רבות כבר נכתב על טיולים אחרי צבא, אבל מסע כמו זה שערך יוסי יגר בשנת 1978, הרבה לפני ההכל זמין […]
פרק 3
את ויויאן האנגלייה התמירה, דקת הגזרה, העדינה והמטופחת, שחזה מעוצב ושערה בלונדיני, פגשתי כשבוע אחרי שהתחלתי לעבוד. נעשינו חברים וחלקנו חדר במלון. היא הייתה מלצרית עם אלי מוסטרד (חרדל), הולנדית חמודה בעלת שיער חלק, שטני, ועיניים כחולות עמוקות עם פזילה שהוסיפה חן לחיוך הנעים שלה, שהייתה המלצרית של המסעדה.
ואני סתם עצלן באחזקה.
פעמים רבות רצו להיפטר מוויויאן, כי אמרו שהיא מעייפת אותי מרוב מין, אבל האמת היא שהיא תמיד הייתה נרדמת לפניי ואני הייתי נשאר ער. אולי היא גם לא ממש אהבה לעבוד.
בזמן כתיבת שורות אלה, כשאני מסכם את האירועים, אני נזכר במנטרה שהייתה לי מיום השחרור: על כל שנה בצבא אני לוקח חופשה של שנה.
שלושה שבועות החזיק הרומן עם ויויאן, בלגן פה ושם, בסך הכול בסדר. לא אהבתי אותה וגם לא אמרתי לה שאני אוהב. מה היא הרגישה – לא ידעתי.
כל הזמן הזה קיים המנהל דן פרידן תחרויות שתייה, שלפחות אחת מהן הסתיימה בהעמסת ארגז בירה, חיבור סירת המרוץ לג’יפ של המלון ונסיעה לחוף הדיפלומטים עם עלות השחר, כדי לעשות סקי מים בגילופין.
דן עזב את המלון ונסע לקליפורניה כדי לנהל מלון שם. גם ויויאן עזבה, אבל לפני כן נתנה לי את הכתובת ואת הטלפון שלה בהמפסטד בלונדון ואמרה שאם אני מגיע לאזור, שאתקשר אליה.
בינתיים התאהבתי באלי ההולנדית. היה לי קשה עם זה. אומנם הייתי מאוהב וכל הזמן הסתובבתי סביבה.
היינו חמישה יחד בחדר: פולה, ניקולס (ניק), רובין, אלי ואני. דחפנו את המיטות עד לקיר וישנו יחד, כאשר פולה הכי קרובה לקיר ואלי הכי קרובה לדלת. פולה, אוסטרלית גבוהה, רחבה ומוצקה, אחות במקצועה, בעלת חיוך מקסים עם גומות חן עמוקות שיצאה לטיול תרמילאיות עם חברתה רובין, גם אחות אוסטרלית שמנמנה, עבדה כחדרנית. בכל לילה לפני שנרדמנו היו מיני התרחשויות והתרגשויות, וכאשר מישהו הסתובב זה השפיע על כולם.
מכתב שאף פעם לא נשלח, 6.7.1978, שארם א-שייח’:
“אלי, אני רוצה שתדעי לך דבר אחד: אני מאוהב בך. נכון, דיברנו ואמרת לי ‘אני לא יכולה’. נכון, הסברת לי, ‘נפגעתי ואני לא מוכנה להיפגע שוב’, אבל אחד הדברים היפים בחיים זה כאשר אנשים נפגשים, מכירים, ויש רגשות. לכל אחד יש, גם לך יש רגשות, אפילו שאת אומרת לי, ‘אין לי רגשות יותר’. זה לא נכון, אני לא מאמין לך. את נפגעת פעם אחת, אני נפגעתי עשרות פעמים, ועכשיו אני מרגיש באמת חזק ומחושל. נכון, אני עוד אפגע בעתיד וזה יכאב לי, אבל מתרגלים, ואת? אני בטוח שזה יקרה לך עוד ושלא כל החיים שלך תהיי ממורמרת בגלל איזה גבר שהכאיב לך. את עוד צעירה מאוד, אפילו צעירה ממני בדרך המחשבה שלך. כמו ששנאה ואהבה קרובות, כך גם כאב והנאה. ככה גם צריך להיות עם הפגיעה שלך, הפצע צריך להיסגר וצריך לפתוח דף חדש ולנסות שוב. אלי, אני אוהב אותך מאוד-מאוד ואני גם תמים בדרך שלי, תמים ומאמין. את אומרת, ‘אני שונאת את הגברים, כולכם אותו הדבר’. לא נכון! בפירוש לא נכון! אם את רוצה לפגוע, תפגעי ברעים, בגברים שדופקים וזורקים, שמתייחסים לאישה שאיתם כאל נעליים שאותן צריך להחליף כל כמה זמן, ולא בתמימים שבהם קל לפגוע. את אנוכית, אגואיסטית ומחפשת את הקל, ואת לא חזקה כמו שאת אומרת.”
בסוף שכבתי עם רובין, ואז הגיעה קרוליין לעבוד במלון. קרוליין הייתה נערה נמוכה בעלת חזה גדול, שיער קצר חום ועיניים חומות. היא הגיעה מאנגליה, התאהבה בי חזק והפכה להיות חברה שלי. היינו יחד כחודש.
אין עדיין תגובות