החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.

רבבות לאפרים: קובץ מחקרים בספרות עם ישראל מוגש לפרופסור אפרים חזן

מאת: ,
הוצאה: | 2018 | 452 עמ'
קטגוריות: עיון
זמינות:

45.00

רכשו ספר זה:

בספר הזה מכונסים מאמרי תשורה לפרופסור אפרים חזן, וכולם נכתבו על ידי עמיתים ותלמידים – ידידים ואוהבים – אשר זה לצד זה חברו כדי להביא מפירות מחקריהם ולהוקיר תודה למי שפרץ דרכים וסלל נתיבות בחקר שירת ספרד, בחקר שירת יהודי צפון-אפריקה לארצותיהם, בחקר הפיוט הארץ ישראלי הקדום ובחקר הלשון העברית ולשונות היהודים.
פרופסור אפרים חזן הוא מגדולי החוקרים בישראל, ושם בין לאומי הוא קנה לו בתחום חקר שירת יהודי צפון אפריקה. ערש ילדותו במגרבּ היהודי הזין את מחקריו והשפיע שפע גם על  עשייתם של עמיתיו, של ידידיו ושל תלמידיו – כולם הלכו בעקבותיו.
הספר מיועד לקורא הסקרן כמו גם לחוקרים, שבעתיד לבוא יקימו קומה נוספת בתחומים שבהם עוסקים המאמרים.

מקט: 4-249-50584
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב הורד/י דוגמה חינם לאייפד, אייפון, אנדרואיד ומחשב

דוגמה חינם לקינדל הורד/י דוגמה חינם לקינדל

כדי לקרוא אנא התקן תוכנת קריאה המתאימה למכשירך כמפורט במדריך לקורא


אפרים האדם והחוקר

העיון בעבודות המחקר של פרופ’ אפרים חזן מלמד על הדרכים הייחודיות, שפילס לו בחקר תחומי שירה ופיוט רבים ומגוונים. כבר מתוך עיון ברשימת ספריו ומאמריו מתגלה קשת רחבה של דיונים מדעיים המתמקדים בחקר שירת ספרד, בחקר השירה בצפון אפריקה לארצותיה, ואף בחקר הפיוט הארץ ישראלי הקדום. מבחינת אופיים מוקדשים מחקרים רבים לכתיבת מונוגרפיות, כגון ספריו שהוקדשו לההדרת פיוטי ר’ פרג’י שוואט, פיוטי ר’ משה בוג’נאח, ופיוטי ר’ דוד חסין. מאידך גיסא יש לציין את מפעלו בתחום כתיבת האנתולוגיות, כמו ספרו ‘השירה העברית בצפון אפריקה’, וספרו ‘השירה העברית באלג’יריה’. נוסיף ונציין במיוחד את פועלו של פרופ’ חזן בתחום חקר הפואטיקה של שירת ספרד, ובעיקר את ספרו ‘תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת הקודש של ר’ יהודה הלוי’. ספר אחרון זה מלמד על נטייתו לעסוק בסגולותיה המיוחדות של שירת ר’ יהודה הלוי, על רקע בחינה מחודשת של איכויותיה של שירת הקודש הספרדית בכללה. בדיוניו המפורטים בדק פרופ’ חזן לעומק פרטים ופרטי פרטים בשירת ר’ יהודה הלוי על מנת להנהיר במידת האפשר את מעשה המרכבה של מארגי הליריקה המעודנים בשירתו של ר’ יהודה הלוי. פרופ’ חזן תר אחר היסודות האסתטיים תוך בחינת איכויות הצליל ואיכויות הציור והלשון של שירה זו, כשהוא מגייס את העיון הפואטי על מנת לחדד את הבנת המשמעויות הדקות הגנוזות בשירת ר’ יהודה הלוי. במאמצי התחקותו אחר הגָלוי והכָּסוי, בצליל, בתבנית, בציורי הלשון, ובמשמעות השירה, בנה פרופ’ חזן מודל מחקר לעיון פואטי מקיף בשירת ספרד.

תחום המחקר המרכזי של פרופ’ חזן שהפך ברבות הזמן למפעל חייו, קשור בתרומתו לחקר שירת צפון אפריקה. בספריו ובמאמריו הרבים הפנה את הזרקור למרכז היהודי רחב הידיים בצפון אפריקה. על אף עושרה של שירת צפון אפריקה היא נחקרה אך מעט עד להופעת מהדורת פיוטי פרג’י שוואט בשנת תשל”ו. הייתה זו מהדורה מדעית ראשונה של פייטן צפון אפריקאי, אשר שמשה אבן דרך ראשונית בכינון תוואי המחקר המדעי של שירה זו. יסודה של המהדורה בעבודתו לתואר השני שנכתבה בהדרכתו של פרופ’ מירסקי ז”ל, אשר תמך בכל מאודו בחקר התחום החדש של שירת צפון אפריקה. חריש מחקרי ראשון זה שעשה פרופ’ חזן הביא לכך שחוקרים נוספים נרתמו באותה עת לחקר פיוטי צפון אפריקה ולכתיבת מהדורות ראשוניות של קובצי שירה שיצאו מתחת ידיהם של פייטני צפון אפריקה. יודגש במיוחד מעשהו החלוצי כאשר בעידודו, בהנחייתו ובזכות כושר מנהיגותו קם דור צעיר של תלמידים שהפנו את מרצם לההדרה מדעית של כלל פיוטיהם של פייטנים נבחרים מצפון אפריקה, והתעוררות מחקרית זו הובילה להסקת מסקנות חדשניות חשובות בדבר איכויותיה והתפתחותה של שירה זו.

פרופ’ חזן המשיך במחקריו, חלקם בשיתוף עם חוקרים עמיתים. יצוין כי שיתוף הפעולה הינו מסימני ההיכר הבולטים של אישיותו. פרופ’ חזן הוא איש רעים להתרועע, זאת בין במשפחתו, בין בחוג ידידיו, בין בציבור, בין בהתכנסויות מדעיות, וכמובן גם בפעילויות אוניברסיטאיות. תמיד אפיינה את נוכחותו בת השחוק הטובה, זו המלווה אותו בכל אשר יפנה. פרופ’ חזן הפיג בנועם דבריו את שיממונם של דיונים שׁוחקים שהפכו באחת לדיונים שׂוחקים. ואכן גם תלמידיו יעידו כי בשיעוריו האוניברסיטאיים, ידוע היה שאי אפשר לו לשיעור או לדיון שיתנהל על ידי פרופ’ חזן ללא תיבול במילי דבדיחותא לרוב. בדיחות רבות הובאו בשם אומרם כדי להביא גאולה לעולם, כמו אותן בדיחות המובאות בספרו של דרויאנוב, האיש החביב ששמו נישא רבות בפיו של פרופ’ חזן. בעקבות התמצאותו בכרכי ספרו של דרויאנוב יכול היה פרופ’ חזן לפנות לתלמידיו, שינסו לנחש, כמה בדיחות פותחות במילים ‘מעשה בשלושה יהודים’, ועוד כיוצא באלו.

לא ייפלא אפוא שבעקבות ההומור השופע של פרופ’ חזן נשמע לו צחוק מתגלגל אם בכנס אקדמי נכבד, ואם בישיבת סנאט מתוחה, צחוק אשר שינה את האווירה ואִפשר ביתר קלות מציאת פתרונות לבעיות מורכבות. ויש שאת הרוח הנעימה בשיעוריו תיבל פרופ’ חזן בהברקה או בחידוד לשוני. דריכותם של תלמידיו עלתה שעה שהציג חידה מימי הביניים, והייתה זו לעיתים חידה ארוכה ומפרכת בלשון סתומה ומסובכת, אך מצוטטת בדייקנות על פה, ומפוענחת בבהירות רבה. לשיא ההתפעלות הגיעו שומעי שיעוריו או הרצאותיו בכנסים, או בעת דיוני מפתח חשובים, שעה שחיבר במהירות שיא שיר חביב, מיוסד על משקלי השירה הספרדית, בהציגו לתפארת את מיטב הרכבן של היתדות והתנועות במיטב סדרן.

פעילותו של פרופ’ חזן הביאה ברכה רבה לאוניברסיטה. מסירותו הרבה חפפה על כל פעילויותיו, כך למשל עת ניצב בראשות המחלקה לספרות עם ישראל, או בכהנו כדיקן הסטודנטים, וכן בעומדו בראשות הוועדה האקדמית של מרכז דהאן. חברותו באקדמיה ללשון העברית, ופועלו כמפקח ארצי בתחום לימודי הספרות בבתי הספר היסודיים והעל־יסודיים בחינוך הממלכתי דתי, תרמו רבות לחברה ולמדינה. בפעילויות מדור ימי הביניים, שבמחלקה לספרות באוניברסיטת בר אילן, היה פרופ’ חזן דמות מרכזית שהשרתה אווירה ביתית מיוחדת ונעימה על כל הנעשה במדור. הוא תרם רבות לקתדרה לחקר הפיוט ולהוראתו ע”ש ח”מ ליהמן, וכמו כן לפעילויות הקולוקוויום של מדור ימי הביניים, והפורום לחקר תרבות ימי הביניים, כמו גם לעריכתן המושכלת של סדרות הספרים, ‘מסורת הפיוט’, ו’פרקי שירה’ שראו אור במסגרת המדור.

יש לאחל לפרופ’ אפרים חזן שנים רבות וטובות של מחקר ופעילות אקדמית, והמשך פעילות ציבורית פורייה ומפרה, ויצליח ה’ פועלו בכל מעשי ידיו. יבורך בעל ספר היובל, במילים הלקוחות מפיוט, שהוא עצמוֹ ההדיר ‘ירח יקר מלא’ פרי עטו של ר’ פרג’י שוואט.

פֶּרַח גְּבִירִים מַרְבֶּה הַמִּשְׂרָה

עַל רֹאשׁ חֲבֵרִים כֶּתֶר וַעְטָרָה.

כִּי הוּא מַטֵּה עוֹז מַקֵּל תִּפְאָרָה,

כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹמוֹ!…

יִפְרַח בְּיָמָיו צֶמַח צִדְקֵנוּ

מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֵינוּ.

עֵת יָבוֹא לְצִיּוֹן יִקְבֹּץ נִדָּחֵינוּ,

כֵּן יֹאמַר עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמוֹ.

ב’ בר־תקוה

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “רבבות לאפרים: קובץ מחקרים בספרות עם ישראל מוגש לפרופסור אפרים חזן”