החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

ראשיתו של שירות החוץ

מאת:
הוצאה: | 2021 | 469 עמ'
הספר זמין לקריאה במכשירים:

49.00

רכשו ספר זה:

ספר זה מתאר את תהליך התהוותו של שירות החוץ של ישראל והתפתחותו ההדרגתית במשרד הראשי בארץ ובנציגויות שברחבי תבל. נסקרות כאן כעשרים השנים הראשונות של משרד החוץ, מקום המדינה ועד לאחר מלחמת ששת הימים. היו אלה ימי שר החוץ המייסד משה שרת והמנכ"ל הראשון, ד"ר ולטר איתן; שרת החוץ גולדה מאיר ושר החוץ אבא אבן.
ד"ר משה יגר למד באוניברסיטה העברית בירושלים היסטוריה של ארצות , האסלאם, מדעי המדינה והיסטוריה כללית. הצטרף למשרד החוץ ב־1956 כצוער של המחזור השלישי. מילא שורת תפקידים, ביניהם: קונסול כללי בפילדלפיה ובניו יורק; שגריר בשבדיה ובצ'כיה; סמנכ"ל משרד החוץ להסברה; סמנכ"ל לענייני אסיה, אפריקה ואוקיאניה. לאחר פרישתו היה עמית מחקר במכון טרומן ומרצה לתולדות דרום־מזרח אסיה באוניברסיטה העברית.

מקט: 4-249-50888
ספר זה מתאר את תהליך התהוותו של שירות החוץ של ישראל והתפתחותו ההדרגתית במשרד הראשי בארץ ובנציגויות שברחבי תבל. נסקרות […]

הקדמה

ב־2011 יצא לאור ספרי, תולדות המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית (ירושלים: הוצאת הספרייה הציונית). היה זה ניסיון לתאר את התפתחות יחסי החוץ והדיפלומטיה של היישוב העברי בארץ־ישראל בתקופת שלטון המנדט הבריטי. הספר תיאר את פעולותיהם של ארבעה מנהלי המחלקה המדינית: ד"ר דוד אידר, קולונל פרדריק הרמן קיש, ד"ר חיים ארלוזורוב ומשה שרתוק (שרת). הספר הסתיים עם ההכרזה על עצמאות ישראל.

הספר שלפנינו מתחיל במקום שבו נסתיים קודמו – עם ההכרזה על עצמאות ישראל – ומסתיים במלחמת ששת הימים ובמאבק המדיני בארגון האומות המאוחדות (האו"ם) מיד לאחריה. זו סקירה על 20 השנים הראשונות של שירות החוץ והדיפלומטיה של ישראל. מתוארים בה התפתחות משרד החוץ במשרדו הראשי שבירושלים ומערכת הנציגויות הדיפלומטיות של ישראל בחוץ־לארץ.

שלושה שרי חוץ כיהנו בישראל ב־20 השנים הנסקרות. משה שרת – שהמשיך בעבודתו באופן ישיר וטבעי, והוא שייסד את משרד החוץ וקבע לו דפוסים – גולדה מאיר ואבא אבן. הייתה זו תקופה מסעירה ומרוממת נפש, ספוגה בחוויות של "פעם ראשונה באלפיים שנה", אך גם רוויה קשיים ורצופה מכשולים. סערת מלחמה עם מדינות ערב, מצוקות כלכליות וחברתיות של מדינה חדשה, ענייה וחסרת כול, העוסקת בקליטת עלייה עצומה שלא לפי כוחה ובמאמצים נואשים לשרוד.

כתיבת ההיסטוריה של 20 השנים הראשונות של שירות החוץ נתקלת בקשיים מתודיים. האירועים השונים שיש לתארם התרחשו בעת ובעונה אחת בישראל ובמקומות רבים ברחבי תבל. אי־אפשר לתאר בבת אחת וביחד את כל אלה, אלא יש לתארם בנפרד – ובמקביל. מצב זה יוצר בהכרח קשיים בשמירת הסדר הכרונולוגי של האירועים. בפתחם של פרקים אחדים צריך היה לחזור אחורנית במהלך הזמן ולשוב לימים שכבר נזכרו ונסקרו בפרקים אחרים. לפיכך לא היה מנוס מחזרות על דברים שכבר נכתבו. אני תקווה שהקוראים לא יוטרדו מכך יתר על המידה.

אמנם, מסגרת הזמן של סקירה זו היא השנים 1967-1948, אך בתיאור סוגיות מסוימות היה צורך להזכיר גם התרחשויות שאירעו בשנים מאוחרות יותר. הדבר היה נחוץ כדי להקנות מובן לתופעות שונות, שתחילתן בשנים הראשונות, אך המשכן היה מאוחר יותר. נעשה ניסיון למסור תוספות אלה, שמעבר למסגרת הזמן של סקירתנו זו, בקיצור הרב ביותר. הוא הדין לגבי תיאורי רקע היסטוריים כלליים שנמצאו נחוצים בפרקים אחדים. זאת, כדי שיובן תפקידו של משרד החוץ ומקומו במסגרת האירועים הכלליים שפקדו את ישראל.

נעשה כאן ניסיון שלא להסתפק רק בכתיבת היסטוריה "יבשה" של השנים הראשונות להקמת שירות החוץ של ישראל. לכך מספיק עיון במסמכים הרשמיים שנכתבו באותן שנים ובתכתובת הרשמית המצויה בארכיונים, בעיקר בארכיון המדינה. רציתי להביא גם מעט מן האווירה של אותה תקופה חלוצית. דבר זה היה תלוי, כמובן, בתיעוד המצוי בידינו, והוא אינו רב. לא כל אלה שזכו להימנות על דור המייסדים של שירות החוץ היו מסוגלים, או רצו, להעלות על הכתב את רשמיהם או לתאר את חוויותיהם. לא כולם הבינו את גודל השעה ההיסטורית שנקלעו אליה ואת הזכייה הגדולה שנפלה בחלקם להימנות עם ראשוני הדיפלומטים של ישראל המתחדשת. היו שהבינו זאת וכתבו על כך ביומניהם או בזיכרונותיהם לאחר זמן. לעומתם, רבים אחרים שלא כתבו כלל.

הצטרפתי למשרד החוץ בסוף מאי 1956 אחרי שעמדתי בבחינות הכניסה למחזור השלישי של מתמחים (צוערים). היו אלה ימיו האחרונים של משה שרת במשרד החוץ. השפעתו העמוקה הייתה ניכרת מאוד גם זמן רב אחרי עזיבתו, כמו גם מנהיגותו של המנכ"ל הראשון, ולטר איתן, ושליטתו הבלתי מעורערת בכל מה שנעשה במשרד. ניכר היה שעובדי משרד החוץ אז היו גאים על השתייכותם למשרד זה, וכך חשתי גם אני על שזכיתי להתקבל אליו. נכנסתי למשרד מתוך תחושה עמוקה של יראת כבוד לעובדיו, לנושאים החשובים שהעסיקו אותם ולאתגרים הקשים שהתמודדו איתם ברחבי תבל.

שניים ממדריכיי הראשונים במשרד החוץ זכורים לטובה. שמואל שילה בענייני מנגנון וניהול, ואפרים הרן, שלימדני פרק חשוב בכלכלה. ב־39 וחצי שנות שירותי במשרד החוץ זכיתי לשרת בשמונה נציגויות בחוץ־לארץ ובשבעה תפקידים שונים במשרד הראשי בארץ. היו אלה שנות שירות רבות עניין וסיפוק. אני אסיר תודה על הזכות שנתגלגלה לידיי לשרת במסגרת השירות הדיפלומטי של ישראל.

כשנכנסתי למשרד החוץ מצאתי בו אווירת עבודה שקדנית ורוח צוות נאה וידידותית. בשנותיי האחרונות בשירות, בשנות ה־90 של המאה הקודמת, החלו נושבות במשרד החוץ רוחות אחרות. בזה אחר זה התמנו שרי חוץ בלתי ראויים, שלא התאימו לתפקידם, שמצדם מינו מנכ"לים, סמנכ"לים, שגרירים ובעלי תפקידים אחרים, שאף הם לא התאימו לתפקידיהם. האווירה הלכה ונעכרה. נעלמה רוח הצוות החיובית, גאוות היחידה ושמחת העבודה, ובמקומן באו ועלו התעלמות מנוהלי עבודה שנהגו במשרד החוץ מתחילתו, תככנות, חתירות, קידום בשיטת "קפיצות דרך" לפי גחמות ולא לפי שיקולים ענייניים, וניצול לרעה של סמכויות. היו אלה שנים רעות שבהן הלך משרד החוץ ואיבד הרבה מן התכונות הטובות שאפיינו את שנותיו הראשונות. דעיכתו של שירות החוץ באותן שנים ידועה, אם כי טרם נחקרה באופן יסודי. הציבור חש בכך. העניין נדון לא אחת באמצעי התקשורת.

מטרת חיבור זה היא לתאר את שנות תפארתו הראשונות של שירות החוץ של ישראל. ישמש ספר זה נר זיכרון והערכה לראשונים שהקימו שירות זה.

גורם מזרז להחלטה לכתוב ספר זה היו הרצאות שהרציתי ב"עמותה להיסטוריה צבאית" ב"בית הפלמ"ח" בתל־אביב, בהנהלתו של ידידי הטוב מודי שניר. ספר זה לא היה נכתב בלא עזרתה היעילה של מנהלת ספריית משרד החוץ, גב' דריה קנטור. דריה לא חסכה מאמץ לאתר כל ספר וכל פרסום שהיה נחוץ לעבודה זו. רחשי תודתי והערכתי הרבה נתונים לה. ד"ר יוסף גוברין העמיד לרשותי את ספרייתו וסייע בכך רבות לתהליך איסוף החומר. הודות לעזרתן של כבוד שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'ה, וד"ר יעל עינור־קוזי'נסקי, בנותיו של חנן עינור, עלה בידי לקרוא כמה מפרסומיו בענייני אפריקה שלא ניתן היה למוצאם בשום מקום אחר. עוזי נוריאל טרח רבות כדי למצוא תצלומים מן הימים ההם. אהוד יגר סייע מאוד בהכנת "הקיצורים הביוגרפיים". נאוה אבישר התמודדה עם כתב יד לא תמיד קריא והקלידה את כל החומר, בני מזרחי ערך את הספר; סתיו פוזנר הכינה לדפוס; עופר גץ רשם את המפות והכין את התצלומים ואת העטיפה ומעין אל־און פדר שארגנה וניהלה. לכולם נתונים תודתי והוקרתי.

תודה לישראל כרמל על הערותיו החשובות ועל תשומת לבו.

 

ד"ר משה יגר

ירושלים, 2021

אין עדיין תגובות

רק לקוחות רשומים שרכשו את המוצר יכולים להוסיף תגובה.