החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

שלג ויער אשוחים

מאת: ,
מנורווגית: סבינה מסג וחנה־מאי סבנדל | הוצאה: | 2017 | 162 עמ'
קטגוריות: שירה ומחזות
זמינות:

37.00

רכשו ספר זה:

הזוג וֵסוׄס הם מחשובי משוררי נורבגיה במאה העשרים ומראשוני המשוררים המודרנים בארצם. כמו בני זמנם אולב האוגה ורולף יאקובסן, שאת יצירתם תירגמתי לעברית, הם הפכו למשוררים מודרנים בלי להפוך לאורבנים. חייהם עברו עליהם בבית כפרי באזור טלמרק. שם עברו את הכיבוש הנאצי ושם כתבו את 'שירת המקום'.
טאריי וֵסוׄס מוכר לקורא הישראלי מן הרומן ארמון הקרח שיצא ב'ספריה לעם' של עם עובד בשנות החמישים. אל הלדיס מורן וסוס יתוודע הקורא הישראלי רק עכשיו, ואם יקרה כאן מה שקרה בנורבגיה, הרי צפויים שיריה להיקרא יצוטטו בחתונות ובנקודות אחרות של מעגל החיים.

מקט: 4-249-50465
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


פתח דבר

טאריי וסוס הוא המשורר הנורבגי השלישי, אחרי אולב האוגה ורולף יאקובסן, שעורר בי הזדהות עמוקה בהיותו בן המאה העשרים שהפך למודרני בלי להפוך לאורבני. ששיריו מנכיחים מצבי הוויה ולא רק מצבי תודעה. הדובר השירי תופש את עצמיותו כרחבה בהרבה מגבולות העור והביוגרפיה האישיים.

לקרוא את וסוס זה לקרוא את נורבגיה הכפרית, בעיקר את אזור טֵלֶמָרק בו עברו עליו חייו בחווה בה חיו אבותיו מזה דורות. הוא חי באותו מקום אך לא היה איכר. הוא היה איש העולם שחזר מבירות אירופה אל “הבית”, מבחירה, כיוצר מודרני. במונח “מודרני” אני מתכוונת לפתיחוּת לספרות העולם, לראיית השבר במצבו־של־האדם ולפרוזודיה של צמצום וריכוז.

שירי וסוס מנסים לתפוש את גרעין הרגע או המקום, את הליבה הפועמת מתחת לכול. לפעימה זו יש לפתח קשב, ואם כי כל שירה טובה מדברת אלינו בין השורות ובהדהודים, שירתו של וסוס על אחת כמה וכמה. ללא סוג הקֶשב המתאים עלול חלק מהשירים להיראות פשטני שכן איננו מושתת על ויזואליה או על מעוף רעיוני.

רוג’ר גרינוולד, מתרגמו לאנגלית, כתב הקדמה מופתית ומחדשת למבחר משירת וסוס באנגלית. שם הוא אומר כי מבקרים התקשו מאד בבואם לנתח ולסווג שירה זו. היו ששלפו מונחים כ’רומנטיקה’ רק כדי לחזור בהם ולהצהיר שלא, אין זו שירה רומנטית. אחרים ניסו ‘אנימיזם’, ‘מיסטיציזם’ ועוד… רק על מנת להודות שלא ניתן להכניס את השירים לסדים אלה.

התובנה הגדולה של גרינוולד, בהקדמה, שהינה למעשה מחקר של שנים, היא ששירת וסוס מאלצת את הבקורת להודות שאין לה הכלים להעריך אותה בלי לחטוא לה. שירי וסוס מהדהדים אצל מי שיודע שתופעות הטבע והאדם הינם רטטים שונים באותו שדה. לפי תפישה זו – יער הוא ‘עגום’ לא משום שהצופה משליך עליו את עגמימותו, אלא משום שיש בו תכונות מסוימות שבאינטרקציה המיידית בינן לבין הצופה, המצוי בשדה, יוצרות ‘יער עגום’. אפשר כמובן לנתח זאת במונחים מתאוריית הגשטאלט, אך הכוונה היא פשוטה: המשורר כותב במקום קונקרטי משמעותי ומוּכּר מזה חיים שלמים, רק היכרות כזו מאפשרת את העומק בו הוא חוֹוה עץ או הר, עומק הנוגע בתחום הרוחני ללא נוכחות אֵל מסוג זה או אחר. מי שלא חווה היכרות מעמיקה מסוג זה, ורוב אזרחי העולם היום לא חווּ זאת בהיותם אנשי עיר, עלול לחשוד במלאכותיות ובהגזמה שנוהגים להדביק לה את תווית הרומנטיקה.

הטענה כי ביקורת הספרות צריכה לייצר קני מידה חדשים לדיון בשירת טבע לא רומנטית, היא מסימני ההיכר של האֶקוֹ פואטיקה. וסוס לא הכיר את המונח, שעוד לא היה קיים אז, אבל תרומתו לתחום גדולה.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “שלג ויער אשוחים”