החל להקליד את מחרוזת החיפוש שלך בשורה מעל ולחץ Enter לביצוע החיפוש. לחץ על Esc לביטול החיפוש.
במבצע!

רקיע שלישי

מאת:
הוצאה: | 2019-05 | 178 עמ'

ספר זה זמין לקריאה ביישום מנדלי קורא ספרים בלבד

זמינות:

20.00

רכשו ספר זה:

סיפורם הבדיוני של מרי ואילון, בעל ואישה אשר נמצאים במסע להגשמת משימה הנשמתית שלהם.

סיפור גדוש אקשן, תשוקה ומיסתורין אשר סוחף את הקורא לחוויה אל חושית, המתרחשת בזמן אמת על האדמה שלנו.

הסודות שמסתירים מאיתנו והקשר המיוחד שיש בנינו, כיצד ניתן לגבור על מכשולים בזוגיות עם ניגודים חזקים?

בספר ראשון מתוך שלושה, תכירו את הדמויות המרתקות ואת סיפורם המאתגר.

מקט: 4-1272-353
לאתר ההוצאה הקליקו כאן

ספר זה זמין לקריאה באפליקציית מנדלי קורא ספרים בלבד


 

תל אביב, מגדל השחר

 

היא ישבה מתוחה במסדרון, כשתיקה הכבד מונח על ברכיה, מבטה נעוץ בשעון. הילד ששיחק לצידה היה יפהפה ורגוע, הוא הניע חבילת כרטיסי ביקור על השולחן הלוך ושוב בדממה, מדמה לעצמו שזוהי מכונית צעצוע.

נארא הביטה במתרחש מבעד לדלתות הזכוכית, הסיטואציה הייתה תמימה כל כך מזווית הראייה של הילד בן השש, שנראה פיקח לגילו. במבט ראשון, ילד נורמטיבי, אך “הפגם” שלו היה מתבלט מייד כאשר היה מנסה לדבר.

“אתם יכולים להיכנס,” ניגשה אליהם בחיוך יולי, מזכירתה, כשתיקו הרפואי של יונתן בידיה.

אהובה, אימו, התרוממה בחרדה על רגליה, תפסה בידו בזריזות ומשכה אותו לתוך חדרה של נארא. כרטיסי הביקור נשמטו לרצפה והילד החל להשמיע קולות ולהושיט ידו לעברם, כמו היה בן שלוש.

נארא התקדמה בצעדים רגועים לכיוונו – בזמן שאימו נלחמה בו שייכנס ולחשה לו משפטי זירוז והרגעה שהיו חסרי תועלת – התכופפה לעברו עד שהייתה בגובה עיניים איתו וצררה את כרטיסי הביקור בערימה אחת. הילד חדל מייד ליילל והתבונן מרוכז במעשיה. נארא חייכה אליו והניחה את כרטיסי הביקור על השולחן.

“זה בסדר… אתה רואה? הם חזרו למקומם,” הרגיעה אותו.

“תשמעי, גברת, מרי, אני ממש מתנצלת, דיברתי איתו לפני כן ש…” אימו ניסתה לפזר את המבוכה שהרגישה.

“את לא צריכה להסביר לי, אהובה. אני מבינה,” נארא חייכה אליה ונגעה קלות בכתפה כשהיא חלפה על פניהם ונכנסה למשרד. “בואו, שבו כאן,” היא הפנתה אותם לכורסאות (ולא הושיבה אותם אל מול שולחנה כמו הייתה מנהלת קשוחה והם חניכים). “מים?” שאלה, מצווה בערך על אימו לשתות.

היא רק הנהנה וניסתה להסתיר בחיוך את המתח שבו הייתה נתונה.

נארא לחצה על כפתור בטלפון השולחני שלה וביקשה, “תכניסי לנו קנקן מים, בבקשה, יולי.”

נארא חייכה אל שניהם. בחדר השתררה דממה רועמת. דקות ההמתנה לקנקן השתייה נדמו לנצח. אפשר היה לחתוך בסכין את המתח שהיא יצרה. נארא שמרה על שלוות רוח ועל חיוך אופטימי.

הדלת נפתחה ויולי הגיחה עם קנקן מים ובלוק ציור עם צבעים. האימא ניגשה למזוג לעצמה כוס מים בניסיון להעביר את גוש המחנק שהיה תקוע בגרונה, שעה שהמתינה שנארא תפתח בשיחה. בזמן שזו לגמה מהכוס החצי ריקה שלה, נארא התקרבה לילד שבחן את הנוף שנשקף מהחלון הענק שהיה פתוח לרווחה והאיר את החדר.

“זה מרגיש כמו על גג העולם, נכון?” היא נעמדה לידו. יונתן לא הגיב. רק סובב את ראשו כדי להביט בה בעיניים תמימות וחמות. היו לו עיניים של ילד סקרן וטוב לב. “אני אוהבת להגיע לפה בבוקר… ולהסתכל על כל תל אביב. בדיוק מאיפה שאתה עומד…” היא חייכה והטתה את ראשה אליו.

“הוא… הוא מגמגם, מרי… אני לא חושבת ש…” קטעה אותה אהובה בזהירות, מבקשת להתנצל בשם בנה, על כך שהוא אינו עונה. נארא הרימה את ידה, מסמנת לה לעצור את דבריה ולשים לב למתרחש.

הילד השפיל את עיניו לרצפה והתרחק מעט מהחלון, במחווה שנראתה שבאה על מנת לכבד את מרי ולתת לה לעמוד במקום האהוב עליה. ילדון פיקח, חשבה מרי לעצמה.

הצצה אחת לתוך זיכרונותיה של אימו, הספיקה לנארא כדי להבין שהם נאלצו לעבור תלאות רבות. כמה מובכת הרגישה אהובה, שהחברה ביקרה והלחיצה אותה ללא הרף, הרעיפה עליה פתרונות, רופא מומחה אחד אחרי השני. היא לא רצתה אותו. ילד יוצא דופן במשפחה משנה את כל החיים.

הילד סרק את החדר בשקט ומבטו נח על סוס שעמד על שולחנה של נארא. היה קשה לדעת אם זה צעצוע או פסלון, אבל הוא היה יפהפה, הוא היה חסון ורעמתו נראתה כאילו היא מתפזרת ברוח, כשהוא רץ חופשי באחו. נארא עקבה אחרי מבטו והבחינה גם היא בסוס. היא ניגשה לשולחן ואחזה בפסלון.

“אתה רוצה אותו?” חייכה.

הילד שתק.

“הוא שלך, אם אתה רוצה אותו… אבל רק בתנאי אחד,” נארא עשתה צעד קטן לכיוון יונתן, “אתה מתחייב להצטרף אליי לרכיבה על אחד כזה בפעם הבאה.”

יונתן פער זוג עיניים גדולות והביט באימא שלו שהחסירה פעימה. איזו רכיבה? היא חשבה לעצמה מבועתת. הכסף שלהם מספיק בקושי אפילו רק כדי לבוא לכאן, איך היא תוכל להרשות לילד אחד פינוק בסדר גודל כזה, שעה שאחיו אפילו לא קיבלו תיקים חדשים לבית הספר.

“א א א אפשר, אימא?” הביט בה בתחינה.

“ילד שלי, אתה יודע ש…” אהובה הניחה את כוס המים ולא ידעה כיצד להיחלץ מהסיטואציה שהייתה עבורה מביכה כל כך.

אין עדיין תגובות

היו הראשונים לכתוב תגובה למוצר: “רקיע שלישי”