה נחתום על המוגמר מיד עם שחרור תעתיק פלסטין.

עורכת: לו הייתה לי קורת גג ספרותית משלי.. רק דיירת משנה גלמודה אנוכי, חשופה בצריח.

יוגד: את שותפה שוות זכויות ביצירה, אנחנו לא רק חברים פרקטיים בשיטת מצליח.

עורכת: חייב להכניס לדיאלוג עם הנקדנית את הביטוי 'חטפים חטופים'.

יוגד: אולי גם מֶחְטפים, שחוטפים עמלה מהעמלים העומלים.

עורכת: בלעתי בעבור ספרך חרבות ומי אש, אך חרדה לשגות פן אתרושש. יש לי עין אנושית לא פחות, בזכוכית מקטנת אינני מXXXנת.

יוגד: אבוי לך, שוד ושבר! לראשך הניחי וציפיותייך על הכריות הנמיכי. אל תחששי מניקודו.. הרי 99% כלל לא מכירים בקיומו.

עורכת: נכנענו לכוח אי-המשיכה של עממון מושתקון, המצית אחיות, חובט מורים ו'קח שקית, זבל..' למנקה אומרים.

יוגד: לחצי יד לעמל, לא לפופוליטיקאי המנשל את הפעוטות המתקשים מהמעונות השיקומיים.

עורכת: הספר מפלצתי, נטע זר בזנזיבר, שיעתוק מטורף בטנריף. מובדל, בינך לבינך מצאתי בדלים והבדלים.

יוגד: ברוך שעשה חשבוני נקבים נקובים, חללים חלולים. משאב לאומי.. ללא משאבים.

עורכת: מזת'ומרת? חולָם חָסֵר אונים, הִגשמת חלום! יש למישו טישו? למי נֶאמנתָ כדי לזכות בשכר סופרים נאמנים?

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.