החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

ספר הליטורגיקה

מאת:
הוצאה: | 2013 | 279 עמ'
קטגוריות: עיון
הספר זמין לקריאה במכשירים:

21.00

רכשו ספר זה:

המיסה והרקוויאם הם אבני היסוד של המוזיקה הליתורגית. בספר זה, הרביעי בסדרת 'מילים לצלילים' בעירכת עדה ברודסקי, כונסו תמליליהן של הידועות ביצירות אלה, פרי עטם של גדולי המלחינים, המושמעות לעיתים קרובות בתכניות הקונצרטים ובשידורי הרדיו. התמלילים מופיעים בספר בשפת המקור ובתרגום לעברית, והוא מיועד לאוהבי המוזיקה הליתורגית ולמתעניינים בה. אנו מקווים שהספר יתרום להאזנה מהנה יותר ושלמה יותר של המוזיקה.

מקט: 4-249-50172
לאתר ההוצאה הקליקו כאן
המיסה והרקוויאם הם אבני היסוד של המוזיקה הליתורגית. בספר זה, הרביעי בסדרת 'מילים לצלילים' בעירכת עדה ברודסקי, כונסו תמליליהן של […]

דבר העורכת

אנו שמחים לשים בידי אוהב המוזיקה הקולית את ספר ה”ליטורגיקה” – הרביעי בסדרת הספרים “מילים לצלילים”. הספר כולל תמלילים במקור ותרגום ודברי הסבר תמציתיים סביב שתי צורות מרכזיות של הליטורגיה הנוצרית: המיסה והרקוויאם (גם הרקוויאם איננו, למעשה, אלא אחת הסוגות הייחודיות של המיסה).

מאחר שלא מדובר באנתולוגיה אלא בספר בעל שימוש מעשי, נמצא בו מקום אך ורק ליצירות אשר להן מקום מובטח ברפרטואר הקונצרטי המקובל, רובן ככולן יצירות מן הליטורגיה הקתולית־מערבית, אשר שפתן לטינית ותמלילן קבוע זה מאות בשנים. יוצא־דופן ה”רקוויאם הגרמני” של ברהמס הפרוטסטנט, המרכיב את הטקסט שלו באופן חופשי מפסוקים מן התנ”ך, הברית החדשה והכתבים החיצוניים, כולם מתורגמים לשפת אמו. שונה אף ממנו “רקוויאם המלחמה” של בריטן, המרכיב זה על גבי זה את התמליל הלטיני הממוסד של מיסת המתים הקתולית ושירים פציפיסטיים של וילפריד אואֶן, חייל אנגלי צעיר שנפל במלחמת העולם הראשונה.

כל אחד משני חלקי הספר – ה”מיסה” וה”רקוויאם” – פותח במבוא המקנה מידע כללי על הנושא שמדובר בו. סקירה היסטורית תמציתית מצויה בנספח. על־אף תוכנו המוגדר של הספר, “מילים לצלילים”, הקדמנו לתמלילי היצירות השונות דברי מבוא, שמטבע הדברים אינם חורגים ממידע בסיסי והערות בעלות אופי כללי.

תיאור, תמציתי אף הוא, של כל פרק בפני עצמו ניתן ביחס ליצירה אחת בלבד הפורצת את כל המסגרות: המיסה בסי מינור של באך.

על־אף ריבוי היצירות המובאות בספר, מדובר למעשה בשני תמלילים בסיסיים בלבד: תמליל המיסה ותמליל הרקוויאם (שאחדים מפרקיהם זהים). בעוד הרקוויאם מתיר מרחב מסוים לגישה אישית בבחירת הפרקים והפסוקים בלי לפגוע בכשרותו הליטורגית, תמליל המיסה קבוע ועומד: הס מלנגוע ולו במילה יחידה. החזרה על אותו הטקסט ביחס לכל יצירה ויצירה נדרשה משום השוני בחלוקה הפנימית של הפרקים והשוני בתזמור הקולי: בעוד באך, במיסה בסי מינור, מחלק כל פרק למספר רב של פרקי משנה, כל אחד עם תזמור משלו, חותר בטהובן ב”מיסה סולמניס” לאחידות הפרקים ומפעיל את שינויי האווירה והתזמור בלי להביא לידי פירוקם. טקסט המוליד אצל מוצרט אריה לסופרן מתפרש להיידן כרביעייה קולית ולשוברט – כפרק־מקהלה. אין אפוא שום דרך אלא להביא אותו תמליל שוב ושוב במתכונת ששיווה לה מלחינו.

והנה עוד כמה הערות טכניות:

למען[1] דיוק התרגום הצמוד לטקסט המקורי של ה-Dies Irae (ה”סקוונציה” של הרקוויאם), ויתרנו על המשקל והחרוז הנהוגים בו, אך הבאנו גרסה מחורזת ושקולה בנספח. למען האחידות ורהיטות הקריאה ויתרנו בראשי הטורים של שירה זו גם על האות־הכותרת, שאחדים מן המלחינים מקפידים עליה ואחרים מתנערים ממנה.

בתמליל בשפת המקור ניתנים כל תיאורי הביצוע באנגלית, גם אם הם כתובים במקורם בצרפתית, איטלקית, גרמנית או פולנית.

כדי לשמור על חמשת פרקי האורדינריום של המיסה, כללנו את ה-Benedictus תמיד במקומו המיועד ב-Sanctus, אך במקום שהמלחין הועיד לו פרק בפני עצמו ציַנו זאת על־ידי דפוס מובלט.

אשר לשני סוגי הכתיב הנהוגים ביחס ל”לקרימוזה” ברקוויאם, Lacrimosa ו-Lacrymosa, שמרנו על הכתיב שנבחר בידי המלחין.

כדי לא לערבב בין התחומים, בחרנו לכתוב את שם ה’ בדרך אחידה: אֲדֹנָי.

הליטורגיה, כפי שהתפתחה והתגבשה במשך דורות ארוכים, היא החיפוש אחר ביטוי חיצוני הולם לאמונה שבלב: בתפילה, בקריאה, בדרשה, בשירה (ונגינה) ובפעולה סמלית (כגון פולחן הסעודה הקדושה). אשר לנו:[2] הליטורגיה הקתולית, הממלאת את מרבית הספר, היא לרבים מאתנו בבחינת טריטוריה זרה, המוכרת לנו אך ורק בזכות המלחינים ששאבו ממנה את השראתם. תקוותנו שיש בעמל המושקע בספר הזה כדי לעזור לפונים אליו, ולו במעט מזער, להתמצא בעולם זה שכוחו המוליד־מוזיקה קירב אותו אלינו עם כל ריחוקו.

ברצוני להביע את תודתי לשותפות הנאמנות בהפקת הספר הזה:

לסמדר כרמי גיברמן שהעמידה את הידע העשיר שלה, את תובנותיה האישיות ואת שיקול־דעתה לרשות הספר ולא קימצה גם בעזרה מעשית (השגת תווים, תקליטורים וכל כיו”ב);

לרחל גֶלֶרט, שנידבה לספר את בקיאותה בלטינית של ימי הביניים וביסודות הנצרות ולא הניחה לי להיכנס בדברי ההסבר לפרשיות תאולוגיות “עדינות” או רבות־פנים (“למה לך להסתבך!”);

לרחל אוסטרובסקי, העורכת הלשונית, שכמו בספרים קודמים ניגשה גם לספר הזה מתוך הזדהות גמורה ובהשקעה נדיבה של זמן ומחשבה, ועם זאת השאירה בידי בענייני סגנון גם הפעם את זכות ההחלטה הסופית;

לחזי ועקנין, המפיק מטעם ההוצאה, שחרג בעבודתו מן התחום המוגדר של הסַדרות, הצביע על ליקויים והציע שיפורים מועילים;

תודה מיוחדת לאמיר ברנהרד שהתגלה כגואל בעת צרה;

ולאחרונה – למו”ל ישראל כרמל אשר כדרכו עקב אחר העבודה בעין אוהדת אך קפדנית ונענה ברצון לכל משאלותינו.

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.